פרסי נובל מוכרזים בתחילת אוקטובר מדי שנה, וכחודש לפני כן מופצות שמועות, תחזיות והשערות לגבי זהותם של המועמדים ועל סיכויי הזכיה. בשנים האחרונות, באמצעות כלים חדשניים לניתוח מידע, מומחי תחזיות מצליחים לנבא בסבירות גבוהה את הזוכים הפוטנציאליים, גם אם הם לא זוכים באותה שנה בדיוק. בין השמות שהועלו – פרופ' רפי ביסטריצר מאוני' ת"א וכמובן שוב שמו של פרופ' יקיר אהרונוב
המפורסמת ביותר בתחום התחזיות היא חברת Clarivate, המתמחה בעיקר באנליזת מסחר ובינה מלאכותית, ומדי שנה מפרסמת את התחזיות שלה לזוכי נובל. בשבוע שעבר פרסמה החברה הודעה שבה הצהירה כי הרכיבה את רשימה לשנת 2024 ובה מופיעים 22 חוקרים מענפים שונים עם סיכויים גבוהים לזכות בפרס היוקרתי. בעבר, תחזיות החברה הוכיחו את עצמן באופן מרשים, כאשר 75 חוקרים שהופיעו ברשימותיה זכו בפרס, לעיתים מספר שנים לאחר הופעתם בהן. תחזיות החברה מבוססות על ניתוח של כ-61 מיליון מחקרים שנכתבו מאז שנת 1970, ומתוכם רק 0.01% מהמאמרים, אלו שצוטטו מעל 2,000 פעמים, נבחרים כבסיס להערכתם.
ברשימה של Clarivate השנה מופיע גם חוקר ישראלי, פרופ׳ רפי ביסטריצר מאוניברסיטת תל אביב, לצד פבלו הררו מ-MIT ואלן מק׳דונלד מאוניברסיטת טקסס, על גילוי “זווית הקסם” במשטחי גרפן. זווית הקסם, כ-1.1 מעלות, מתארת את האוריינטציה בין שני משטחי גרפן, המאפשרת להם להתנהג כעל-מוליך בטמפרטורות נמוכות. הפרס המיועד לחוקרים על גילוי זוית הקסם הוא הפרס בפיזיקה, ואם כך יקרה, אנחנו עשויים לחזות בישראלי הראשון שיזכה בפרס לפיזיקה, דווקא בשנה כה מאתגרת למדינה.
בנוסף, צוינו מספר מועמדים פוטנציאליים נוספים לפרס. בין הבולטים ברשימה של Clarivate מופיעים דויד דויטש מאוניברסיטת אוקספורד ופיטר שור מ-MIT, בזכות פיתוח אלגוריתמים למחשבים קוונטיים. להערכתי, ייתכן שההתקדמות בתחומים אלו עדיין לא מספקת בכדי להעניק להם את הפרס, מאחר שמחשבים קוונטיים עוד לא מימשו את הפוטנציאל הטמון בהם. מועמד נוסף הוא כריסטופר גרבר מהמכון לננומדע בשווייץ, על תרומתו לפיתוח מיקרוסקופיה אטומית.
במקביל, בפורומים מדעיים ובאתרי הימורים מופיעים שמותיהם של חוקרים נוספים כמועמדים פוטנציאליים. בין השמות שהועלו אפשר למצוא את פדריקו קפסו, שפיתח יחד עם חוקרים נוספים את Quantum Cascade Laser, המפיק טווח רחב של גלי אור בתחומי האינפרא אדום ומשמש כיום בתעשייה לניטור גזים ולבדיקות רפואיות. פיטר זולר מועמד על פיתוח סימולציות קוונטיות, וג׳ון יא על פיתוח שעונים קוונטיים מדויקים המבוססים על ארכיטקטורת שריג פוטונים. מעבר להצעות החדשות, שוב חזרו שמותיהם של יקיר אהרונוב ודניס בוהם, על אפקט אהרונוב-בוהם, המתאר את ההשפעה של שדה אלקטרומגנטי על חלקיקים טעונים גם אם הם נמצאים מחוץ לתחום השפעתו הישירה. אהרונוב, חוקר אמיריטוס מאוניברסיטת תל אביב כבר הוצע בעבר כמועמד לנובל, אבל להערכתי ויכוחים לגבי מי היה הראשון לגלות את האפקט ועד כמה הוא הוכח ניסויית מנעו ממנו בעבר לזכות בפרס.
Clarivate פרסמו גם רשימה של חוקרים בתחומים מדעיים נוספים. בכימיה מופיעים דויד בקר מאוניברסיטת וושינגטון יחד עם ג׳ון ג׳מפר ודמיס הסביס מ-Google Deep Mind על תרומתם בחיזוי מבני חלבונים. אינני חוקר בתחום אך ברור לרבים שלהמצאה הזו פוטנציאל אדיר גם בעולם הרפואה. בשנה האחרונה בכנס קהילת הפיזיקאים הישראלית, חוקרת מ-Google Deep Mind חשפה את ממצאי המחקר. התוצאות היו בהחלט מעניינות אך יש עוד כברת דרך רבה. הבינה המלאכותית שפיתחו חוזה מולקולות שכימית לא בהכרח הגיוניות וגם היא סובלת מלא מעט דפוסים שקריים. הטכנולוגיה כנראה עוד לא בשלה בכדי לחולל מהפכה בתחום הרפואה ואולי בגלל זה מוקדם מלהצהיר עליהם כזוכים.
לצידם פורסמו קזונרי דומס מאוניברסיטת טוקיו בזכות פיתוח פוטו-קטליזטורים שמאפשרים לפרק מים למימן וחמצן בעזרת אור השמש. פיתוח זה אפשר את המצאתם של מכשירים שמונעים ממים בלבד. כמו כן גם הוזכרו רוברטו קר מאוניברסיטת פרינסטון ומיכאל פרינלו מ-ETH ציריך על פיתוח שיטה חישובית לחיזוי דינמיקת מולקולות.
גם בקהילה המדעית עולות השערות לגבי זהותו של זוכי הנובל. סקר שנערך על ידי Chemistry Views שאל 600 חוקרים מי הם מאמינים שיזכה השנה בנובל לכימיה. השנה זכה בפער ניכר הביוכימאי האמריקאי צ׳י-הווי וונג מסן דיאגו הידוע בקהילה בזכות שיטות לסינתזת פחממות. מבבט כללי יותר, כ-54 אחוז מהמצביעים מאמינים שביוכימאי יזכה השנה, 44 אחוז מאמינים שהחוקר יגיע מארצות הברית וכמעט 92 אחוזים מאמינים שהזוכה יהיה גבר. צ׳י וונג אכן מתאים לפרופיל הזה. כמו כן, המגזין Cell פרסם חוות דעת של שלושה חוקרים לגבי זהותם של זוכי נובל בפיזיולוגיה וכימיה. חלקם הסכימו עם Clarivate אבל גם העלו את האפשרות שדויד קלנרמן ושנקר בלסוברמניאן שפיתחו שיטה לריצוף גנומי זול יחסית. החוקרים הזכירו גם את זליג אשכר מויצמן יחד עם עוד שלושה חוקרים על פיתוח טיפול במחלות אוטו-אמוניות.
בתחום הפיזיולוגיה והרפואה, הרשימה של Clarivate כוללת את ג׳ונתן כהן והלן הובס מאוניברסיטת טקסס על מחקר גנטי שפיענח כיצד הגוף מעבד שומנים (ליפידים). בזכות מחקרם פותחו תרופות חדשות למחלות לב. עוד ברשימה מופיעים אן גרייביל מ-MIT, אוקיהייד היקוסקה ממכון הבריאות הלאומי של מרילנד וגם וולפרם שולץ מקלטק על חקר גרעיני הבסיס, חלק במוח שאחראי על תנועה, התנהגות ופיתוח יכולות חדשות. בנוסף הוזכרו דבור סולטר ממכון מקס פלנק בגרמניה, ואזים סורני מקיימברידג׳ על מחקרם בתחום האפיגנטיקה והתפתחות יונקים.
יש לכם שאלה מדעית? מוזמנים לשוחח איתי בכתובת המייל: [email protected]
