מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Astronomy. על פי המחקר, העובדה שלוויינים הפכו לקטנים יותר וזולים יותר, מאפשר ליותר ויותר חברות מסחריות וגורמים ממשלתיים לשלוח לוויינים לחלל, מצב שגרר גדילה דרמטית של מספר הלוויינים במסלול כמו גם של זבל חללי
עלייה במספר הלוויינים במסלול ופסולת שמרחפת בחלל, מעלה משמעותית את העלויות של פרויקטים באסטרונומיה, ופוגעת ביכולתה של האנושות לגלות כוכבים ואסטרואידים פוטנציאליים, כך חשף מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Astronomy. על פי המחקר, העובדה שלוויינים הפכו לקטנים יותר וזולים יותר, מאפשר ליותר ויותר חברות מסחריות וגורמים ממשלתיים לשלוח לוויינים לחלל, מצב שגרר גדילה דרמטית של מספר הלוויינים במסלול כמו גם של זבל חללי. התוצאה, מסכם המחקר שנערך בראשותו של ג’ון ברנטין, וצוות בינלאומי של אסטרונומים, היא ש״השמים הופכים לפחות חשוכים מצב שמאיים על החקר האסטרונומי מבוסס הקרקע כמו על מערכות אקולוגיות שמתבססות על שמי הלילה”.
“מה שהסתכלנו עליו במחקר הוא בהירות מפוזרת של שמי הלילה […] כל הלוויינים, כל הפסולת, כל החומר במסלול מצטבר ותורם לבהירות מוגברת של שמי הלילה ולהפרעה משמעותית בחקר החלל״, אמרה החוקרת והאסטרונומית ג׳סיקה היים. ״המצב החדש פשוט עושה את השמיים פחות כהים, כיוון שכל חתיכות הדברים הקטנות משקפים את אור השמש, שמשתקף למטה.”
סינוור מצפי כוכבים
המחקר בחן בעיקר את ההשפעה שתהיה לשמיים בהירים יותר על מצפה הכוכבים ורה רובין, שנבנה בצ’ילה. הוא מצא ששמי הלילה הבהירים יותר יפחיתו את היעילות של “סקר החלל והזמן” ארוך השנים של מצפה הכוכבים ב-7.5% ויוסיפו 21.8 מיליון דולר לעלות הפרויקט. מדובר בסקר חשוב בחקר השמיים שמטרתו ללכוד תמונות של מיליארדי עצמים בחלל ולתעד את התפתחות הזמן של אותם.
אולם זו לא ההשפעה היחידה של שמיים מלאים אובייקטים ובהירים יותר. לדברי היים, תחומים אחרים באסטרונומיה כבר הושפעו מזיהום אור שנגרם מלוויינים ופסולת ובהירות מפוזרת של שמי הלילה. “אתה עלול לפספס כמה מהאסטרואידים שאחרת היית יכול לזהות, או שלא תוכל לדעת אם הם אסטרואידים, או אם הם לוויין נטוש.”
מארני אוג מברית ה- Dark Sky האוסטרלית אמרה שממצאי המחקר אינם מפתיעים. “אסטרונומים יודעים על זיהום אור במשך מאות שנים, אבל פה מדובר באמת בתחום חדש. זה דבר כל כך גדול – פתאום מה שאנחנו עושים זו המקבילה של השלכת עשרות אלפי שקיות ניילון לנהרות, אבל כאן אנחנו שמים אותן בשמי הלילה”. לדבריה, השפעות של זבל חלל רחבות יותר מאשר רק ההשפעה על המחקר. “ישנם מחקרים על דפוסי נדידת ציפורים שאומרים שאפילו ציפורים קצת מבולבלות מהעובדה שפתאום יש שדה של כוכבים בשמים שלא היו שם קודם לכן”, אמרה אוג. ״שמי לילה בהירים יותר יכולים להשפיע על מינים רבים. מנקודת מבט אקולוגית, אנחנו ודעים שהרבה מינים משתמשים בכוכבים ובשביל החלב כחלק מהניווט שלהם״.
הפתרון לבעיה, כך מעריכים כיום, נמצא אצל תאגידי תעופה וחלל וגופים מסחריים, כמו גם חברות צעירות וקטנות יותר, שמתכננים כעת לוויינים קטנים כדי לטפל בזבל חלל באופן יזום – כולל הזבל הנלווה ללוויינים הקיימים ולוויינים ׳מתים׳ – כשהם משלבים בהם מערכות הנעה חשמליות היכולים לשמש כ״מנועי עזר״, מדחפים של “סוף החיים”, כדי לדחוף חלליות כושלות, או לא פעילות, לאטמוספירה של כדור הארץ שם הם מתכלים מעצמם.
“כדי לצמצם את זבל החלל למינימום ולאפשר לנו לנצל ביעילות את המסלול הנמוך של כדור הארץ לחקר עתידי – אנו זקוקים למאמצים משותפים בכמה חזיתות כדי לחסל את פסולת החלל הקיימת וגם למנוע היווצרות של פסולת עתידית,” אומר אופיר עזריאל, מנכ”ל אסטרוסקייל ישראל, המתמחה בטכנולוגיות לניקוי זבל חללי. “בעוד שפסולת החלל מהווה סכנה משמעותית, הפחתת פסולת החלל מהווה הזדמנות ליזמים יצירתיים לפתור את הבעיה ולייצר מודל עסקי רווחי לכיס ולאנושות.”
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
הרעיון לטפל בזבל החלל באופן יזום, כפי שנכתב בכתבה, הוא הנכון ביותר לטעמי. עם זאת, זה נראה לי רק כפתרון חלקי, משום שקיימים כיום לוויינים רבים שנועדו לשימוש לטווח ארוך. סתם מחשבה – ייתכן שדרך אפשרית להתמודד עם הבעיה היא ליצור לוויינים שפני השטח שלהם יהיו פחות בהירים.