שני מחקרים חדשים (ינואר 2 חושפים כיצד שינויי אקלים טבעיים וזיהום המים בעופרת עיצבו את ההתפתחות החברתית והבריאותית של רומא העתיקה, ומדגיש את הצורך לשלב היבטים בריאותיים בהערכת סיכוני אקלים עכשוויים, ואולם מה שנעשה היום הוא בדיוק ההפך מזה. מי שלא לומד מההסטוריה נגזר עליו לחזור עליה
זיהום עופרת
הרומאים הקדומים נשמו עופרת: מחקר חדש חושף את השפעות הזיהום מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences חושף זיהום עופרת נרחב שגרמה תעשיית הפקת הכסף ברומא העתיקה, מה שהוביל, ככל הנראה, לירידה ברמת ה-IQ של רבים מתושבי האימפריה. ציטוט מתוך המחקר: לדברי החוקר הראשי, ד"ר ג'וזף מקונל מהמכון לחקר המדבר, "במהלך תקופת הפקס רומנה ייצרה רומא בין 3 ל-4 קילוטון של עופרת אטמוספירית בשנה, ובסך הכול מעל 500 קילוטון עופרת." החוקרים הצליחו לקשר בין רמות העופרת לבין אירועים היסטוריים, כמו מגפת האנטונינים שהביאה לירידה משמעותית בזיהום העופרת בשל הפחתת העבודה במכרות. למרות הנתונים, יש חוקרים שחולקים על ההשפעה של זיהום זה על רמת ה-IQ של הרומאים. פרופ' כריסטופר לאבלוק מאוניברסיטת נוטינגהאם טוען כי "יש לשקול גם גורמים חברתיים אחרים, כמו מלחמות מקומיות ומחסור במזון, לפני שמסיקים מסקנות על ירידה כללית בתפקוד הקוגניטיבי."
חוקרים מאוניברסיטת ברמן בגרמניה מצאו קשרים בין שינויי אקלים, מגפות ומבנים חברתיים באיטליה הרומית, בין השנים 200 לפני הספירה ל-600 לספירה. המחקר, שהתפרסם ב Science Advances, משרטט תמונה של השפעות אקלימיות ודמוגרפיות ברומא העתיקה תוך התמקדות בפרק זמן נרחב שכלל מגפות גדולות.
מחקר זה מופיע בדיוק כאשר ממשל טראמפ מחריב בזה אחר זה את המוסדות המדעיים המרכזיים של ארה"ב, מכריז על מצב חרום אנרגטי כדי לנקד את ארה"ב בקידוחי נפט ופורש מהסכם פריז, רק בגלל שהוא סבור שהמלחמה במשבר האקלים מזיקה יותר מאשר מועילה (והוא הקיף את עצמו ביועצים שמאמינים בשקר הזה). ההשתלטות על ה-EDA תביא איתה אישורים לחברות לזהם את הסביבה, לדוגמה שפיכת חומרים רעילים למקורות מים, שיגרמו לירידה בתוחלת החיים ובאיכות הבריאות של תושבי ארה"ב.
הדמיון הזה מטריד לאור המחקר שהראה כי שינויים אקלימיים טבעיים שיחקו תפקיד משמעותי בעיצוב דינמיקות חברתיות, חקלאיות ובריאותיות לאורך ההיסטוריה האנושית. החוקרים, בהובלת קרין . זוננפלד ועמיתיה, התמקדו ביצירת שחזור אקלימי מדויק וממוקד אזורית, בהתבסס על ליבות משקעים ימית שנלקחו מהמפרץ של טאראנטו בדרום איטליה. המחקר נועד לבדוק את הקשרים בין תנודות אקלימיות, שינויים חברתיים והתפרצויות מגפות בתקופה הרומית.
החוקרים השתמשו בליבות משקעים מהים האיוני, שנאספו בעומק של 270 מטרים. באמצעות ניתוח מיקרופוסילים של אצות דינופלגלטיות (dinoflagellates), הצליחו החוקרים לשחזר נתוני טמפרטורה ומשקעים באיטליה הדרומית לאורך זמן. הנתונים חושבו על בסיס תדירות הדגימה, בקצב של מדגם אחד לשלוש שנים, והושוו לתיעודים היסטוריים של מגפות גדולות.
ממצאים עיקריים
המחקר מתאר שתי תקופות מרכזיות באקלים של דרום איטליה. הראשונה, תקופת אופטימום האקלים הרומי (200 לפנה"ס – 100 לספירה), התאפיינה בטמפרטורות גבוהות יחסית וביציבות אקלימית, אשר תרמו לשגשוג והתרחבות האימפריה הרומית. לעומת זאת, בתקופה השנייה, שהחלה בשנת 100 לספירה ונמשכה עד 515 לספירה, חלה ירידה הדרגתית בטמפרטורות, עם שלוש תקופות קרות ויבשות משמעותיות. הראשונה התרחשה בין השנים 160–180 לספירה, וחפפה למגפת אנטונינוס. השנייה התרחשה בין השנים 245–275 לספירה, במהלכה התרחש המשבר של המאה השלישית. השלישית החלה בשנת 530 לספירה עם תחילת "עידן הקרח הקטן של העת העתיקה המאוחרת," אשר לוותה במגפת יוסטיניאנוס.
קשרים בין אקלים ומגפות
החוקרים מצאו כי שלוש המגפות המרכזיות – מגפת אנטונינוס, מגפת קיפריאנוס ומגפת יוסטיניאנוס – התרחשו בתקופות של תנאי אקלים קשים במיוחד. לדוגמה, מגפת יוסטיניאנוס, שנגרמה מחיידק הדבר (Yersinia pestis), פרצה בתקופה של התקררות משמעותית ואי יציבות אקלימית.
הממצאים מצביעים על כך ששינויים אקלימיים יכולים להוות טריגר למשברים חברתיים ובריאותיים. תקופות של יובש וקור פגעו בחקלאות, גרמו למחסור במזון, ולעיתים גם להיחלשות אוכלוסיות, שהיו פגיעות יותר למחלות. כך, שינויי אקלים יצרו תנאים שאפשרו למגפות להתפשט במהירות רבה יותר.
“שינויים סביבתיים לא רק השפיעו ישירות על החקלאות, אלא גם חיזקו את הקשר בין משברים חברתיים ובריאותיים," אומר החוקר הראשי קרין א.פ. זוננוולד. “הממצאים שלנו מצביעים על הצורך להבין את ההשפעה של שינויי אקלים גם בעתיד.”
החוקרים מדגישים כי למרות שבימינו יש לנו כלים מודרניים, כמו מדע ביו-רפואי וחקלאות מתקדמת, משברים גלובליים כמו מגפת הקורונה מוכיחים את החשיבות של הבנת הקשרים בין אקלים לבריאות.
“היסטוריה אקלימית, כמו זו ששחזרנו, יכולה לשמש כבסיס להערכות סיכונים ולבניית חוסן חברתי וכלכלי," מוסיף פרופ' קייל הרפר, אחד ממחברי המאמר.
למחקר על הקשר בין שינויי אקלים לנפילת האימפריה הרומית
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
הכל הפוך, רומא נפלה בגלל ילודה נמוכה, הגירה , זכויות נשים שסירבו ללדת ושגשוג להטב"ים ולבסוף נכנעה במתקפה של ברברים . מזכיר משהו?