קמיע מצרי בן כ-3,300 שנה נחשף בציפורי ע"י תלמידות

350 תלמידי שכבת י' מקרית חינוך אורט קרית ביאליק משתתפים בשבוע מרוכז של חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות בגליל * החותם נחשף בחפירות בדיקה שבוצעו במסגרת פרויקט של חברת נתיבי ישראל לתכנון כביש גישה חדש לציפורי

קמיע החרפושית שמצאו התלמידות. צילום: דינה גורני, רשות העתיקות
קמיע החרפושית שמצאו התלמידות. צילום: דינה גורני, רשות העתיקות

תלמידות חשפו הבוקר (ד') קמיע מסוג חרפושית בן כ-3,300 שנה, בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות. הקמיע התגלה ע"י צוות חפירה של תלמידות בהובלת עובדת רשות העתיקות, צילה סורוקוב. החפירה נעשית במסגרת פרויקט של חברת נתיבי ישראל לתכנון כביש גישה חדש לציפורי.
350 תלמידי שכבת י' של קרית חינוך אורט קרית ביאליק, משתתפים השבוע בחפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות ברחבי הגליל. זאת, במסגרת פרויקט מחוייבות אישית של משרד החינוך, שמטרתו להגביר את הזדהות הנוער עם הקהילה הסובבת אותו.
תלמידי השכבה נוגעים בעבר, ומתנסים בחפירות ארכיאולוגיות ב-6 אתרים שונים; בטמרה-זועבייה, מגדל העמק, ציפורי, שלומי, סנדלה ויקנעם. הם חופרים, מסננים ממצאים, חוקרים את המורשת התרבותית של הגליל, ואף חושפים ממצאים מסקרנים, שהקדומים בהם מהתקופה הכלכוליתית- 4500 לפנה"ס, והמאוחרים ביותר מתוארכים לתקופה העות'מנית – עד תחילת המאה ה-20.

לדברי נמרוד גצוב, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "ההתרגשות מהמציאה היתה רבה, ועיני התלמידות נצצו. כשניגשתי לראות מה נחשף, הופתעתי לגלות שמדובר בקמיע מצרי, משום שבדרך כלל מוצאים ממצאים כאלה בקברים. החפירה שלנו מתמקדת בתקופות קדומות יותר מזו של הקמיע, ומסקרן לדעת איך הוא התגלגל לכאן".

לדברי ד"ר דפנה בן תור, אוצרת הארכיאולוגיה המצרית במוזיאון ישראל שזיהתה את החרפושית, "מדובר בחרפושית מצרית מהתקופה הרעמססית, מימי השושלת ה-19 – ימי תור הזהב של מצרים הפרעונית. החרפושיות שימשו לרוב כקמיעות עבור כל מי שיכול היה להרשות לעצמו. ברוב המקרים הן שמשו כקמיעות קבורה, אבל הן שמשו גם את החיים, ורובן היו מחוברות במקור לטבעות".
לדברי גלעד צינמון, רכז החינוך של רשות העתיקות בצפון, "אפשר ללמוד הרבה בשיעורי הסטוריה, אבל אין כמו למצוא דרישת שלום מהעבר בידיים, כדי להתחבר למורשת של הארץ הזו. רובם הכמעט מוחלט של התלמידים סיפרו לנו שזו הפעם הראשונה שהם פוגשים את עולם הארכיאולוגיה, ומרגש לראות את הסקרנות והעניין שהם מפגינים בחפירה".

לדברי רמי פורת, מנהל קרית החינוך אורט קרית ביאליק, "יש חשיבות גדולה מאוד למעורבות קהילתית וחברתית של תלמידים, ובחשיפתם בפועל לעבר הארץ. בשנה הבאה יסעו התלמידים שלנו במשלחת לפולין, ואנו רואים בחפירה הארכיאולוגית חלק מההכנה שלהם למסע.
רוב התלמידים נולדו בארץ, ונכון שיכירו את ההסטוריה של הארץ שלהם, לצד ההסטוריה של העם היהודי כולו. ההשתתפות בחפירות היא נדבך נוסף של העצמת ערך הנתינה, לצד הקניית ערכי המורשת".

ניסים פרץ, מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, אמר: "הפרויקט לשדרוג התשתיות בצפון הארץ הינו חשוב ואסטרטגי, והוא נעשה תוך שמירה על העבר והמורשת ההיסטורית, כמו בכלל הפרויקטים שמבצעת החברה ברחבי הארץ. התגלית הארכאולוגית החשובה מזכירה לנו את השליחות הציונית שבה אנו עוסקים- פיתוח מדינת ישראל ותשתיות התחבורה שלה".

 

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. יציאת מצרים היא בעצם סיום השלטון הפרעוני על ארץ ישראל? מעין סיום מנדט?כש40שנים במדבר הם זמן המלחמה בכנען? בליל הנרטיבים נוצר במשך300 שנות שלטון מצרים הפרעונית על ארץ ישראל.מצרים-היא איחוד של שתי ממלכות משני צדי הנילוס. באופן דומה היה,איחוד בין ממלכת ישראל וממלכת יהודה. כמו שישראל הושפעה מהמנדט הבריטי ומהשלטון הטורקי ,כך גם ממלכת יהודה הושפעה ממצרים הפרעונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן