ארכיאולוגים מאוניברסיטה העברית חשפו אבן גבול מתקופת הרומאים בתל אבל בית מעכה, המציעה תובנות חדשות על גיאוגרפיה היסטורית, בעלות על קרקעות ודינמיקות כלכליות באזור
ארכיאולוגים שחפרו באתר תל אבל בית מעכה שבצפון ישראל גילו אבן גבול נדירה מתקופת הטטררכיה הרומית. אבן זו, ששימשה במקור לסימון גבולות קרקע כחלק מרפורמות המס של הקיסר הרומי דיאוקלטיאנוס, מציעה תובנות חשובות על בעלות על קרקעות, דפוסי התיישבות מקומיים ומערכות הניהול של האימפריה הרומית.
מעבר לכך, האבן חושפת שני שמות יישובים שלא היו מוכרים עד כה, ומספקת זוויות חדשות על הגיאוגרפיה ההיסטורית והדינמיקות הכלכליות-חברתיות של האזור.
החפירה, שנוהלה על ידי פרופ' נעמה יהלום-מק וד"ר נאווה פניץ-כהן מהמכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' רוברט מולינס מאוניברסיטת אזוסה פסיפיק, הניבה ממצא משמעותי שמעמיק את ההבנה של שיטות הניהול והטריטוריאליות בתקופות עתיקות.
הממצא והמשמעות שלו
הממצא, שפוענח על ידי ד"ר אבנר אקר ופרופ' עוזי לייבנר מהאוניברסיטה העברית, הוא אבן גבול שהייתה חרוטה במקור לצורך תיחום גבולות קרקע חקלאיים בין כפרים בתקופת הטטררכיה הרומית. הממצא נמצא בשימוש משני במתקן מהתקופה הממלוכית.
אבן הבזלת, שנחרטה עליה כתובת מפורטת ביוונית, סיפקה שפע של תובנות היסטוריות. הכתובת כוללת שמות של שני כפרים – טירתאס וגולגול – שלא היו ידועים עד כה. שמות אלה עשויים להיות תואמים לאתרים שנזכרו בסקר פלסטינה המערבית מהמאה ה-19.
"זו עדות לארגון המנהלי הקפדני של האימפריה הרומית בתקופת הטטררכיה," אמר פרופ' עוזי לייבנר. "מציאת אבן גבול כזו לא רק חושפת פרטים על בעלות קרקע ומיסוי, אלא גם יוצרת חיבור מוחשי לחייהם של האנשים שהתמודדו עם מערכות מורכבות אלו לפני כמעט אלפיים שנה."
ד"ר אבנר אקר הוסיף: "הממצא מרגש במיוחד בשל אזכורם של שני שמות יישובים חדשים ושם של מודד קיסרי שלא היה מוכר קודם לכן. זה ממחיש כיצד גם ממצאים קטנים לכאורה יכולים להעשיר את הבנתנו את ההיסטוריה הכלכלית-חברתית של האזור."
ממצא זה מצטרף לגוף ייחודי של מעל 20 אבני גבול שהתגלו בעמק החולה ובאזורים הסמוכים. האבנים משקפות תקופה של שליטה מנהלית מוגברת, שמטרתה הייתה לסטנדרטיזציה של המיסוי והבהרת הבעלות על קרקעות.
באזור זה הייתה ריכוזיות גבוהה של בעלי קרקע קטנים, אשר פעלו באופן עצמאי ממרכזים עירוניים גדולים. מסורת רבנית עכשווית אף מתייחסת לנטל שהטיל דיאוקלטיאנוס על האזור, ומשקפת את הקשיים שנבעו מרפורמות המס המקומיות.
החוקרים מדגישים שהממצא מוסיף להבנתנו את הדינמיקות החברתיות-כלכליות של התקופה הטטררכית, בפרט את השלכות רפורמות דיאוקלטיאנוס על קהילות כפריות. "אבני גבול כאלה מספקות הצצה ייחודית לחיי תושבים קדומים, הלחצים שהם חוו תחת שלטון אימפריאלי, והעקבות המתמשכות של קהילותיהם בתיעוד הארכאולוגי," סיכם פרופ' לייבנר.
עוד בנושא באתר הידען:
