יצרני לוויינים, מפעילי חלליות ודומיהם, צריכים לקבל התחייבויות ספציפיות וניתנות לאימות כדי להגביל את המספר של האובייקטים הנמצאים בחלל בפועל, ולא רק את המספר החזוי של עצמים נטושים שהם מייצרים במהלך פעילותם ולשלב בתכנון את סילוק הפסולת בתום חיי הכלי
הקצב וההיקף של התפתחות הפעילות במסלולים שסביב כדור הארץ מתפתחים וצומחים מהר משציפו והתוצאה המיידית היא הצטברות של עוד ועוד עצמים מעשה ידי אדם שמגיעים לחלל ואף נשארים שם גם לאחר שהפסיקו לתפקד.
בפנייה שביצעה השבוע חברת אסטרוסקייל, המציעה טכנולוגיה לניקוי החלל, ל״קואליציית הבטיחות בחלל״ (הגוף שקובע את ההנחיות והרגולציה לפעילות בת קיימא בחלל), מציינת החברה כי להערכתה, יצרני לוויינים, מפעילי חלליות ודומיהם, צריכים לקבל התחייבויות ספציפיות וניתנות לאימות כדי להגביל את המספר של האובייקטים הנמצאים בחלל בפועל, ולא רק את המספר החזוי של עצמים נטושים שהם מייצרים במהלך פעילותם. במקביל, מבקשת אסטרוסקייל לחייב את המפעילים השונים לשלב יעדים מבוססי אחוזים לסילוק מוצלח של פסולת חללית לאחר המשימה.
לדברי אופיר עזריאל, מנכ”ל אסטרוסקייל ישראל, הקיימות של פעולות החלל בטווח הקרוב והארוך מחייבת גישה יסודית במיוחד לכימות והגבלת הסיכונים שמציגים המפעילים השונים. ״עצמים נטושים בחלל תורמים באופן משמעותי לסיכון התנגשות, והם מקור לפסולת קטלנית שאינה ניתנת למעקב״, עזריאלי אומר כי כתוצאה מכך, אסטרוסקייל תומכת ביישום של מדדי סיכון מצטברים כדי לחשב – ולווסת – את סיכון ההתנגשות על בסיס מערכתי.
לדברי עזריאלי, למרות שבסופו של דבר ההנחיות של הקואליציה לא מחייבות, אסטרוסקייל מצפה בכל זאת מהחברים בקואליציה, שבינהם גופי ממשל ותעשיית החלל, ליישם את השיטות המומלצות הללו כמיטב יכולתם. ״אנו מקווים ששיטות ונורמות התנהגות ברמת התעשייה, דוגמת רגולציה לאומית מחייבת, חוקים ייעודיים, דרישות רישיון והפעלת גופי תקנים טכניים, ייכנסו בסופו של דבר למהלכי התכנון והייצור של כל כלי רכב חללי, לטובת לניהול חלל בר קיימא. שיפורים מתמידים בפרקטיקות כאלה ימשיכו להיות נחוצים ככל שהפעולות בתחום החלל מתפתחות״.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
עצה פשוטה לניקוי החלל.
בסיום המשימה יש לדחוף קלות את הלווין לכיוון השמש ופשוט הוא ישרף- הרי אין חיכוך….
אלישע