תיאוריות קונספירציה אינן הגיוניות אך הן ממלאות צורך אנושי בסיסי שצריך להתייחס אליו

מחקר פסיכולוגי הראה כי אמונות לא רציונליות רבות הן ניסיונות להגן על בריאות הנפש על-ידי מענה לצורך האנושי לשליטה, להבנה ולשייכות * תקשורת מדעית, ידידותית ונגישה יכולה לעזור להשכלת מאמיני תיאוריות קונספירציה ולספק את התשוקה האנושית לידע ולהבנה מבלי להמציא עובדות

מאת: ליסה בורטולוטי, פרופסור לפילוסופיה, אוניברסיטת ברמינגהאם, אנה איצ’ינו, פוסט-דוקטורנטית בפילוסופיה, אוניברסיטת מילאנו

בעולם מתפשטות תיאוריות קשר (קונספירציה) על COVID-19 שדוחות את קיומו של הווירוס לחלוטין או מפקפקות בנתונים הרשמיים אודות מקורו, קצב ההדבקה שלו, השפעותיו ותרופות נגדו. רבות מהתיאוריות הללו אינן סבירות ומזיקות ביותר, ורבים מתארים אותן כבלתי הגיוניות – אפילו הזויות.

אבל זה לא מתקבל על הדעת לתאר אותן כסימנים למחלת נפש. ההפך הוא הנכון. המחקר שלנו הראה כי אמונות לא רציונליות רבות הן ניסיונות להגן על בריאות הנפש על-ידי מענה לצורך האנושי לשליטה, להבנה ולשייכות.

התיאוריה הקיצונית ביותר אודות מגיפת COVID-19 היא הכחשה: הנגיף הגורם לה אינו קיים או אינו מסוכן כפי שמאמינים בדרך כלל. עבור מכחישים מסוימים, COVID-19 לא יכול להתקיים בכלל משום שהדבקה על-ידי וירוסים או חיידקים היא מיתוס. עבור אחרים, מדובר ב”רק הצטננות” והשפעותיה הקטלניות לכאורה מוגזמים. אנשים וארגונים רבי עוצמה (כגון ביל גייטס או ביג פארמה) נחשבים אחראים להייפ סביב המגיפה ממניעים הנעים בין עשיית כסף לדיכוי החופש.

תיאוריה פופולרית אחרת מכחישה את העובדה שהנגיף עבר מבעלי חיים לבני אדם בטעות. במקום זאת הם מאמינים כי יוצר בכוונה על-ידי הסינים במעבדה בווהאן. תאוריות אחרות מאשימות את ההתפשטות המהירה וההרסנית של הנגיף בגידולים מהונדסים גנטית או בפריסה של טכנולוגיית 5G.

כל התיאוריות הללו חולקות כמה תכונות נפוצות. תמיד יש איזו מזימה אפלה שמתנגשת עם נתונים רשמיים, והן בדרך כלל מבוססות על ראיות מוגבלות או מפוקפקות. אבל תכונות נפוצות אלה מבוססות בכמה צרכים בסיסיים שכל בני האדם חולקים.

מחפשים תקווה והסבר

למה אנשים אוהבים תיאוריות קשר ומזימות? בשורה התחתונה, הסיבה היא שיש הסבר להבנה סיבתית. כאשר המצב חדש או משתנה, אנשים זקוקים למפה סיבתית כדי לנווט בסביבה. הם עשויים להסתפק בהסבר לפני שיהיה להם כל המידע הרלוונטי, כי קשה לסבול אי ודאות. בתרחיש של מגפה, ההסבר עשוי להיות מילוי פער שנגרם על-ידי ספק וחלוקה בין מומחים. זה בהחלט המקרה של COVID-19. מדענים הביעו מחלוקת על היבטים רבים של COVID-19, מחומרת האיום ועד היעילות של כיסויי פנים (זהו, כמובן, תהליך המחקר המדעי).

כפי שהמחקר הקודם שלנו הדגיש, אנשים נוטים להעדיף הסברים שמתייחסים לכוונותיו של אדם על פני הסברים שמציגים את האירוע כתאונה. בפרט, הם נוטים להטיל את האשמה על “סוכנים” שאולי כבר יש להם סיבה לפקפק. זו הסיבה שתיאוריות קונספירציה שונות של COVID-19 מאשימות את “הסינים” שהיו מזה זמן רב מטרות פוליטיות באירופה ובארה”ב, או חברות תרופות  שעליהן נמתחת ביקורת אצל מתנגדי החיסונים ומתנגדי התרופות הפסכיאטריות.

לראות את האירוע כמתוכנן ולא כנגרם מטעות מאפשר לאנשים לשמור על תחושת שליטה על מציאות מבלבלת ובלתי צפויה. אם יש את מי להאשים, אנחנו יכולים להחזיר איזה איזון ליקום על-ידי דרישה להעניש את האשמים על התנהגותם הרעה. כמו כן, אנחנו יכולים למנוע מהם לפגוע בנו בפעם הבאה. אשליה זו של שליטה תורמת לאופטימיות שלנו לגבי העתיד ומסייעת לנו להתמודד ביעילות עם מצוקה.

דחיית ראיות

אבל למה אנשים תומכים בתיאוריה שאינה עולה בקנה אחד עם ההגיון הבריא גם כאשר הראיות לכך אינן חד-משמעיות? הסכסוך עם גרסה רשמית נובע מאי-אמון במוסדות כמו ממשלות, מדענים, אמצעי התקשורת ורשויות הרפואה. חוסר אמון זה מניע את האמונה בקנוניה והוא מרכזי בזהותן של קבוצות שאנשים כבר מקשרים איתן.

תיאוריות קונספירציה נוטות לנבוע מ”בועות אפיזטמיות”. מדובר במבנים חברתיים שבהם קולות מנוגדים, פחות או יותר אינם נכללים בכוונה תחילה. זה קורה בדרך כלל ברשתות מדיה חברתית שנבחרו באופן עצמאי, כמו קבוצות פייסבוק או חילופי ציוצים בטוויטר שבהם אנשים בעלי עמדה שונה חסומים (לא נכללים). בתוך בועות אלה, תיאוריות על COVID-19 הופכות למשהו שמגדיר מי הם האנשים ומה הם מייצגים.

לכל בועה יש סטנדרטים משלה כדי להעריך מומחיות וראיות. תומכי תיאוריות הקונספירציה לא סומכים על סטטיסטיקה ועבור כמה ממכחישי COVID-19 המומחים הם לא האפידמיולוגים אלא גורואים של שיטות בריאות הוליסטיות. אם אנשים לכודים בבועה חלופית זה לא יכול להיות ‘לא הגיוני’ (מנקודת מבטם) לתמוך בתאוריה העולה בקנה אחד עם הדעות הקודמות שלהם ומתואם עם עדותם של אחרים בקבוצה שלהם. התיאוריה היא דרך לכפות משמעות על עולם המשתנה ללא הרף.

הדבר מצביע על כך שכדי להתמודד עם התפשטות תיאוריות הקונספירציה, עלינו למצוא דרכים אחרות למלא את הצרכים מהם הם מתעוררים, כגון הצורך בשליטה או בהבנה סיבתית. על אף שאין לנו שליטה על העובדה שיש מגיפה, צריך להבהיר שההתנהגות שלנו בתגובה למגיפה – כמו עטית מסכה או כיבוד הריחוק החברתי – יכולה לעשות את ההבדל בתוצאותיה. ועל אף שמומחים לא תמיד יכולים לספק את הוודאות הבלתי מתפשרת שאנשים משתוקקים לה, תקשורת מדעית, ידידותית ונגישה יכולה לעזור להשכלת מאמיני תיאוריות קונספירציה ולספק את התשוקה האנושית לידע ולהבנה.

למאמר ב-The Conversation

עוד בנושא באתר הידען:

• על ביל גייטס, מיקרוצ’יפים ותיאוריות קונספירציה
• התפשטות נגיף הקורונה – קרקע לגידול תיאוריות קונספירציה. מדוע זה מסוכן?
• איך להתמודד עם מכחישי קורונה – ולמה זה (בדרך כלל) לא עובד