מי צבע את חופי אילת בורוד?

באפריל 2023 ו-2024 התרחשו במפרץ אילת תמותות המוניות של סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). חוקרים מצאו כי מדובר בהשפעה של זרמים מעגליים עונתיים הנקראים מערבלים

מי שביקר בשנתיים האחרונות בחודשים מרץ ואפריל באילת הופתע לגלות חופים מכוסים בצבע ורוד. במבט מקרוב ניתן היה להבחין בחופים במיליוני יצורים ורודים זעירים שלהם עיניים גדולות. מחקר חדש, שנערך במעבדתה של פרופ' תמר גיא-חיים מחקר ימים ואגמים לישראל ואוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף ד"ר ברכה פרסטיי מהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, גילה שיצורים ורודים אלה הינם סרטנים פלנקטוניים מסדרת השַׁטְצַדָּאִים (amphipods). שטצדאים מאופיינים בגוף פחוס בצדדים ולכן נראים כאילו שוחים על צידם ומכאן שמם. הצבע הוורוד אצל חלק מהשטצדאים נובע מנוכחות פיגמנטים קרוטנואידים, שאותם הם רוכשים ממזונם. כדי לזהות את מין השטצדאים השתמשו החוקרים בטקסונומיה אינטגרטיבית המשלבת זיהוי מורפולוגי ובדיקות גנטיות. כדי להבין את הסיבות האפשריות לתמותה ההמונית ולסחיפתם אל החוף, שנה אחר שנה ובאותה העונה, בחנו החוקרים את מאפייני הסביבה השונים.

"כמו בתעלומה בלשית העלינו מספר השערות" מספרת פרופ' גיא-חיים. "בשטצדאים רבים מתקיימת אסטרטגיה רבייתית ייחודית שנקראת סֵמֶלְפָּרִיָּה (semelparity). הרבייה מתקיימת רק פעם אחת במהלך מחזור החיים ולאחריה הנקבות מתות, לרוב בו זמנית". כדי לבחון האם זו הסיבה לתמותה בדקו החוקרים את יחס הזוויגים בשטצדאים המתים. "מצאנו יחס כמעט שווה בין זכרים לנקבות ובנוסף פרטים בגדלים שונים כך שיכולנו לשלול שזו רביית סמלפריה".

שינויי האקלים ובמיוחד התחממות מי-הים במהלך "גלי-חום", תקופות קצרות בהן טמפרטורת הים עולה באופן חריג, עלולים לגרום לתמותה המונית של בעלי-חיים ימיים. תמותה כזו של דגי שונית באילת תועדה בקיץ 2017 בעת שטמפרטורת המים עלתה ביותר מ-4 מעלות תוך יומיים וחצי. גיא-חיים ושותפיה למחקר בדקו מה הייתה טמפרטורת מי-הים בזמן אירועי התמותה ההמונית של השטצדאים ולפניהם ולא מצאו ערכים חריגים. "לעתים עקות סביבתיות מובילות לחשיפה מוגברת לטפילים ולמחוללי מחלות נוספים. כך נמצא בדגי השונית ובקיפוד-הים נזרית ארוכת קוצים באילת" מוסיפה גיא-חיים. "לא מצאנו עדויות תומכות גם להשערה הזו".

כדי למצוא פתרון לתעלומה נסרקה בקפדנות הספרות המדעית. ואכן, במאמר ישן מצאו החוקרים דיווח על אירוע תמותה דומה של שטצדאים אלה במרץ של שנת 1977 כאשר הם כיסו בהמוניהם את חופי העיר עקבה. גילוי זה מעיד על כך שתופעה זו עשויה להיות מחזורית ומקושרת לתהליכים טבעיים עונתיים בצפון מפרץ אילת. מחקרים קודמים במפרץ הראו שבחודשים אלו קיימת פעילות של מערבלים (eddies), זרמים מעגליים שיכולים להסיע מים מהעומק לפני השטח (upwelling) או להפך (downwelling) בתנועה הדומה לסיבוב בורג. בחצי הכדור הצפוני, מערבלים ציקלוניים נעים נגד כיוון השעון וגורמים לעלייה של מים מעומק הים. מערבלים ציקלוניים בצפון מפרץ אילת, הפעילים בעיקר בין נובמבר לאפריל, מאופיינים בזרימה מהירה פי עשרה מזרמי שטח רגילים. "אנחנו משערים שהשטצדאים נלכדו במערבל ציקלוני בצפון המפרץ ונסחפו אל החוף", מסבירה פרופ' גיא-חיים. "בהוואי תועדה תמותה המונית של שטצדאים מאותו המין עם הופעת מערבל ציקלוני. זו כרגע ההשערה המרכזית, אך יש להמשיך לחקור את הקשר בין משטר הזרמים לתופעות כאלו במפרץ אילת ובימים אחרים בעולם". לשטצדאים וליצורים פלנקטוניים אחרים יש תפקיד חשוב במארג המזון הימי. הם מהווים מזון מועדף על דגים, עופות-מים, ואף ליוויתנים.  

עוד בנושא באתר הידען:

• שונית האלמוגים באילת במצב עגום ביותר
• שוניות מלאכותיות מגנות על שוניות האלמוגים באילת
• משבר האקלים והידלדלות המשקעים במזרח הים התיכון
• לדבר על האקלים בזמן מלחמה
• אירועי גשם קיצוניים והשפעתם על תמותה – מסקנות חדשות ממחקר עולמי