פאדיחה בפורים סביב הכתובת לכאורה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשוורוש

חוקרת מומחית לכתיבה קדומה, הדגימה חריטת מילים על גבי חרס עתיק אותו השאירה בתל לכיש בניגוד לאתיקה, דבר שיצר הטעיה * רשות העתיקות תרענן את הנהלים בקרב כל משלחות החפירה הזרות שפועלות בארץ

רשות העתיקות מודיעה כי החרס הקדום שנמצא ע"י מטיילים בתל לכיש, הנושא את הכיתוב 'דריווש שנת 24', אינו אותנטי.

בעקבות הפרסום  ביום רביעי האחרון, פנתה אתמול (ה') אל הרשות חוקרת מחו"ל, שהשתתפה באוגוסט האחרון בחפירות משלחת זרה בתל לכיש. חוקרת זו, היא אחת מהבודדות בעולם המתמחות בתעתיקים של השפה הארמית הקדומה. החוקרת התוודתה, כי הדגימה לקבוצת תלמידים את חריטת הכתובת על חרס קדום, ולאחר מכן השאירה את הממצא בתל – דבר שבדיעבד יצר הטעיה. החוקרת תושאלה, ולדבריה, לא היתה לה כל כוונת זדון.

"רשות העתיקות לוקחת אחריות על האירוע", אומר פרופ' גדעון אבני, המדען הראשי של הרשות. "החרס נחקר על ידי ד"ר חגי משגב, מומחה בעל שם עולמי לכתב ארמי קדום, וע"י הארכיאולוג סער גנור, החוקר את תל לכיש, אבל מסתבר שנתקלנו ב'כתובת שהתחפשה'. בתור ארגון שהאמת המדעית היא נר לרגליו, אנחנו מחוייבים בתיקון הטעות בפני הציבור. "מבחינה אתית-מדעית, האירוע חמור מאוד. השארת הכתובת החרוטה באתר היתה רשלנית, והדבר הוביל להטעית החוקרים ולשיבוש האמת המדעית. אפשר לספור על יד אחת אירועים מסוג זה שקרו במחקר הארכיאולוגי".

“האירוע ממחיש את הסכנה שקיימת בהוספת כתב מודרני על גבי חפצים עתיקים – נושא שמעסיק את הקהילה המדעית מזה שנים רבות. במקביל לבדיקה הפליאוגרפית בידי מומחה עתיר נסיון, החפץ נבדק במעבדות ונמצא כחרס עתיק. הדבר מוכיח פעם

נוספת שרק חפץ שמתגלה בחפירה מסודרת ויוצא מהאדמה לעיני הארכיאולוגים, הוא 100% אמיתי. כל חפץ אחר שמתגלה מעלה סימני שאלה.”

לאור האירוע, רשות העתיקות תרענן את הנהלים בקרב כל משלחות החפירה הזרות שפועלות בארץ.

ההודעה המקורית של רשות העתיקות בדבר התגלית לכאורה – נא לא להתייחס אליה כאל ממצא מדעי. א.ב.

נחשפה כתובת חשובה ונדירה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשוורוש

את החרס בן 2500 השנה שעליו נחרטה הכתובת בכתב ארמי, גילו מטיילים במקרה, בגן לאומי תל לכיש * נראה שמדובר ב"פתק" לאישור משלוח או קבלת סחורה * האוסטרקון הנדיר נחקר ע"י סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים,  ומחקרם יפורסם בכתב העת "עתיקות"

לראשונה בארץ: כתובת חשובה ונדירה הנושאת את שמו של המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשוורוש המוכר ממגילת אסתר, נחשפה ע"י מטיילים בגן לאומי תל לכיש. הכתובת, שנחקרה בידי סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מתפרסמת בכתב העת "Atiqot" גליון 110, בהוצאת רשות העתיקות.

בחודש דצמבר האחרון טייל אילון לוי, יועץ התקשורת הבינלאומית של נשיא המדינה, יחד עם חברו יעקב אשכנזי בגן לאומי תל לכיש, כאשר חרס קטן שעליו חריטה משך את תשומת ליבם. לאחר שמסרו את החרס לבדיקה, הכתובת הועברה לשימור ולתיעוד מתקדם במעבדות רשות העתיקות. אז, התברר כי מדובר בתגלית נדירה, המעידה על פעילותו של מינהל ממלכתי בלכיש בתקופה הפרסית. 

מדובר בכתובת הכתובה בארמית וחרוטה על חרס מלפני כ- 2500 שנים, ובה נכתב "שנת 24 דריוש". הכתובת מציינת את שם המלך הפרסי דריווש הראשון, אביו של אחשורוש, המוכר ממגילת אסתר, אותה קוראים מדי חג פורים. זו הפעם הראשונה שנמצאת בארץ כתובת הנושאת את שמו של המלך דריווש הראשון. בימיו (522 – 486 לפנה"ס), נערך שינוי מנהלי מקיף ברחבי האימפריה וגבולותיה התרחבו. עם עליית חישראש (אחשוורוש) בנו, הגיעה האימפריה הפרסית לשיאה, ושלטה כמעט בכל העולם הקדום.
"כשהתקשרו לספר לי מרשות העתיקות מה מצאנו, הלב שלי התחיל לפמפם מהתרגשות" מספר אילון לוי, שמצא את החרס הנדיר. "חיפשתי את המצלמות, הייתי בטוח שעובדים עלי ושעוד מעט המתיחה תתגלה".

לדברי החוקרים, סער גנור מרשות העתיקות וד"ר חגי משגב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, "בחפירות המשלחת הבריטית בתל לפני כ – 90 שנה, נחשף מבנה מנהלי פרסי מפואר, שנבנה על גבי הריסות ארמון מלכי יהודה. במבנה, שהשתרע על פני 1800 מ"ר, נחשפו חצרות ואולמות מפוארים שבכניסות אליהם הוצבו בסיסי עמודים ייחודיים שכדוגמתם נמצאו עד כה רק במבנים מפוארים בפרס (איראן).

המשלחת הבריטית פירקה את שרידי המבנה המפואר כדי לחפור את ארמון מלכי יהודה, ופרט לבסיסי העמודים לא נותר שריד ממבנה זה בשטח גן לאומי תל לכיש. עתה, באופן אקראי, נמצאה הכתובת בשטח המבנה המפואר.

נראה שמדובר בפתק מנהלי, מעין "ברקוד" קדום שתיעד קבלה או מסירה של סחורה. על פי מנין שנות מלכותו של דריווש הראשון, ניתן לתארך את הכתובת "שנת 24", בדיוק רב, לשנת 498/7 לפנה"ס.

ארץ ישראל, שהייתה חלק מהאימפריה הפרסית, העלתה מיסים מתוצרת חקלאית כחלק משיטת הניהול והשליטה של מלכי פרס ברחבי האימפריה. לכיש, שהייתה אחת מהערים המרכזיות בפחוות אדומיאה ובארץ ישראל בתקופה הפרסית, הוקפה בחומה, נבנה בה מקדש, והיא ריכזה את המיסים שנשלחו לאוצרות המלך. פעולות האיסוף והמשלוח בוצעו במבנה המפואר שניצב בליבה, ונראה שהכתובת שנמצאה כעת, היא מעין פתק משלוח, שיתכן כי נחרט בידי פקיד או מחסנאי במבנה הממלכתי. הכתובת הקצרה מצטרפת אל אוסף הכתובות המנהליות הקדומות הידועות במחקר, וככל הנראה היא אחת הקדומות מבין אלו שנמצאו בארץ – מתחילת השלטון הפרסי.

"מדהים, שמטיילים מוצאים לגמרי במקרה כתובת נדירה, שמקימה לחיים את דריווש – המלך הפרסי שמוכר לנו מהמקורות", אומר אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות. "בנו, המלך אחשוורוש, שמלך מהודו ועד כוש, בודאי לא העלה על דעתו ש-2500 שנים אחר המאורעות הדרמטיים בחצרו שמצויינים בימים אלה, תמצא בארץ ישראל עדות לשמו של אביו."

מסקנות

גם אם סברנו שבעידן שבו ניתן לבדוק כל חפץ באמצעות מדידת שיעורי פחמן 14 ודרכים רבות נוספות, מסתבר שהחפצים עשויים להיות לא אוטנטיים. מסקנה נוספת היא שגם מדענים הם בני אדם, אבל רק במדע יכול להיות מקרה כזה של הבעת חרטה בעקבות ביקורת עמיתים אף אם רטרואקטיבית. מומלץ איפוא למוסדות לנסות להתאפק עם הפרסום עד לאחר ביקורת העמיתים על מאמר מדעי.

עוד בנושא באתר הידען (מחקרים אוטנטיים):

• המצב הכלכלי בארץ ישראל מהמאה השנייה לספירה ואילך – פרק חמישי – קראמיקה בסימן של הון ושלטון
• פוענחה כתובת בת 1,500 שנה הנושאת את שמו של "כריסטוס, שנולד ממריה"
• מטען של אוניה טרופה שנמצאה בחופי ישראל, חושף את הקשר בין קפריסין וסרדיניה בתקופת הברונזה המאוחרת