סיקור מקיף

תרופה ישראלית לטיפול בסרטן המריאה לניסוי בתחנת החלל

התרופה, שפותחה בישראל על ידי חברת עיינה פארמה ביחד עם מעבדה הנשלטת מרחוק של ספייס פארמה הישראלית שולבה בתוך חללית אספקה שוטפת של ספייס אקס. תיבדק בתנאי חוסר כבידה בחלל

פרופ יחזקאל ברנהולץ, עיינה פארמה. צילום יחצ
פרופ יחזקאל ברנהולץ, עיינה פארמה. צילום יחצ

בשבוע האחרון שוגר ניסוי ישראלי ייחודי כחלק ממשימת אספקה של חברת ספייס אקס לתחנת החלל הבינלאומית. משגר מסוג פאלקון 9 נשא גם מעבדה חכמה של חברת ספייס פארמה הישראלית  שבין השאר תבצע טיפול כנגד תאי סרטן  על ידי תרופת הדוקסיל, שפותחה על ידי חברת עיינה פארמה מירושלים. דוקסיל שמשמשת לטיפול כנגד סרטן, היא התרופה הננוטכנולוגית  הראשונה שזכתה לאישור ה-FDA. מטרת הניסוי היא לבדוק לראשונה האם חל שינוי בתרופה עצמה או בפעולתה כנגד תאי סרטן בתנאי חוסר כבידה בחלל.

הדוקסיל היא תרופה ליפוזומית בעלת מבנה מורכב, אשר פותחה לטיפול בסרטן השחלות, מיאלומה נפוצה (סרטן במח העצם) והתוויות נוספות. המבנה המורכב של התרופה מאפשר לבדוק האם תנאים של חוסר כבידה, כפי שמתקיימים בחלל, משפיעים על התכונות הפיזיקליות של התרופה ועל פעילותה כנגד תאי הסרטן. מאחר שהתכונות הפיזיות והכימיות של התרופה ושל התא הסרטני עשויים להשתנות בתנאי חוסר כבידה, יבקשו החוקרים לבדוק האם קליטת הננו-חלקיקים לתאי הסרטן תשתנה, האם החומר הפעיל כנגד תאי הסרטן וקצב שחרורו ישתנו, האם תכונות המעטפת הייחודית של התרופה ישתנו ועוד.

ההיבטים הללו, ככל שיתרחשו בהם שינויים, עשויים להצביע על אפשרות עתידית לשיפור יעילות הטיפול בסרטן בתנאי חוסר כבידה.

פיתוח התרופה דוקסיל הובל על ידי פרופ' יחזקאל ברנהולץ מהאוניברסיטה העברית, שייסד את חברת עיינה פארמה בשנת 2012 בירושלים ומוכר כמומחה עולמי בפיתוח תרופות ננו טכנולוגיות ומממציאי התרופה הננו-טכנולוגית הראשונה בעולם שאושרה על ידי ה- FDA.

המשגר של חברת ספייס אקס נשא איתו לחלל מעבדה מתוחכמת ביותר במשקל של כארבעה ק"ג בלבד, המאפשרת שליטה מרחוק. המעבדה גם היא פיתוח של חברה ישראלית – ספייס פארמה (Space Pharma), אשר פיתחה טכנולוגיית מזעור של הבדיקות, בעזרתה ניתן יהיה לבצע חלק מהבדיקות בזמן אמת בחלל.

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. קודם שישתמשו בזה בכדור הארץ,
    אחרי זה תחשבו לשלוח את זה לחלל,
    עולם הזוי…
    מקווה שהחלל פחות 😉

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן