צוות משותף אמריקני-בריטי החל לאחרונה לקדם תיאוריה חלופית לאבולוציה הקוסמית. לפי התיאוריה הזו, היקום עבר סדרה של "מפצים גדולים" ו"קריסות גדלות"
צוות משותף אמריקני-בריטי החל לאחרונה לקדם תיאוריה חלופית לאבולוציה הקוסמית. לפי התיאוריה הזו, היקום עבר סדרה של "מפצים גדולים" ו"קריסות גדלות" ומשמעות העובדה היא שהיקום הוא מעין "בנו של יקום מוקדם יותר".
התיאוריה קוראת תגר על ההשקפה הקונבנציונלית על היקום, שלפי התצפיות הוא בן 12-14 מיליארד שנה. הרעיון החדש, שעליו דווח בכתב העת סיינס, עשוי להסביר את הסיבה לכך שהתפשטות היקום מואצת, אומרים החוקרים.
נכון לתיאוריה הקונבנציונלית, החלל, הזמן, החומר והאנרגיה החלו בנקודה אחת שהתפשט והתקרר, והביא את היקום למצבו היום." אמר פרופ' פול שטיינהרט מאוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רסי.
ואולם, התיאוריה החדשה מציעה כי ישנו מחזור מתמשך של יקומים, שכל אחד מהם חוזר על קודמו אך לא בדיוק. "ניתן לחשוב על כך כילד של היקום הקודם."
הקבוע הקוסמולוגי
הרעיון החדש מבוסס על עבודה קודמת של אותו הצוות והוא נועד לאתגור של המודל הנוכחי.
בשנות העשרים של המאה ה-20, כאשר איינשטיין פיתח את תורת היחסות הכללית הוא הציג בה קבוע המכונה הקבוע הקוסמולוגי, המסביר את הרעיון שלו של יקום סטטי.
המשוואות של איינשטיין חוזות כי היקום יקרוס תחת כוחות הכבידה של עצמו, בעוד התצפיות מראות כי הוא בבירור לא מתרכז אלא מתפזר.
הקבוע הקוסמולוגי מייצג לחץ או כוח מובנים הקשורים לחלל הפתוח, המתנגד לדחיסה של המשיכה. התפיסה הזו נזנחה כאשר התצפיות הראו כי היקום מתפשט והדבר גרם לאיינשטיין לתייג את הקבוע הקוסמולוגי כ"שגיאה החמורה ביותר של הקריירה שלי."
ב-1998, סוג של קבוע זכה לרהביליטציה כאשר נמצא שהתפשטות היקום למעשה מואצת.
שאלות ללא תשובה
אף כי שובו של הקבוע מאפשר לבצע חישובים כדי להתאים את התיאוריה, אף כי הוא מעלה את התהיה לפיה משהו חסר בפיסיקה. פרופ' ניל טורוק, מאוניברסיטת קיימברידג', אומר: "כאשר הערך של הקבוע הקוסמולוגי חושב, נמצא כי הוא הרבה יותר קטן מהצפוי. ההסבר באשר לשאלה מדוע הקבוע כל כך קטן הפכה להיות אחת הבעיות הגדולות בפיסיקה. נכון לעכשיו, ההסבר היחיד הוא שהדברים היו חייבים להיות כך. "
התיאוריה הזו משאירה הרבה שאלות ללא תשובה, אך כעת פרופ' שטיינהרט וטורוק פיתחו תיאוריה חדשה המסבירה מדוע הקבוע הקוסמולוגי כה קטן. הם מעלים השערה לפיה הזמן החל למעשה לפני המפץ הגדול ומשמעותל הדבר הוא שהיה יקום קודם. בנוסף, משמעות הדבר היא כי היקום החדש גם הרבה יותר זקן מאשר מקובל להניח כיום.
יכולים להתקיים יקומים רבים חלופיים המורכבים מ"חומר אפל" הקיימים בו זמנית עם זה שלנו, אך לא נוכל לעולם להגיע אליהם." מסביר פרופ' טורוק. "אנו צריכים לחשוב על שמשה כפולה וזבוב בתוכה. הזבוב לא יכול לחצות את הזכוכית מצד אחד לשני. בדיוק כמו שאנחנו איננו יכולים לעבור מיקום אחד למשנהו. שני יקומים אלה נמשכים זה אל זה בכוח המשיכה, ובסופו של דבר הם יקרסו. משמעות הדבר הוא שדברים המתרחשים עכשיו יסייעו ליצור יקום אחר, בעתיד."
עוד בנושא באתר הידען:
14 תגובות
מה יותר מתוחכם? קומקום? או גוף של בן אדם?
כל בר דעת מבין שגוף האדם הוא יצירת מופת!
עד היום לא היה פיצוץ אחד שיצר קומקום! (אגב פיצוצים הורסים! לא יוצרים!) – אז לומר שגוף האדם נוצר מפיצוץ?! איפה ההיגיון? מדענים חוקרים מסה של חורים שחורים! שזה מדע בדיוני! והם נחשבים כל כך חכמים שהם לא מבינים את הדברים הפשוטים האלה… ה' יש רק אחד שברא הכל!
כמה בוריות יש יוצר לכל המערכת החכמה הזאת גוף האדם לבד בנוי צורה כזאת חכמה על כל פרט ופרט שזה לבד פוסל את כח המדע אם כל הכבוד כאדם לא דתי בכלל המדע יכול להועיל בטכנולוגיות המתקדמות לא בבריאת היקום אין לנו שום יכולת להבין מה קורה כשנמות נדע כי זה ברור כשמש שמכאן אנחנו נצא למקום אחר אולי גן עדן אולי גיהנום לא יודע מה מחכה אבל אני בטוח בלי שום ספק שאחרי המוות החיים מתחילים בין אן זה כאן בחזרה בגופים שונים או בין אם זה בכלל בעולמות שאין לנו יכולת להבין או לחקור כיוון שזה עניין רוחני וכל מה שמצליחים לגלות לעין זה עניין חומרי עדין גם הגלקסיות חומריות יש הרבה מעבר ולמי שיש ספק וחושב שבאמת פיצוץ אחראי על כל החכמה הזאת הוא בן אדם טיפש שמתחמק להתחייב למי שיצר אותו
כבר כתוב שאלוהים לפני מה שאנחנו מכירים כיום
ברא עולמות והחריבן….
עוד 20שנה אולי תמצאו את ההוכחה
בסוף הכל ידוע לחכמים היהודים
יש דוגמאות לתצפיות שנעשו בחומר האפל ובעולמות מקבילים. והמוכרת ביותר בנושא החומר האפל היא לשכת ראש הממשלה והעומד בראשה
בספרו קיצור תולדות הזמן כתב הוקינג שהתאוריה המקובלת לזמן כתיבת הספר היא שלא ידוע עדין אם התפשטות היקום תעצר ואז אולי תתחיל הקריסה הגדולה, ולכן יתכן שהיקום הוא סידרה מתמשכת של מפץ וקריסה לכן רבותי התאוריה המובאת כאן היא לא חדשה אלא ישנה.
כאילו אתם יודעים מה שאני לא יודע: "כפול" … לכו לישון, לכו.
אנג'לו איידן
איזו הלצה. אני מניח שהיקום יהיה אשר יהיה לנצח יהיה בתוך משהו והמשהו יהיה בתוך משהו באין סוף המשהו. העץ משיר עלים והופ עלים צומחים שוב. הירח סובב והופ שב לאותה נקודה נצחית. כל הנחלים זורמים למקום הם זורמים שם הם שבים. כפי זוהי האנרגיה המורכבת האותו חומר קדום וכפי אלה החיים שלא היו מתקיימים לפי כוח כבידה, סביר להניח ואף להיות בטוח שהיקום הוא בעל מרכז וצפיפות ממנו הכל התפשט וכפי שהכל סיסטמטי (סייקל) לפי אותם חוקים המתחקים ממוצאם, היקום הוא כדורי המתפשט ממרכזו ומתרחב כלפי חוץ. דבר זה גם ישלול את תאוריית הזמן שלא קיים מכיוון שאין התארכות אלא התרחבות. עונשו של האדם על השקר מושתת גם הוא על אותו עיקרון אין סופי, לפיכך הסייקו שלו לא נותן מנוחה לנפשו אף על פי שנפשו חפצה שיגיע כבר היום השביעי ועדיף היה אם "למה לא כל יום שביעי". הסקרנות הרגה את האדם !
כמובן שבספרות ובקולנוע התיאוריות האלה הביאו ליקומים המקבילים, דבר מאתגר לכשעצמו.
עודד לוין
ההסבר הוא לפי ההבנה שלי אבל אני מקווה שבגדול הוא קרוב לתיאוריה המקבולת.
1. אני לא רואה כאן שאלה
2. המהירות שלנו היא יחסית למרחב. המרחב התחיל בגודל (כמעט) 0 ומאז מתפשט במהירות האור (בוא נעזוב את התפיחה לעכשיו). בגלל תופעות קוונטיות אקראיות, נוצרו חלקיקים במרחב ששברו את האחידות המוחלטת. החלקיקים בעלי המסה גורמים לעיוותים במרחב. בין היתר – זה גורם למסות גדולות להתקרב אחת לשניה, ועך נוצרה המהירות שלנו, של כ-600 ק"מ בשנייה. עקרונית – כל גוף מרגיש שהוא לא זז ושהוא מרכז ההתרחבות. דמיין עוגת ספוג עצומה שבו יש צימוקים. העוגה הזו מתנפחת – וכל צימוק מרגיש שהוא לא זז, וששכניו מתרחקים. אם יש אי-אחידות, אז יהיו תנועות קטנות לא-אחידות של צימוקים. אז למשל, תבחין שצימוק לא רחוק מידי בשם אנדרומדה דווקא מתקרבת אלייך. אבל – צימוקים רחוקים יתרחקו, והרחוקים יותר יתרחקו מהר יותר.
3. אולי. אבל, ייתכן גם שהיה שם מנגנון אחר שגרם להתפתפחות מהירה, מנגנון שאנחנו לא מכירים היום.
4. שוב – אולי. אני לא אומר שאין בסיס לתיאוריה הזו. אני כן אומר שמה שאתה אמרת לא מוכיח את התיאוריה.
5. לא – זו הנחה מאד לא פשוטה. אין שום בעיה בזה שאנדרומדה מתקרבת. המרחב אינו מתפשט בצורה אחידה, ובמקומות קרובים, קצב התפשטות המרחב הוא מאד קטן. גם התפוח של ניוטון מתקרב לאדמה – למה זה לא מוכיח שהיה מפץ קודם?
6. אף אחד לא מתעקש על כלום. כל מה שאמרתי הוא שאין הוכחה ממשית לתיאוריה.
ניסים,
תענה לי על שש שאלות:
1. אם המרחב התפשט, הוא התפשט לגבי כל הגלקסיות, ולא ייתכן שגלקסיה אחת שנוצרה במפץ הגדול תישאר קרוב אליו, במרחק 3.1 מיליארד שנות אור מאיתנו, וגלקסיה אחרת "תקפוץ" במהירות 95% ממהירות האור. הגלקסיה הראשונה היא זו שבה הקוואסר הענק 800 מיליון מאסות שמש שהתגלה לפני כחצי שנה, שהיא מרוחקת ממיקום המפץ הגדול רק 690 מיליון שנות אור.
2. נניח שהמרחב התרחב במהירות 95% ממהירות האור, מדוע אנחנו נעים במהירות כה נמוכה, 600 ק"מ לשניה, כמו שכתבת? מה עצר את ההתרחבות?
3. גם הגלקסיה עם הקוואסר הענק מהווה תעלומה לקוסמולוגים, כי היא כוללת כוכבים וחומר בין-כוכבי הכוללים יסודות כבדים, בתקופה שבה היסודות היחידים שנוצרו מיד לאחר המפץ הגדול היו מימן והליום. אולי גם הגלקסיה הזאת נוצרה במפץ גדול קודם?
4. בעיה נוספת של הקוואסר הענק: החוקרים אינם מבינים איך יכולה גלקסיה כך כך גדולה להיווצר תוך 700 מיליון שנים בלבד, לפי הערכותיהם יצירת גלקסיה כזאת צריכה להימשך מיליארדי שנים.
5. אם המרחב מתרחב, אזי כל הגלקסיות צריכות להתרחק זו מזו, אבל כיום ידועות גלקסיות רבות שמתקרבות זו לזו, אפילו הגלקסיה שלנו וגלקסיית אנדרומדה מתקרבות וצפויות להתנגש בעוד 4 מיליארד שנים. ואם תגיד שכוח המשיכה מושך אותן, מדוע רק אותן ולא את כל הגלקסיות? האם לא יותר פשוט להניח שחלק מהגלקסיות נותרו ממפצים גדולים קודמים והגלקסיות החדשות מתקרבות אליהן?
6. מדוע להתעקש על מפץ גדול אחד, אם ריבוי מפצים גדולים פותר בעיות שהקוסמולוגים אינם יכולים להסביר?
עודד לוין
אני מבין את ההיגיון שלך. אתה אומר שבמפץ הגדול היינו קרובים מאד לגלקסיה מסויימת. אחרי זמן קצר יחסית יצא אור מהגלקסיה ההיא, ולקח לאור 13.1 מיליארד שנה להגיע – כלומר, אנחנו נעים קרוב למהירות האור.
אתה גם אומר שלא משנה אם המרחק גדל, או המרחב מתפשט – אבל כאן הטעות שלך. המרחב אכן מתפשט, ובמרחק 13.1 מיליארד שנות אור, המרחב מתפשט ב-95% ממהירות האור.
החומר לא נזרק, כטענתך, למרחק עצום, החומר ביקום, בעקרון, נשאר במקום שבו נוצר. העניין הוא שה"מקום" עצמו התפשט. לכן, אין כל צורך למפץ גדול קודם כדי להסביר את התצפיות.
ניסים שלום,
לא משנה איך הגענו לכאן, אם זו תנועה במרחב או התרחבות המרחב, כל עוד אנחנו יכולים לראות אור שיצא ממרחק 13.1 שנות אור, והחומר שיצר אותנו יצא גם הוא מהמפץ הגדול לפני 13.8 שנות אור, אזי זה מחייב שהגענו לכאן במהירות 95% ממהירות האור, וזה בלתי אפשרי.
עודד לוין
המפץ הגדול לא היה פיצוץ במובן שאתה חושב עליו. המפץ לא היה פיצוץ במרחב הרגיל, שבו יש מרכז לפיצוץ וכל חלקיק מתרחק במהירות אחרת מהמרכז הזה.
מה שמתרחב זה המרחב עצמו, והחלקיקים עצמם לא נעים בתוך המרחב, אלא עם המרחב. בגלל כבידה (אני מניח) יש בכל זאת תנועה יחסית למרחב, והמהירות שלנו היא בסביבות 600 ק"מ לשניה, שזה חמישית של אחוז אחד ממהירות האור.
הוכחה ממשית לתיאוריה החדשה: בתיאוריית המפץ הגדול קיימת תעלומה בסיסית, שהיא: בשנים האחרונות התגלו גלקסיות רחוקות מאד, מעל 13 מיליארד שנות אור, הנמצאות בקרבת מיקום המפץ הגדול במרחק 13.8 מיליארד שנות אור. נשאלת השאלה: אם אנחנו יכולים לראות היום את האור שיצא מגלקסיה רחוקה לפני 13.1 מיליארד שנים ונע אלינו במהירות האור, והרי גם החומר שממנו אנחנו נוצרנו יצא מאותו המפץ הגדול לפני 13.8 מיליארד שנים, האם זה אומר שהחומר שממנו נוצרנו עשה את כמעט אותה הדרך במשך 13.8 מיליארד שנים ? הרי המשמעות היא שהחומר "שלנו" נזרק מהמפץ הגדול עד למקום שאנו נמצאים היום במהירות הקרובה למהירות האור (כ-95% ממנה) ? והתשובה ידועה: לא !! הרי המהירות שלנו בחלל איטית יותר בהרבה סדרי-גודל !! המסקנה היחידה האפשרית מהתעלומה הזאת: אנו יכולים לראות קרינת אור כל כך עתיקה כי החומר שממנו נוצרנו היה כאן לפני קרות המפץ הגדול, לאחר שהוא נוצר בעבר ע"י מפץ גדול אחר שקדם בהרבה למפץ הגדול המדובר. לפיכך – לא מדובר ביקומים שונים, אלא בריבוי מפצים גדולים, הגלקסיה שלנו נוצרה כנראה במפץ גדול קודם, ויש עוד גלקסיות כמונו, אבל כולנו נמצאים באותו היקום.