נאס"א מתמודדת עם דילמות סביב החזרת אסטרונאוטים שנתקעו בחלל בעקבות תקלות במשימת ה-Starliner של בואינג

שני האסטרונאוטים האמריקנים סוני ויליאמס ובוץ' וילמור יצאו למשימה בחלל ב-5 ביוני השנה, כשציפו לשוב לכדור הארץ לאחר שמונה ימים בלבד. אולם, בעקבות שורה של תקלות חמורות בחללית ה-Starliner של חברת בואינג, המשימה הפכה להיות מורכבת בהרבה מכפי שתוכננה. כעת, נאס"א מתמודדת עם השאלה הקריטית כיצד ומתי ניתן להחזירם בבטחה.
במהלך המשימה, התגלה דליפת הליום שהכריחה עיכוב בחזרתם של האסטרונאוטים עד לשנת 2025, מה שחרג בהרבה מהמשימה המתוכננת ל-8 ימים בלבד. עיכוב זה גרם למספר אי נוחות לוילמור וויליאמס. בפרט, תנאי השינה הפכו לבעייתיים. ויליאמס הייתה ברת מזל, כי הצליחה להסתדר עם תא השינה של ה-CASA במודול Columbus של סוכנות החלל האירופית. אך וילמור נאלץ להסתפק בשק שינה המחובר לקיר במודול Kibo של סוכנות החלל היפנית.
בנוסף לכך, האסטרונאוטים נתקלו בבעיה של מחסור בבגדים. על תחנת החלל הבינלאומית אין שירות כביסה, ולכן הצוות מביא מספיק בגדים למשך כל המשימה. בגלל העיכובים החוזרים ונשנים בחזרתם, נאלצו וילמור וויליאמס לחסוך בבגדים עד שמשימת חללית האספקה Northrop Grumman בתחילת אוגוסט הביאה להם בגדים חדשים.
כזכור, בחללית ה-Starliner התגלו בעיות משמעותיות במהלך הגישה לתחנת החלל הבינלאומית (ISS). חמישה מתוך המנועים שהיו אמורים לסייע לתמרונים קריטיים לא פעלו, ובנוסף לכך התרחשה דליפה של גז הליום, שמשמש לדחיפת הדלק למערכת ההנעה. בעקבות התקלות, נאלצו האסטרונאוטים להישאר בתחנת החלל בזמן שהמהנדסים של נאס"א ובואינג עורכים בדיקות טכניות מעמיקות כדי להבין את מקור הבעיות ולבחון את האפשרויות להחזרתם בבטחה.
במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בשבוע שעבר, נאס"א הודיעה כי תחליט על הדרך הבטוחה להחזיר את האסטרונאוטים עד סוף אוגוסט. בין האפשרויות הנבחנות נמצאת החזרתם באמצעות חללית של חברת SpaceX, שתשוגר בסתיו הקרוב, או בטיסה אחרת שתצא בתחילת 2025. אם יבחרו באפשרות השנייה, תוארך שהותם של האסטרונאוטים בחלל לשמונה חודשים – דבר אשר ישנה באופן דרמטי את אופי המשימה המקורית.
החזרה באמצעות חללית של SpaceX מציבה בעיות ייחודיות בפני נאס"א. חליפות החלל שבהן מצוידים ויליאמס ווילמור אינן מותאמות לחללית של SpaceX, והחזרה בטיסה המוקדמת יותר תחייב אותם לטוס ללא חליפות אלו, מה שמעלה חששות לגבי בטיחותם. אם יוחלט להמתין לטיסה המאוחרת יותר, יהיה לנאס"א זמן לספק את החליפות המתאימות, אך השהות הממושכת בחלל תביא עמה אתגרים בריאותיים ופיזיולוגיים נוספים עבור האסטרונאוטים.
בקרב קובעי המדיניות של נאס"א קיימת דילמה אמיתית: האם יש להמתין ולקוות שהחללית Starliner תוכל להחזיר את האסטרונאוטים בבטחה, או להעדיף את השימוש ב-SpaceX, על אף הסיכונים הנלווים לכך. סימאון ברבר, מדען חלל מאוניברסיטת Open, התייחס לכך בראיון ל-BBC ואמר כי "נראה שאנחנו מתקדמים באופן בלתי נמנע לעבר חזרה באמצעות חלליות ה-SpaceX".
בואינג מצידה, ממשיכה להביע ביטחון מלא ביכולותיה של ה-Starliner לבצע את המשימה בבטחה. החברה טוענת כי היא יכולה לפתור את הבעיות שהתגלו ולהחזיר את האסטרונאוטים בשלום לכדור הארץ. עם זאת, דבריו של ברבר משקפים את החששות המתמשכים בנאס"א לגבי יכולתה של החללית להתמודד עם המשימה במצבה הנוכחי.
נאס"א מציינת שהיא אינה פוסלת את האפשרות להשתמש ב-Starliner במקרי חירום, אך המצב הנוכחי מעמיד את החברה במצב רגיש מבחינתה. בואינג, שזכתה במכרזי מיליארדי דולרים לצד SpaceX לספק טיסות חלל מסחריות לנאס"א, ניצבת בפני מבחן קריטי ראשון. בעוד SpaceX כבר ביצעה תשע טיסות מאוישות מוצלחות עבור נאס"א, זוהי הפעם הראשונה שבואינג מבצעת משימה מאוישת, והכישלון האפשרי להחזיר את האסטרונאוטים בחללית שלה עשוי לגרום למבוכה גדולה ולפגיעה במוניטין החברה.
בנוסף, נאס"א אישרה כי היא נעזרת במומחים חיצוניים בתחום מערכות הנעה כדי לנתח את הנתונים מהחללית Starliner ולהעריך את הסיכונים הקיימים. ניתוח זה יימשך בשבועות הקרובים, ורק לאחריו תתקבל החלטה סופית.
המשימה הזו, שבראשה עומדים שני אסטרונאוטים מנוסים, מתגלה כאחת המאתגרות ביותר בשנים האחרונות עבור נאס"א. השילוב של תקלות טכניות מורכבות עם דילמות בטיחותיות ואסטרטגיות, מציב את הסוכנות בפני מבחן קשה – כיצד להבטיח את החזרתם הבטוחה של אנשי הצוות בזמן המהיר ביותר האפשרי, תוך שמירה על רמת הבטיחות הגבוהה ביותר.
שהות ארוכה בחלל כוללת קשיים פיזיים ונפשיים. השהות בתחנה גורמת לשינויים בהרגלי השינה, דבר שעלול להשפיע על ערנותם ובריאותם הכללית. בנוסף, הציוד והאספקה שנלקחו לחלל תוכננו למשימה קצרה של שמונה ימים, והם כעת צריכים להסתדר עם משאבים מוגבלים. לדוגמה, חליפות החלל שלהם אינן מתאימות לחללית SpaceX, מה שמוסיף למורכבות של תכנון החזרה שלהם לכדור הארץ. המצב דורש תכנון מחודש ואספקה נוספת אם ישארו בחלל לתקופה ארוכה יותר, מה שמחייב את נאס"א לקחת בחשבון את כלל ההיבטים הללו בהחלטה הסופית.
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
ולחשוב שבשנות ה-60 שיגרו חללית עם אסטרונאוטים לירח הלוך חזור תיק תק ועכשיו לאסוף אותם פה מעלינו בלתי אפשרי..
תמשיכו לספר סיפורים על הנחיתה על הירח
אשמח לדעת באיזה אולפן בהוליווד זה היה
ענייני מדיניות ותרבות ארגונית קלוקלת הרסו את בואינג לפני שנים. זו רק אחת התוצאות.
מאידך, למהנדסי ספייס-אקס לא חסר לחץ, אבל הסביבה והתרבות שהושרשה היא אחרת לגמרי, גם אם אינה חפה מבעיות, אינה כוללת את הבעיות האקוטיות שהובילו להחלטות קלוקלות, לא רק בתחום החלל בבואינג.
קבוצה ייעודית במהנדסי ספייס הונחו לסייע בפתרונות כדי להביא את התאמת הטיסה הצפויה של האסטרונאוטים בחללית ספייס אקס לבטוחה יותר, כולל יצירת התאמות ad hoc בייצור עצמי תלת מימדי בכדור הארץ וכן כאלו שייוצרו בתחנת החלל.
פועלי יחד עם מהנדסים בנאסא ובואינג, תוך מורכבויות הנדסיות וטכנולוגיות ותוך שמירה על סודיות היכן שצריך (צבאית ועסקית), אך כשהערך העליון של שמירה על חיי האסטרונאוטים והבאתם בשלום לכדור הארץ – קודמת לכל.
בואינג פשוט מתדרדרת מדחי אל דחי. מטוסים מתרסקים ומתפרקים באוויר, חללית לא עובדת ועובדים המתלוננים על האיכות מתים בנסיבות לא טבעיות.
אז מה הם עושים שם כל הזמן? אפשר לתת להם תורנויות שמירה ומטבח עם הצוות הקיים.