כך עולה מדוח הניטור הלאומי של פסולת ימית לשנת 2019 של המשרד להגנת הסביבה והמכון לחקר ימים ואגמים; באתרים החופיים הופיעו פרטים שלא נצפו בעבר, כמו מסכות וכפפות
המשרד להגנת הסביבה מפרסם את דוח הניטור הלאומי של פסולת ימית לשנת 2019, שבו בפעם הראשונה, נוטרה הפסולת הימית גם באילת. דוח הניטור הלאומי מבוצע על-ידי המכון לחקר ימים ואגמים לישראל ובמימון משותף של תוכנית “חוף נקי” של המשרד להגנת הסביבה ושל משרד האנרגיה במסגרת הניטור הלאומי של ישראל, זו השנה הרביעית ברציפות.
הדוח, שעליו חתום צוות בראשות ד”ר יעל סגל, מסכם שנה של ניטור פסולת בחופים, פסולת צפה במי הים ופסולת שהצטברה בקרקעית, ועיקרי הממצאים שעולים ממנו הם:
• בקרקעית הים התיכון, בעומק מים שבין 20 מטר ועד 1,700 מטר, נצפו בעיקר חתיכות של שקיות ואריזות מזון. ריכוז גבוה במיוחד נמצא בעומק מים של 200-500 מטר (4,000-10,000 פרטים לקמ”ר). סמוך לחוף, ריכוזי הפסולת היו נמוכים משמעותית ונצפתה עלייה בריכוז הפסולת לאחר עונת הגשמים. לכן, ניתן להעריך שבניגוד למקור הפסולת העיקרי בחופים, שהוא המתרחצים, עיקר ההשפעה בים היא מפסולת הערים הזורמת בתעלות הניקוז ובו נגר עילי מכלל שטחי הרשויות וכן מהנחלים הזורמים לים.
• ממצאי חלקיקי הפסולת הצפה מצביעים על הבדל משמעותי בין אילת לים התיכון. גם באילת וגם בים התיכון ניתן למצוא חלקיקי פלסטיק קטנים מ-5 מ”מ, אך באילת לא ניתן למצוא חלקיקי פלסטיק גדולים יותר. מקורם של חלקיקי הפלסטיק הגדולים מ-5 מ”מ הם בפסולת שמתפרקת לאורך זמן ביבשה, לדוגמה בגדות של נחלים, ואז נשטפת לים באירועי גשם. חלקיקים קטנים מקורם בעיקר מפלסטיק ששהה זמן רב במי הים, שכן חלקיקים אלה מוסעים מרחוק על-ידי זרמים. היעדר נחלים שזורמים למפרץ אילת יכולה להסביר את היעדר המיקרו-פלסטיק שם.
• בדומה לקרקעית הים, גם הפסולת הצפה בים תיכון ובים סוף, מורכבת בעיקרה מחלקי שקיות ואריזות (כ-70%), ורובה בגודל מיקרו-פלסטיק (0.3-5 מ”מ). בשנת 2019 נמצאו 0.7-13 מיליון פרטי מיקרו-פלסטיק מרחפים בקמ”ר – ריכוז גבוה, בהשוואה למערב ים תיכון.
• רוב חלקיקי המיקרו-פלסטיק הצף שנמצאו בניטור, בין 50% ל-80%, היו בצבע לבן או שקוף. פלסטיק לבן או שקוף הוא בעל פוטנציאל גבוה יותר לגרום נזק אקולוגי בשל הנטייה של בעלי חיים לבלוע אותו שכן הוא דומה לסוגי המזון הצפים בים.
• בדיגום חופים שבוצע בשנת 2020, בתקופת הקורונה, הופיעו פרטי פסולת חדשים כגון מסכות וכפפות, שלא נצפו לפני כן.
• באתרים החופיים נדגמו 400-1,000 פרטי פסולת בחתך של 100 מטר חוף, כמות הנמוכה מהממוצע העולמי. הפער נובע ככל הנראה מפעולות הניקיון השוטף של החופים בישראל, לרבות החופים הפתוחים, גם במסגרת תוכנית “חוף נקי” של המשרד להגנת הסביבה, שבמסגרתה המשרד תומך ברשויות החופיות בכ-10 מיליון שקל. כ-75% מהפסולת מקורה בפסולת פלסטיק.
• כדי שלא לפגוע בשוניות האלמוגים ומרבדי עשב הים באילת, לא נוטרה פסולת בקרקעית הים שם השנה. על מנת להתמודד עם מגבלה זו, בניטור 2020 ייעשה שימוש ברובוט תת-ימי שיבצע סקר מצולם לאיתור פסולת בקרקעית. ממצאי סקר זה יוצגו במהלך 2021.
תופעת הפסולת בים ובחופים היא בעיה גלובלית ופוגעת בחופי העולם כולו. על-פי הערכות שונות, מדי שנה בשנה מושלכים לימים ולאוקיינוסים כ-8 מיליון טונות של פלסטיק.
כמדינה החברה באמנת ברצלונה, מחויבת מדינת ישראל לתכנית ההפחתה האזורית מפסולת ימית וחופית. על פי תוכנית זו, חובה על המדינות החברות לנקוט שורה ארוכה של פעולות כדי למזער את ממדי תופעת הפסולת הימית ואת השפעותיה המזיקות על הסביבה הימית של הים ועל האוכלוסייה השוכנת לחופיו. תוכנית “חוף נקי” של המשרד להגנת הסביבה פועלת למזער את כמות הפסולת הימית בישראל ולפעול לניקיונם של החופים והים בהתאם למחויבות הבין-לאומית, לטובת הסביבה והציבור בישראל.
עוד בנושא באתר הידען:
