סיקור מקיף

התגלו שרידי גזע אדם ננסי שחיו באינדונזיה עד לפני 12 אלף שנה

גם ההוביטים מצטרפים לעץ המשפחה של האדם

LB1 הוא שלד של אישה בוגרת שגובהה פחות ממטר אחד

מדענים גילו מין חדש של בני אדם ננסיים שחיו באינדונסיה בו זמנית עם ההומו סאפיינס, ובאותו זמן בו מילאו אבותנו את כל העולם. המין החדש, שזכה לכינוי ההוביט בשל גודלו הננסי חי באיי פלורס עד לפני 12 אלף שנים.

פרטים על הממצא המסעיר מתוארים בגליון הנוכחי של כתב העת נייצ'ר.

הממצא נחשב כאחד המשמעותיים ביותר מסוגו מזה כמה עשורים. אריכאולוגים אוסטרליים חשפו את העצמות כשחפרו באתר הקרוי Liang Bua, אחד ממערות אבן החול הרבות הפזורות בפלורס.
השרידים של חלק משלד נמצאו בעומק 5.9 מטרים. בתחילה סברו החוקרים כי מדובר בגופת ילד ואולם חקירה מעמיקה יותר העלתה כי אין זה כך. תכשיטים על השיניים וקווי הגדילה של העצם הוכיחו כי מדובר במבוגר, אגן הירכיים העיד על כך שזו נקבה וחלק מעצמות הרגל העידו על כך שהאישה הזו הלכה על שתיים כמונו.

"כשקיבלנו נתונים על גיל השלד הופתענו כמה צעיר הוא, וכמה מהמדענים שעובדים איתנו חושבים שזו חייבת להיות טעות בגלל שלשלד יש כל כך הרבה מאפיינים ארכאים ופרימיטיביים" אמר אחד השותפים בגילי, מייק מורווד, פרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטת ניו אינגלנד שבאוסטלריה.

השלד של האשה הוא בן 18 אלף שנה, והוא ידוע כ ליאנג בואה 1 או בקיצור LB1, והוא סווג כמין חדש שזכה לכינוי הומו פלורסיאנזיס (Homo floresiensis). גובהה היה מטר אחד והיו לה זרועות ארוכות וגולגולת בגודל של אשכולית. מאז הגילוי נמצאו שרידים של עוד ששה פרטים מאותו המין.
LB1 חלקה אי שבו חיו גם חולדות בגודל של גולדן רטריבר, צבי ענק ולטעות ענק לרבות דרקוני הקומודו ופילים ננסיים בגודל של פוני שקראו להם סטגודון, שההוביטים קרוב לודאי צדו.

כריס סטרינגר, ראש תחום מוצא האדם במוזיאון להסטוריה של הטבע בלונדון, אמר כי הזרועות הארוכות היו תכונה מעניינת, ויתכן שהיא מראה על כך שההומו פלורסיאנזיס בילו את מרבית זמנם על העצים.
"איננו בטוחים בכך אבל אם לטאות הקומודו כל הזמן מאיימות עליך עדיף שתהיה עם התינוקות שלך על העצים, שם תרגיש בטוח. זה עוד משהו שיידרשו לו מחקרים נוספים, אך העובדה שהיו להם זרועות ארוכות לפחות גורמת להציע את זה." אמר פרופ' סטרינגר בראיון לבי.בי.סי. לדבריו, יש לחקור זרועות ורגליים נוספות, אם וכאשר אלו ימצאו, כדי לענות על השאלה.
ההומו פלורסיאנזיס התפתח קרוב לודאי ממין אחר של בני אדם המכונה הומו ארקטוס, שששרידיו התגלו באי האינדונזי יאווה. הומו ארקטוס הגיע לפלורס לפני כמיליון שנה. הם פיתחו תוואים גופניים ייחודיים להם בשל תנאי הבידוד שסיפק להם האי.
"מה שמפתיע הוא שהגזע הזה היה חייב להגיע לאי פלורס בסירה. ואולם לבנות כלי שישייט במים הפתוחים נחשב למשהו שהוא מעבר ליכולת האינטלקטואלית של ההומו ארקטוס.

יצורים אגדתיים
עוד יותר מעניינת העובדה שלתושבי פלורס של היום יש אגדות על קיומם של אנשים קטנים על האי, שזכו לכינוי אבו גוגו (Ebu Gogo). תושבי האי תארו את אבו גוגו כבעלי גובה של כמטר, שעירים ונוטים למלמל זה עם זה בסוג מסוים של שפה. הם יכלו גם לחזור על דברים שבני האדם המודרנים אמרו במין סוג של פעולה כפי שעושים התוכים.
"תמיד היו שם אגדות אודות אנשים קטנים – לאירלנד יש את הלפרקונס Leprechauns ולאוסטרליה את היוויס Yowies. אני סבור כי כמה מהתחושות הם של הסטוריה מדוברת שהולכת אחורנית לשרדיתם של אנשים קטנים כאלה עד התקופה האחרונה. אומר השותף השני פיטר בראון, אף הוא פרופסור לאריכאולוגיה באוניברסיטת ניו אינגלנד.
העדות האחרונה לסוג אדם זה הוא מלפני 12 אלף שנים, כאשר התפרצות וולקנית חיסלה כמעט את כל בעלי החיים הייחודיים של האי פלורס. ואולם יש רמזים על כך שהומו פלוריסיאנזיס שרדו אף מעבר לכך. המיתוסים מספרים כי האבו גוגו חיו כאשר חוקרים הולנדים הגיעו לפני כמה מאות שנים לאי והאגדה האחרונה המתארת יצורים מיתולוגים אלה מתוארכת בלפני מאה שנה. ואולם הנרי גי (Gee) עורך בכיר בכתב העת נייצ'ר אומר כי יש סיכוי שכמה אנשים כאלה עדיין קיימים, יתכן שיימצאו ביערות הטרופיים של אינדונזיה שטרם נחקרו.

לדברי פרופ' סטרינגר הממצאים יחייבו כתיבה מחדש של הידע שלנו על האבולוציה האנושית" הוסיף. "מין נוסף של בני אדם שחי עד לפני 12 אלף שנה הוא דבר מדהים."
הומו פלוריסאנזיס פיתח את הגודל הזעיר שלו בתגובה לאיומים ולמקורות שיש באי. "כאשר יצורים ממין מסוים נתקעים על אי, הם מתפתחים בכיוון חדש ובלתי צפוי. כמה מינים גדלו ואחרים קטנו" הסביר ד"ר גי.
תחכום כלי האבן שנמצא ביחד עם ההוביטים הפתיע כמה מהמדענים מכיוון שהיה להם מוח קטן מאוד, בנפח 380 סמ"ק (בערך בגודל של שימפנזים). "הרעיון שיש צורך בגודל מסוים של המוח כדי לעשות משהו חכם פשט את הרגל בגלל הממצאים הללו" העיד ד"ר גי.
מכיוון שהשרידים הם טריים יחסית ואינם מאובנים, המדענים מקווים להפיק מהם דגימות DNA, שיכולים לספק להם פרספקטיבה חדשה על קו האבולוציה האנושית.

בכל אופן, כמה מדענים התבדחו השבוע כי העובדה שאנשים קטנים ממלאים את הפולקלור באגדות של איי פלורס בימינו , גרמה למדענים לחשוב שאנחנו צריכים גם לקחת את אגדת ביגפוט וייטי ביתר רצינות (אם כי נתגלה האדם שזייף את עקבות ביגפוט והמציא את האגדה).
לידיעה בבי.בי.סי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן