סיקור מקיף

ד"ר יאיר ארז, כלכלן במקינזי לונדון: המודל של חולה שבא עם סימפטומים לרופא לא יחזיק מעמד.

ארז אמר את הדברים בכנס שקיימה פארמה ישראל ועסק בצורך להכיר בתקציב הבריאות כהשקעה ולא כהוצאה. גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל: חברות התרופות חייבות לעזור לכולם לראות את התמונה הכוללת

ניתוח רובוטי בביה"ח רמב"ם, 2011
ניתוח רובוטי בביה"ח רמב"ם, 2011

המודל של חולה שמגיע לרופא כשיש לו סימפטום והולך לבית חולים ושם עוזירם לו או לא לא יחזיק מעמד. הוא יקר מדי עבור מדינות רבות המנסות להשתלט על הוצאות הבריאות כך אמר בשבוע שעבר ד"ר יאיר ארז, מנהל פרויקט בכיר בחברת מקינזי בלונדון בכנס שקיימה פארמה ישראל ועסק בצורך להכיר בתקציב הבריאות כהשקעה ולא כהוצאה.

הכנס, שהתקיים ב-7 בינואר במלון דן אכדיה, עסק בצורך בתכנון כלכלי ארוך טווח של שירותי הבריאות בתקופה של האטה כלכלית. בכנס השתתפו בכירי מערכת הבריאות, ביניהם פרופ' רוני גמזו מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' מור יוסף מנכ"ל הביטוח הלאומי, רן סער מנכ"ל מכבי שירותי בריאות, וכן כלכלנים ואנשי אוצר כדוגמת משה בר סימן טוב סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר.

"כדי להשתלט על הגידול בהוצאות הרבה מדינות התחילו להגדיל את הרגולציה על מחירי התרופות. אמנם בהצלחה – אבל ההוצאה על תרופות היא חלק מאוד קטן מההוצאה על הבריאות. המשקל של הוצאות אחרות, כגון מי מטפל בחולה, מתי מעבירים את הטיפול לסמכות גבוהה (ויקרה יותר) והאם ניתן להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי להחליף חלק מטיפולים המבוצעים בידי רופאים ואחיות." אמר ד"ר ארז.

"50-60 השנים האחרונות הביאו קדמה רפואי והמחיר ידוע כבעיית שני האחוזים. מערכות הבריאות גדלות כל שנה בשני אחוז יותר מהתלג. לאורך זמן, אם המגמה תימשך ולא נראה שהיא נעצרת בעוד עשור אחד ההוצאה על בריאות תהיה הרבה מעבר ל-10% ובעוד שלושה עשורים זה יהיה בלתי ניתן למימון. וגם אם יקרה נס וההוצאה על בריאות תגדל רק באחוז אחד על התלג עדיין המצב לא נמעשה יותר טוב. בשנים 2011-2012 מנהיגים התחילו להבין שזו הביעה הבוערת ביותר המונחת לפתחם.

באנגליה הגיעו להבנה שמודל בתי החולים צריך לעבוד אחרת והביאו לפשיטת רגל של בית חולים גדול בדרום לונדון המשמש פיילוט, ולניהול יעיל יותר אף כי הוא נשאר תחת הנהלה ציבורית. דוגמה אחרת לשיפור שירות לחולים תוך חסכון מאוד גדול, מבוצע בהודו, שם פתח יזם מערכת רפואת עיניים בה הרופאים מתמחים התמחות ייעודית בניתוחי עיניים (בעיקר קטרקט), אפילו העדשות מיוצרות בייצור עצמי, וגם האחיות מקבלות הכשרה ייעודית לטיפול בניתוחי עיניים ובמנותחים. בצורה כזו מתאפשר למיליוני הודים לקבל טיפול ברמה מערבית, בלי להכנס להוצאות העצומות שיש במערב על מערכת שירותי הרפואה.
מנכ"ל פארמה ישראל, גיא גורצקי אמר בשיחה עם אתר הידען: "היום הזה נועד כדי ליצור שיח קצת אחר, חדש שבו יתאפשר לראות את ההוצאה לבריאות גם מזויות אחרות, להסתכל יותר קדימה ולחשוב על תכנון ארוך טווח במערכת. הצרכים והדרישות של מערכת הבחריאות כל כך אקוטים וצורכים כל כך הרבה משאבים שלעיתים אנחנו לא יכולים לעצור ולהסתכל איך אנחנו יכולים לעשות את זה קצת אחרת."

"אנחנו יכולים לתכנן יותר רחוק, כיצד אנחנו רוצים לראות את סל הבריאות, איך רוצים להקצות את המשאבים, איך ניתן לייצר תוכנית רגולטורית לחמש שנים קדימה ולא לרוץ ולסגור את הפערים כל הזמן מול העולם אלא לקחת את הזמן ככל שניתן ולייצר סוג של מחשבה משותפת. לכן הבאנו לשולחן את כל השותפים ונמצאים כאן בכנס נציגי כל המערכת כולל מועמדים לכנסת ןויש חשיבות רבה גם לשדר מסר בבחירות הקרובות שהבריאות היא נושא מרכזי, גןם תקציבית, גם חברתית והוא נוגע לכולנו."

מה האינטרס של חברות התרופות?
"תעשיית הפארמה הבין לאומית מייצגת מעל מיליון עובדים ברחבי העולם בשבעים מדינות, את כל הידע הזה, את כל המשאבים הללו את כל המקצועיות הזאת ואת הסטנדרטים הבינלאומיים אנחנו מביאים למערכת הבריאות. יש לנו מחויבות רבה גם לעולם התרופות אבל אנחנו מבינים שתכנון נכון, תפיסה הוליסטית של המערכת בסופו של דבר תיטיב עם כל הגורמים, כולל התעשיה עצמה. כשאתה מגדיל את העוגה כולם נהנים לפעמים אנחנו יכולים להעמיד את המשאבים כדי לייצר תא החשיבה הזו."

בפאנל שעסק בשאלה כיצד ניתן להפוך את ההוצאה הלאומית לבריאות להשקעה, אמר פרופ' גבי בן נון, המחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון: "בחינה ארוכת טווח של ההוצאה הלאומית לבריאות מלמדת שנתח מרכזי מהוצאה זו מהווה השקעה התורמת לצמיחה של הכלכלה, מקבלי ההחלטות חייבים לקחת זאת בחשבון כאשר הם עוסקים בתקציב הבריאות. לתחלואה יש השפעה ישירה על אבטלה ועל הצמיחה הכלכלית. כך למשל: העומס הכלכלי הגדול של תחלואת בריאות הנפש מוכר כיום בכל העולם המערבי – קיים קשר ישיר בין תחלואה נפשית לבין אבטלה, פשע ואלימות. לעומת זאת, ההוצאה הלאומית לבריאות הנפש מהווה כיום כחצי אחוז בלבד מהתמ"ג – בעוד עלות תחלואה נפשית במדינות OECD עומדת כיום על "3-4%.

"אנו חיים בעידן בו אנו מודדים השקעה אל מול תפוקה. חשוב להשקיע בבריאות ולעשות זאת במקומות הנכונים. מהי השקעה נכונה בבריאות? קשה לבודד השקעה מתוצאה ובבריאות הקושי אף גדול יותר, כיוון שהשקעה כלכלית בבריאות אינה באה לידי ביטוי כתוצאה כלכלית", כך פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי.

פרופ' חיים ביטרמן, הרופא הראשי של כללית שירותי בריאות, אמר בכנס סביב עבודת ועדת סל התרופות כי "הרחבת התקצוב של הסל הייתה פותרת את כל הבעיות, לא נדרשת תוספת ענקית על מנת שכל הטיפולים והטכנולוגיות המשמעותיות ייכנסו לסל הבריאות. יש לדאוג ליצירת סל שוויוני וזאת על ידי מימון רחב יותר לסל, לצד פיתוח מודלים ופתרונות נוספות כדוגמת הסכמי חלוקת סיכון".

מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו אמר בכנס כי "אנו עדים לאינפלציה של עלויות במערכת הבריאות הפרטית, שמשפיעה על תפקוד המערכת הציבורית ואופן מתן השירותים בה. משרד הבריאות מספק לציבור שירותים בעלות של 35 מיליארד שקל. עם זאת, לצערי עדיין קיים פער בין השירותים שאנו מספקים לבין תדמית הטיפול במערכת הציבורית. חווית השירות היא נושא שהמשרד מטפל בו כחלק מסדר היום הנוגע לטיפול הרפואי. בשנתיים שאני מכהן כמנכ"ל המשרד השגנו שיפור בהובלת שינויים במערכת ובנוכחות גדולה יותר של המשרד בדיונים בממשלה ומול משרד האוצר. עם זאת, מבחינתי אחד הכישלונות הגדולים של המשרד הינם תוספת המשאבים למערכת הבריאות בדמות אלף המיטות שנוספו לבתי החולים, מדובר בתוספת שאינה מספקת ובקושי מכסה את הגידול באוכלוסייה".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. אז מה בדיוק מציע הד"ר הנכבד מאוניברסיטת בן גוריון: להתחיל להרוג את כל חולי הנפש? שמעתי שזו המדיניות בקוריאה הצפונית. חוץ מזה, כמו שכתב קודמי, לא ברור בכלל מה המודל המוצע, ואם יש בכלל מודל. נשמע שלכל רופא/מנכ"ל יש דעה משלו. יופי. למי ולמה זה תורם?

  2. אני מתפלא איך בן אדם עומד מול חבורה של רופאים ואנשי ציבור , מסלף עובדות , ממציא שקרים ומגבה עם מצגות והם שותקים כאילו שהכל תקין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן