״השותף שלי אולי לא נראה מרשים, אבל, יש לו המון פוטנציאל כרקדן״, היא אומרת. התכנות של בארישניבוט, שבימים רגילים, הוא וחבריו, מבצעים בעיקר עבודות מונוטוניות ומשעממות על פסי ייצור היא מספרת היה כמו לשחק בפאזל מורכב
כשנכנס עולם התרבות לסגר בחודש מרץ האחרון, לא מעט רקדנים הרימו ידיים ותלו את נעלי הריקוד שלהם. אבל, לא כך עשתה מריט מור, שרקדה עם הבלט הלאומי הנורווגי, הבלט של בוסטון והבלט הלאומי האנגלי, שבארון התארים שלה יש גם תואר ד״ר לפיזיקה קוואנטית מאוניברסיטת אוקספורד. הפתרון שלה לריחוק החברתי היה פשוט בגאונותו: שימוש בקובוטים (רובוטים שיתופיים) כשותפים לריקוד – מעין ניסוי אמנותי/טכנולוגי. הרעיון הגיע לאחר שסיימה השתלמות בת 6 שבועות ב-Harvard ArtLab שעסקה בשימוש ברובוטים במחול המודרני. ״לא דמיינתי לעצמי שכמה ימים אחר כך אמצא עצמי בסיטואציה של סגר בו השותף הפוטנציאלי היחיד שלי יהיה רובוט״?
הד״ר הבלרינה יצרה קשר עם יצרנית הרובוטים השיתופיים Universal Robots והמשלוח של הקובוט, שזכה לשם ״בארישניבוט״ (ע״ש הרקדן המפורסם בארנישניקוב), הגיע היישר לדירתה הנצורה בלונדון. מאז ולאורכה של המגפה הפכו ד״ר מריט והקובוט שלה ללהיט באינסטגרם ובטיקטוק, כשעברו כבר את רף ה-15 מיליון צפיות. המהלך היה כה מוצלח עד שהשניים הוזמנו לתערוכה בת חודשיים בגלריית ״קופל״ הלונדונית.
״השותף שלי אולי לא נראה מרשים, אבל, יש לו המון פוטנציאל כרקדן״, היא אומרת. התכנות של בארישניבוט, שבימים רגילים, הוא וחבריו, מבצעים בעיקר עבודות מונוטוניות ומשעממות על פסי ייצור (שחוסכים הרבה כאבי גב ללא מעט עובדים אנושיים), היא מספרת היה כמו לשחק בפאזל מורכב. ״האתגר היה כיצד גורמים לו להתנועע כמו מי שיש לו ראש, ידיים, רגליים וגוף…״. היא מספרת שהתכנות הראשון, ריקוד טיקטוק של 25 שניות לקח לה 5 שעות עבודה, אבל, ככל שהתקדמה, הזמנים הלכו והתקצרו וכיום הריקודים הם כבר בכוריאוגרפיה מתקדמת ביותר. ומה החוזקה הגדולה ביותר של בארישניבוט, לדעתה: הוא לא יוצא אף פעם להפסקות קפה ולא מתלונן על שעות האימונים הרבות״, היא אומרת ומבטיחה כי הפרק הזה בחייה הוא רק חלק משבירת המחסומים בין אמנות למדע שהיא מתכננת להמשך.
סרטון:
עוד בנושא באתר הידען:
