סופה של אגדת ההוביט. המין החדש התגלה כאדם (ככל הנראה אשה) הלוקה בתסמונת דאון

לדברי החוקר הראשי, "שוני אינו מעיד על ייחודיות. המאפיינים שבדיווח המקורי אינם כל כך נדירים שידרשו המצאה של מין חדש של אדם" 

גולגולת LB1 מזוויות שונות - Credit: Image A, E. Indriati; Image B and C; D.W. Frayer
גולגולת LB1 מזוויות שונות – Credit: Image A, E. Indriati; Image B and C; D.W. Frayer

באוקטובר 2004 התגלו בחפירות שרידים של שלדו של אדם (ככל הנראה אישה) מהאי פלורס באינדונזיה שהוכרז כממצא החשוב ביותר במאה האחרונה בכל הקשור לאבולוציה האנושית. מגליו קראו לו – הומו פולרסנזיס, שם שמעיד לדבריהם על היותו שייך למין לא מוכר של האדם עד כה, אולי קרוב רחוק כמו האדם הניאנדרטלי.

 

ואולם ניתוח מחדש מפורט שעשה צוות חוקרים בינלאומי מעלה כי פרט זה שבו תלוי הסיווג של המין אחד ואשר מכונה LB1 אינו מייצג כלל מין חדש. במקום זאת, הוא שלד של אדם לא רגיל, ולפי החוקרים מכיל תכונות חדשובות העקביות עם אבחון של תסמונת דאון. החוקרים פרסמו את ממצאיהם בגליון 4 באוגוסט 2014 של כתב העת PNAS של האקדמיה האמריקנית למדעים.

"דגימות השלד ממערת ליאנג בואה מכיל שרידים שבורים של כמה בני אדם" אמר רוברט ארקהרד מאוניברסיטת מדינת פנסילבניה. לדבריו, מ-LB1 שרדו רק גולגולת ואת עצם הירך. כל שאר השרידים שייכים לבני אדם אחרים, וכולם חוץ ממנו – בעלי מאפיינים נורמליים. מאז גילויו של LB1 נחקרה המערה שוב ושוב אך לא נמצאו ממצאים אחרים.

ההגדרה הראשונית של המין הומו פלורסנזיס התמקדו במאפיינים הלא נורמליים של LB1: נפח גולגולת של 380 סמ"ק, דבר המעיד על מוח בגודל של כשליש ממוח אנושי מודרני, ועצם העידה כי גובהו של הפרט היה 1.06 מ'. אף כי LB1 חי לפני 15 אלף שנים, ההשוואה בוצעה עם הומנינים מוקדמים יותר לרבות הומו ארקטוס ואוסטרלופיתקוס. מאפיינים אחרים היו ייחודיים לו ולכן גרמו להגדרתו כמין חדש.

בחינה מעמיקה של הממצאים מחדש בסביבה קלינית איפשרו לחוקרים להציע הסבר אחר.
ראשית, הם קבעו כי ההערכות בקשר לנפח מוחו ולגבהו היו מוטות כלפי מטה, וכי נפח מוחו הוא כ-430 סמ"ק וכי גם קומתו עשויה להיות גבוהה יותר משום שלבעלי תסמונת דאון יש עצם ירך קטנה יחסית לאנשים בריאים בגובה דומה.

לדברי אקהרד, "שוני אינו מעיד על ייחודיות. המאפיינים שבדיווח המקורי אינם כל כך נדירים שידרשו המצאה של מין חדש של אדם" אמר.

"כאשר ראינו לראשונה את העצמות, כמה מאיתנו זיהו מיד את ההפרעות ההתפתחותיות" אמר אקהארט. "ואולם לא יכולנו לספק אבחון מלא משום שהעצמות היו שבורות. במהלך השנים, כמה קווי עדויות התמזגו לכדי ההבנה שמדובר בתסמונת דאון."

העדות הראשונה היתה האסימטריה של הגולגולת האופיינית לבעלי תסמונת דאון ותסמונות נוספות. אקהארט ועמיתיו העירו אודות האסימטריה הזו כבר ב-2006, אך ההערכה לא נכללה בדו"ח של צוות החופרים ומאוחר יותר נדחתה כתוצאה מכך שהגולגולת היתה קבורה זמן רב.

מדידה קודמת שלא פורסמה עד כה של המצח איפשרה לחוקרים להשוות את LB1 לנתונים קליניים שנאספים באופן שגרתי מחולים בעלי בעיות התפתחותיות. גם כאן, גודל המוח נמצא בטווח הצפוי לחולי תסמונת דאון, שהם ילידי אוסטרליה ואינדונזיה.

עצם הירך הקצרה של LB1 לא רק בהתחשב בהפחתת הגובה שנאו רואים אצל חולי תסמונת דאון, אמר קאהרט אלא גם נכונה סטטיסטית גם עם צמיחה נורמלית, מעידה על גובה של 1.26 מטרים, נתון דומה לזה של בני אדם החיים היום בפלורס ובאיזורים הסמוכים.

לדברי החוקרים, מאפיינים אלה ומאפיינים אחרים של תסמונת דאון נמצאים רק ב-LB1 ולא בשרידים של שלדים אחרים מהמערה, דבר המעיד על היותו של LB1 אבנורמלי.

"אנחנו לא רק סיפרנו סיפור אלא גם בחנו את ההשערה האם השלדים ממערת ליאנג בואה כל כך יוצאי דופן עד שהם דורשים המצאה של מין אדם חדש?" שאל אקהארד. "הניתוח המחודש מראה כי הם לא יוצאי דופן, ולכן יש לחפש את הבעיה ההתפתחותית. הסימנים שגילינו מתאימים בבירור לתסמונת דאון, שממנה סובל אחד מכאלף ילודים."

לידיעה באתר אוניברסיטת פן סטייט

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. הכותרת היא אכן מנופחת לא פחות מתיאוריית ההוביט. לתשומת לב העורכים.
    כל מה שהחוקרים אומרים כאן הוא שאין מספיק נתונים שיצדיקו שינוי גדול במסקנות שנבנו על בסיס הנתונים הקודמים. זהו עקרון "תער אוקהם" הזכור לטוב.
    אם אפשר להסביר את הנתונים על בסיס שונות בגזעי האדם המוכרים, אין הצדקה להחליט שנתגלה גזע-אדם חדש. אבל החוקרים לא אומרים שהממצאים הם של הומו ספיינס רגיל שקיבל פרשנות דמיונית. זהו בהחלט פרט ייחודי וגם הסביבה האנושית שלו, השרידים של הפרטים האחרים שנמצאו, אינם ממש ממוצעים.
    אם נחפש היטב באוכלוסיות-אדם ננסיות כיום כל כדור הארץ נוכל בוודאי למצוא פרטים שבגלל פגם גנטי הנם אפילו הרבה יותר ננסיים מן האוכלוסיה הכללית. ייתכן שזה מה שמצאו החופרים בפלורס, ואם זה ייתכן אז אין הצדקה להסבר שיתבסס על שינוי בהגדרות מיני האדם.
    ועדיין ייתכן שדווקא הסבר זה נכון, וניתן יהיה לאשש את תיאוריית ההוביט אם יתגלו ממצאים נוספים.
    הארכיאולוגיה טרם הסתיימה…

  2. כל הכלים באתר אופיניים להומו סאפינס. זאת היתה אחת התעלומות, כיצד יתכן שהמין החדש יצר כלים זהים לכלי הסאפינס. שיוך השלד לפרט סאפינס הלוקה בתסמונת דאון פותר גם את בעית הכלים, עכשיו הם מתאימים לאוכלוסיה.

  3. דווקא המאמר, זה דוגמה טובה לספקנות. חקירה מדעית אמיתית צריכה לנסות להטיל ספק בכל דבר, וחובת ההוכחה על מי שמחדש משהו.
    רק זה מה שמבדיל בין המדע לבין כל הסבדו מדעים למיניהם.

  4. הבעיה היא שמבלבלים בין הנתונים לפרשנות.
    נמצאו גולגולת ועצמות ננסיות של אדם. זהו נתון.
    האמירה שזהו מין חדש של אדם היא פרשנות. היא תיאוריה. אין לה מספיק סימוכן.
    באותה מידה המסקנה שזהו אדם בעל תסמונת דאון, לפי המתואר במאמר, נשענת על סימוכין מאוד קלוש.
    לטענתם הם מצאו שהגדלים של העצמות מתאימים לטווח הגדלים של אנשים בעלי תסמונת דאון. האם זה בהכרח אומר שזו הסיבה לגודל העצמות הקטן? זו רק עדות תומכת, אך היא אינה מספקת לקבוע מסקנה ודאית.

    אין צורך לפוצץ בלונים וגם לא לנפח אותם מלכתחילה.
    כדי להתקרב לאמת צריך להשאר עם הנתונים. כיום הנתונים הם: התגלו עצמות קטנות של אדם וקבוצת חוקרים טוענת שהיא מצאה שהן בטווח המתאים לתסמונת דאון.

    הייתי משנה את כותרת המאמר בצורה הבאה:
    סופה של אגדת ההוביט? יתכן וה"מין החדש" הינו אדם (ככל הנראה אשה) הלוקה בתסמונת דאון.

    אבל אז אולי יהיה פחות רייטינג?… באסה.

  5. טוב שיש חוקרים הגונים ובעלי אומץ לפוצץ בלונים. מי יודע כמה ממצאים נוספים שהוסקו מהם מסקנות מוטעות לא עברו בדיקה מעמיקה והוגנת דיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן