סיקור מקיף

החללית סטארשיפ של SPACEX התפוצצה ארבע דקות אחרי השיגור בטיסת נסיון מלאה ראשונה

ככל הנראה הדחף של השלב הראשון לא היה מספיק חזק והחללית לא הצליחה להפרד ממנו. זו עדיין טיסת נסיון לא מאויישת ונראה שכעת הניסויים המאוישיים יתרחקו *  זה אב הטיפוס הרביעי המתרסק בעת השיגור

רגע התפוצצות החללית סטארשיפ בטיסת נסיון 20/4/2023. מתוך השידור החי של ספייס אקס ביוטיוב
רגע התפוצצות החללית סטארשיפ בטיסת נסיון 20/4/2023. מתוך השידור החי של ספייס אקס ביוטיוב

אב הטיפוס של רקטת הסטארשיפ של SpaceX התפוצץ כארבע דקות לאחר המראתו במהלך טיסת מבחן היום, ביום שלישי, 20 באפריל 2023. אב הטיפוס, שנקרא SN14, שוגר ממתקני הבדיקה של החברה בבוקה צ’יקה, טקסס. הרקטה הגיעה לגובה של כ-10 קילומטרים לפני שהתפוצצה לפתע והתרסקה חזרה לכדור הארץ.

סיבת הפיצוץ עדיין לא ידועה, אך מנכ”ל SpaceX אילון מאסק צייץ כי דחף מנוע הרקטה “היה נמוך מדי” במהלך העלייה. הוא גם ציין כי “חלק מרכיבי מערכת הנחיתה מתוכננים מחדש” וכי “אני מקווה שהם יצליחו יותר עם SN15”, בהתייחסו לאב הטיפוס הבא של סטארשיפ שימשיך בניסויי השיגור.

רקטת הסטארשיפ היא חלק מהתוכנית השאפתנית של SpaceX לחולל מהפכה במסע בחלל על ידי הפיכתו לזול ונגיש יותר. החברה כבר השיגה כמה אבני דרך, כמו שיגור אסטרונאוטים לתחנת החלל הבינלאומית והנחתת משגרים רב פעמיים על ספינות אוטונומיות בים. עם זאת, פיתוח החללית התגלה כאתגר טכני משמעותי, ונותר לראות מתי החברה תוכל לשגר ולהנחית בהצלחה גרסה מבצעית מלאה של החללית.

רקטת הסטארשיפ מיועדת להיות חללית רב-פעמית לחלוטין שיכולה לשאת עד 100 אנשים ו-100 טון מטען ליעדים כמו הירח ומאדים. החברה עורכת סדרת ניסויים עם אבות הטיפוס של הסטארשיפ שלה, אך זהו הניסוי הרביעי שהסתיים בפיצוץ. למרות העיכובים, מאסק אמר כי החברה תמשיך לחזור ולשפר את העיצוב עד שהוא יצליח.

נתונים עיקריים

  • גובה: 120 מטר
  • קוטר: 9 מטרים
  • משקל: 1,400,000 ק”ג
  • קיבולת מטען: עד 100 טון

החללית מורכבת משני חלקים: המאיץ Super Heavy המספק את הדחף הראשוני להרים את החללית מהקרקע, והחללית Starship, הנושאת את המטען למסלול ומעבר לו.

החללית סטארשיפ עשויה מפלדת אל-חלד, שהיא גם קלת משקל וגם חזקה מספיק כדי לעמוד בתנאים הקשים של מסע בחלל. היא מתוכננת לשימוש חוזר מלא, עם מגיני חום ומדחפים שיאפשרו לה לנחות על כדור הארץ או כוכבי לכת אחרים.

לתוכנית Starship יש היסטוריה ארוכה, שראשיתה בשנת 2011, כאשר SpaceX הודיעה לראשונה על תוכניות לחללית לשימוש חוזר. החברה עברה מספר גלגולים של העיצוב, כאשר הסטארשיפ הנוכחית היא הגרסה העיקרית החמישית.

SpaceX ביצעה מספר טיסות ניסוי מוצלחות של אב הטיפוס של הסטארשיפ, כולל ניסוי בגובה רב במאי 2021 שבו החללית הגיעה לגובה של 10 ק”מ (6.2 מייל) לפני שנחתה בהצלחה בחזרה לכדור הארץ.

תוכנית החללית נתפסת כחלק מרכזי ביעד ארוך הטווח של SpaceX ליישב את מאדים ולהפוך את הנסיעות בחלל לנגישות וזולות יותר.

להקלטת השידור החי של ספייס אקס. ההתרסקות לקראת הסוף

עוד בנושא באתר הידען:

9 תגובות

  1. לורם איפסום כתב נכון, וברצוני להוסיף פרטים קטנים: השלב השני לא הצליח כנראה להפרד מהשלב הראשון. כמה שניות לאחר שהפרידה היתה אמורה לקות, נראים השלבים מתנדנדים כשאזור החיבור הוא מעין ציר. בקריינות ששמעתי נאמר ששני השלבים הושמדו על ידי שורה של כמה מטענים לאורך שני השלבים. זה דבר מקובל – בכל שיגור של רקטה כבדה צריך להיות אמצעי השמדה למקרה של מסלול שונה מהמתוכנן שמסכן אזורים מיושבים.

  2. אני חושב שיכולת ההעמסה המקסימלית אמורה להיות 200 – 250 טון למסלול היקפי נמוך (LEO).
    שיגור ל LEO של 100 טון אמור לעלות מיליון דולר (למעשה עלות הדלק + אמורטיזציה/פחת), כלומר עשרות דולרים לקילוגרים, שזה בערך 5-6 סדרי גודל יותר זול ממה שעולה היום, מה שלמעשה פותח את הדלת ללא רק ליישוב מאדים (הורדת עלות המשימה לרמות עלות סבירות) אלא גם לכריית משאבים בחלל ומשם למעשה יצירת אקו-סיסטם סביב החלל כמו יצירת תעשיית תיירות ובידור וגם יישוב של מאדים, שהוא למעשה יהיה ה “אמריקה” הבאה. ההשפעה על הכלכלה העולמית אמורה להיות אסטרונומית, ליטרלי, עם פוטנציאל להגדלת התוצר של האנושות מ 10 טריליון לשנה לרמות של מאות טריליוני דולרים, מה שלמעשה אמור לחסל תאורטית את המושג הזה שנקרא עוני או אבטלה.

  3. אבי הכתבה הזו מאוד מוטעית היות ולפחות לפי הכותרת והכותרת משנה, עולה המגמה שהניסוי היה כשלון, והוא ממש לא.
    חזרו ואמרו שוב ושוב שהניסוי הוא שיגור ו-Q test – כלומר שרידות המשגר במעבר של מהירות הקול. כל דבר מעבר לזה זה בונוס.
    בנוסף היה מדובר באב-טיפוס זול משמעותית מה-Starship המלא.
    האם לא היה עדיף שההפרדות היתה מצליחה וה-Starship היה נכנס למסלול סביב כדוה”א? ברור שכן. אבל זה לא היה חלק מהניסוי.
    מעבר לכך גם לא היתה שום כוונה להציל את חלקי המשגר או ה-Starship מראש – כך שהתפוצצותם לא משנה מעבר לזה שזה היווה סיום יותר אפי לניסוי מאוד מוצלח.

  4. אהיה עדין ואומר שנכתבה ‘לא מדוייקת’. היה הרבה יותר טוב עם הכותב היה יודע על מה הוא כותב…

  5. יש פה פסקאות שלגמרי נגזרו מתיאור אחד הניסויים שנערך לפני שנתיים. מה ששוגר זה לא SN11, אלא שלב ראשון (בוסטר) מספר 7, ושלב שני (סטארשיפ) מספר 24. זה בהחלט הניסיון הראשון של טיל המורכב משלב ראשון ושני יחדיו להגיע לטיסה תת מסלולית. מי שעקב אחרי הוידאו של טים דוד (ה- Everyday Astronaut) ביוטיוב (יש לו המעקב הכי טוב שראיתי אחרי החללית בשמיים, וכרטיס טיסה מובטח על אחד הסטארשיפים הבאים) יכול לראות בבירור שכמה מ-33 המנועים של החללית כבו במהלך הניסוי, וכמה אחרים הראו אנומליות שונות. מכיוון שרובם הפסיקו לפעול בצד אחד של המעגל החיצוני של המנועים הרקטה, וכמה הפסיקו לפעול בחלק המרכזי (שהוא זה שנותן את הדחף הוקטורי), נראה לי שהחללית התחילה לחוג במעגלים בשמיים (או אולי זה היה ספירלות) בגובה כמה עשרות קילומטרים. בסופו של דבר הפעילו את מנגנון ההשמדה העצמית, לפני שתחרוג מגבולות הגזרה שהוקצו לה.

    בכל מקרה, זה הישג עצום, מכוח העובדה הפשוטה שהחללית בכלל עזבה את כן השיגור בלי להרוס אותו, ואפשר יהיה להביא במהירות את הדגם הבא ולשגר אותו בהקדם. יש לזכור את פילוסופיית הפיתוח של ספייס-אקס שמתמצית באמירה של אילון מאסק למהנדסים שלו: “אם לא נכשלת – לא הלכת רחוק מספיק”. החברה דוגלת בפיתוח מהיר של חומרה זולה (חלליות מפלדה, במקום מחומרים מרוכבים) ובדיקות חוזרות ונשנות עד לנקודת הכשל, לימוד מהיר ויישום על הדגמים הבאים. עד כדי כך מואץ הפיתוח עד שהם כמה מהדגמים כי דגמים מתקדמים יותר כבר היו מוכנים לשיגור ולניסוי.

  6. הצרכים הביולוגיים של האדם בחלל מרובים ויקרים.עם התפתחות הרובוטיזציה והבינה המלאכותית, יוכלו אלה לייצג בכבוד ואולי לחקור טוב יותר מבני אנוש. מערכות ההגנה כמו ויסות חום, מזון, הפקת מים, פינוי פסולת אנושית, ייצור חמצן, ייתור כוח משיכה, תרופות ויעוץ רפואי, מערכות בידור לאסטרונאוטים, חשש לשהייה ממושכת מדי או דחיפות בהחזרת האסטרונאוטים ועוד ועוד – כל אלה יהיו מיותרים אם אנושואידים או רובוטים קלים ימלאו את מקומם של האנשים בהצלחה. מערכת ההסעה תהיה קלה יותר וזולה בהרבה. רקטות הספייס איקס מיותרות וכך גם חלומות הגדלות של מייסדן. ניתן יהיה לשלוח דורות אנושואידים לאכלס את מאדים ולהכשיר אותה לבני אדם, בלי לסכן אף נפש
    .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.