"הפועלים בקווי הייצור מזדקנים, רק רובוטים יוכלו להחליפם"

כך אומר גל ענבר, מנכ"ל iCobots בפאנל במסגרת כנס INDUSTRY 4.0. "ברצפות ייצור בישראל יש 150 אלף עובדים, רובם בעשור הקרוב ייצאו לפנסיה. אם לא נמצא פתרון טכנולוגי ל-50 אלף זוגות ידיים ול-50 אלף זוגות רגליים או אפילו למאה אלף מתוכם נעמוד בפני מחסור"

מפעל רובוטי לייצור רובוטים. המחשה: shutterstock
מפעל רובוטי לייצור רובוטים. המחשה: shutterstock

"הפועלים בקווי הייצור מזדקנים, רק רובוטים יוכלו להחליפם", כך אמר גל ענבר, מנכ"ל iCobots בכנס INDUSTRY 4.0.
הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר בראשל"צ. את הכנס, שבו השתתפו מאות אנשי מקצוע מהתחום, הנחו אילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועדת התכנים של הכנס, ויהודה קונפורטס, עורך ראשי אנשים ומחשבים.

לדברי ענבר, "ברצפות ייצור בישראל יש 150 אלף עובדים, רובם בעשור הקרוב ייצאו לפנסיה. אם לא נמצא פתרון טכנולוגי ל-50 אלף זוגות ידיים ול-50 אלף זוגות רגליים או אפילו למאה אלף מתוכם נעמוד בפני מחסור".
"אף אחד בחדר הזה לא מאחל לילדים שלו שיעבדו ויתפעלו מכונות ויש מצוקה בתעשייה הישראלית והטכנולוגיות. אנחנו והחברות האחרות בתחום במטרה להוריד את שכר הפועל הרובוטי לשלושה דולר לשעה, שזה אפילו יותר אטרקטיבי מהפועל הסיני".

דוגלים באבולוציה, לא ברבולוציה

ענבר הוסיף כי "הראשונים שהביאו את התפיסה הזו אלו החברות הגדולות והן הלכו על פרויקטים עצומים, דיברו על מהפכה. בפועל אני לא מכיר מנהל מפעל שזרק 50% מהמפעל שלו כי באה מהפכה. אנחנו דוגלים באבולוציה, לא ברבולוציה. אנחנו עושים פרויקט ברפאל עם הצוות של ליאורה יוסף (אף היא משתתפת בפאנל א.ב.), הם לקחו יחידה אחת, העברנו הכשרה מעמיקה לצוות שלהם. אנחנו מלווים אותם והם עשו צוות בין מפעלי, עוברים ממפעל ומפעל ורואים מה ניתן להטמיע בכל אתר".

"אחד האתגרים של ה-IoT הוא לתלוש את האחריות מההנדסה ולהוריד אותה למפעיל. למדנו שהתעשייה החכמה נכשלת אם ההנדסה המפעלית או אפילו האחזקה המפעלית נושאת באחריות על זה. אם אפשר לתת למפעיל המכונה לנהל את המפעל החכם ניצחנו", אמר.

"כשתעשיינים ישראלים יבינו שהם יכולים לקבל מענק מהמדינה כדי ליישם קובוטים, נראה אותם הרבה יותר במפעלי הייצור. והילדים שלנו יהיו מנהלי קובוטים, לא מפעילי מכונות", סיכם ענבר.

ד"ר איייל קאופמן מנכ"ל QualityLine דיבר באירוע על רצפות ייצור חכמות. "אנו אוספים את כל הנתונים במפעל ויש שכבת אלגוריתמים שמנתחת את הנתונים בזמן אמת, המוצאים את הדברים הדורשים שיפור תוך כדי תהליך הייצור", אמר.

לדבריו, "לפני שהקמנו את וQualityLine עבדתי 25 שנה בעולם הייצור. כך, למשל, הייתי מנכ"ל המפעל של מובילאיי. הדבר הראשון שמנהלי מפעלים צריכים להתמודד איתו זה המידע המצטבר בתהליך הייצור, הכולל בתוכו שכל וחוכמה על מה שקורה בתהליך הייצור".

"היכולת שלנו לקחת את המידע הזה ולהשתמש בו לטובת התובנות של מה שהולך בסדר ומה עלול להיות לא בסדר בעתיד אלה העקרונות הכי חשובים על מנת להיות מסוגלים לשפר את היעילות של תהליך הייצור", אמר.

"כשמנהל רוצה לעבור לתעשייה 4.0 הוא פונה לצוות ה-IT ולהנדסה. באים אנשי ה-IT ואומרים לו 'יש לנו קובוטים, מכונות, ERP איך אפשר ליצור מצב של שיתוף פעולה בין כלל מקורות המידע בארגון?'. הבעיה היא שכל אחד מיצרני המידע הוא בעל שפה משלו. כדי לא לאבד את כל המכונות הוותיקות צריך לעבוד עם מה שקיים היום, ולכן היכולת של מציאת פתרונות חכמים כדי שנוכל לאסוף ולנתח את הנתונים שנצברו בתהליך הייצור זה הקטע הקריטי ביכולת לממש תעשיה 4.0 בארגון", הוסיף.

גל ענבר, מנכ"ל iCobots. צילום: ניב קנטור
גל ענבר, מנכ"ל iCobots. צילום: ניב קנטור

"כל אחד והשונות שלו, כל אחד והמורכבות שלו"

ליאורה יוסף, מנהלת מחלקת הנדסת תעשיה בגוף ה-IT של רפאל, אמרה באירוע כי "ברפאל יש סוגים שונים של מפעלים. יש לנו מפעלים תהליכיים, מפעלי בוטיק ומפעלים העוסקים בחומרים רגישים. אנחנו כבר עוסקים בתעשייה 4.0 כמה שנים. כל מה שדיברו עליו פה היום מיושם וקיים אצלנו ומתפתח".

לדבריה, "יש לנו למעלה מעשרה מפעלים כל אחד והשונות שלו, כל אחד והמורכבות שלו. אנו מבצעים פרוייקטי ביג דטה במקום שנדרש, ניתוח תקלות בעזרת בינה מלאכותית, מציאות רבודה, כל מה שקשור לניהול רצפת ייצור. הקשר בין מפעלי הייצור וה-IT הוא הדוק. אנחנו מתפתחים כל הזמן בכל ההיבטים האלה. דיברו על רובוטים אוטונומיים, גם את זה אנחנו בוחנים. מובן שאנחנו מיישמים את אבטחת הסייבר".

"לרוץ יחסית מהר"

אגמון דויד פורת, מנכ"ל מעבדת החדשנות לתעשייה חכמה LET LAB בהמ-לט השתתף אף הוא באירוע. לדבריו, "יש הרבה כסף במדינה שמיועד לחברות תעשיות שיכניסו מערכות חכמות. צריך להנגיש את זה כי לא רבים יודעים. בפרט חשוב להדגיש את השינוי המהותי שנעשה ברשות לחדשנות. זכינו במכרז של הרשות ופתחנו את LET LAB, גוף הדומה לחממה. סטארט-אפ שמגיע מקבל מימון, משרדים חינם, והכי חשוב – USE CASE במסגרתו נותנים להם בעיה אמיתית לפתור. אנחנו מבקשים גם חלק בבעלות, אבל נותנים מגרש משחקים ועוזרים להם לבצע את הקפיצה הגדולה קדימה".

 

"היום בין החברות בחממה יש חברה אחת של מציאות רבודה לקיצור ההדרכות של העובדים וחברה אחרת המפתחת AI שלוקחת נתונים מהייצור. מנגנון שיתוף הפעולה עם הסטארט-אפים מאפשר לחברה שלנו, שהיא איטית מאוד, לרוץ יחסית מהר", הוסיף.

הכתבה התפרסמה לראשונה באתר אנשים ומחשבים

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן