השביט אטלס צולם בסרטון חוצה שדה ראיה של חללית אחת וחללית שניה חצתה את זנבו

החללית סולר אורביטר הנמצאת בשלב ההרצה חצתה במקרה את זנב השביט ומפעיליה הצליחו לנצל זאת כדי לחקור אותה באמצעות חלק מהמכשירים * זו הפעם הראשונה שנחזה מראש מפגש בין זנב שביט לחללית שלא תוכננה לרדוף אחריו * חללית אחרת – STEREO-A צילמה מרחוק את השביט חוצה את שדה ראייתה
מאת: מרכז לטיסות החלל גודארד של נאס"א. תרגום: זיו עדאקי

השביט אטלס חולף סמוך לשמש. קרדיט: NASA/NRL/STEREO/Karl Battams
השביט אטלס חולף סמוך לשמש. קרדיט: NASA/NRL/STEREO/Karl Battams

טלסקופ החלל STEREO-A (Solar Terrestrial Relations Observatory) לכד תמונות אלו של השביט אטלס כשחלף סמוך לשמש, מ-25 במאי עד 1 ביוני. במהלך התצפיות ומחוץ לשדה הראייה של STEREO-A, החללית סולאר אורביטר של נאס"א ושל סוכנות החלל האירופית חצתה את אחד משני זנבותיו של השביט.

בתמונה המונפשת, אטלס מגיח מלמעלה ונע כלפי השמש – מחוץ לעדשת המצלמה משמאל – למול משבים של רוח שמש. זנב האבק של השביט, שאור השמש משתקף בו, נראה לבן. כוכב חמה (מרקורי) נראה גם הוא, מגיח כנקודה בוהקת משמאל בתוך שדה הכוכבים הנייח. הקווים האנכיים בתמונה הם תוצר של התחברות כוכבים בוהקים ברקע.

בעוד STEREO-A מצלם את קטע הווידאו הזה, החללית סולאר אורביטר חצתה את אחד מזנבותיו של אטלס. החללית, ששוגרה בפברואר 2020, היתה אמורה להתחיל בפעילות מחקרית מלאה רק ב-15 ביוני, אולם מהנדסים שינו את לוח הזמנים והפעילו את ארבעת המכשירים הרלוונטיים ביותר שלה לקראת המפגש. זו הפעם הראשונה שנחזה מראש מפגש כזה, בין זנב שביט לחללית שלא תוכננה לרדוף אחריו.

שני הזנבות שמשאיר אחריו שביט הם תוצאה של חומר הנושר מגרעינו: זנב יונים רזה, מורכב חלקיקים טעונים, וזנב חלקיקי אבק מפוזר יותר, שאור נראה לעין משתקף בו. זנב היונים מצביע תמיד מהשמש והלאה, בלא תלות במסלולו של השביט; זנב האבק עוקב צמוד יותר למסלולו של השביט. החללית סולאר אורביטר חצתה את זנב היונים של אטלס ב-31 במאי, כ-43 מיליוני ק"מ במורד הזרם ומחוץ לשדה הראייה של STEREO-A. הצוות עודו מחכה לתוצאות אלו. החללית טסה דרך שרידי זנב האבק של אטלס ב-6 ביוני.

השביט אטלס התגלה ב-28 בדצמבר 2019 בתצלומים שצילמה Asteroid Terrestrial-impact Last Alert System, או מערכת המחקר האסטרונומי האוטומטית לאיתור עצמים העלולים לפגוע בכדור הארץ או בראשי תיבות באנגלית – אטלס, שבהוואי. ובהתאם למסורת, השביט נקרא על שם המכשיר או האדם שגילה אותו. אטלס נע במסלול שהוביל אותו לחלוף על פני השמש בערך כל 6,000 שנים, מהתצפיות עולה שאטלס מתפרק כעת ולא סביר שישוב עוד. מקורו, קרוב לוודאי, בענן אורט (Oort Cloud), עננה של קרח וסלעים המקיפה את מערכת השמש שלנו. עננת אורט מתחילה במרחק של כ-300 מיליארד ק"מ, פי כ70 המרחק עד כוכב הלכת רהב (נפטון), כיום כוכב הלכת הרשמי המרוחק ביותר במערכת השמש.

עוד בנושא באתר הידען:

שוגרה החללית סולאר אורביטר שתקיף את השמש כך שתצפה בקטבים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן