תחלואה נוירולוגית היא הגורם מספר 1 בעולם לתחלואה ולנכות, עם למעלה מ-3 מיליארד איש עם מחלות מוח * כך עולה ממאמר שפורסם בסוף השבוע בלנסט. היקפי התחלואה והנכות צמחו מאז שנת 1990 ב-18%
לפי מחקר שפורסם בסופ”ש במגזין The Lancet Neurology, יותר מ-3 מיליארד אנשים בעולם, שהם יותר מאדם אחד מבין שלושה אנשים על כדור הארץ, חיים עם מחלות נוירולוגיות, שהפכו לגורם הנטל המוביל בעולם בתחלואה ובנכות (ועקפו את מחלות הלב וכלי הדם ותחלואת הסרטן).
בעקבות הפרסום, מיהר ארגון הבריאות העולמי (WHO), לשחרר הודעה לתקשורת העולמית, בה נאמר כי היקף התחלואה והנכויות כתוצאה ממצבים נוירולוגים, צמח מאז שנת 1990 ב- 18%.
לפי מנכ”ל ארגון הבריאות העולמי, ד”ר טדרוס אדהנום ג’ברייסוס (Tedros Adhanom Ghebreyesus): “מחלות נוירולוגיות גורמות סבל רב לחולים ולמשפחות ופוגעות מאוד בכלכלות העולם ובהון האנושי”.
הוא קורא בדחיפות לקהילייה הבינלאומית ולממשלות העולם להרחיב את שירותי רפואת הנוירולוגיה, את הטיפול בחולים ואת השיקום מגיל ילדות מוקדמת ועד סוף החיים.
למרות הזינוק בהיקפי התחלואה, ישנה גם ירידה במחלות מוח מסוימות בחלק מהמדינות בזכות רפואה מונעת, שכוללת חיסונים, טיפול ומחקר.
טיפול בגורמי הסיכון מפחית את תחלואת המוח אבל חסרים נוירולוגים ומיטות במחלקות נוירולוגיות
לפי ארגון הבריאות העולמי, ישנם 20 גורמי סיכון, שביטולם או הפחתתם, מצמצמים משמעותית תחלואה נוירולוגית, בין היתר, את היקף אירועי השבץ המוחי, את מחלות הדמנציה, הטרשת הנפוצה ומחלות נוספות.
בין גורמי הסיכון הללו: עישון, צריכה גבוהה של סוכר, חוסר פעילות גופנית, זיהום אויר ועוד.
“תחלואת המוח ומערכת העצבים מקיפה מאות מוגבלויות תפקודיות ומנטליות, והן כיום הגורם המוביל בעולם לנכות פיזית וקוגניטיבית”, אומר פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
האיגוד בדק את המשמעויות הכספיות של תחלואת המוח, ומצא כי עלות 6 סוגי תחלואות עיקריות (שבץ, דמנציה, מיגרנות כרוניות, פרקינסון, אפילפסיה וטרשת נפוצה), עומדת על סכום אסטרונומי של כ- 7 מיליארד שקל בשנה בישראל
“בשנים האחרונות נאבקנו כאיגוד לשנות את יחס המערכת כלפי הנוירולוגיה. דו”ח משרד הבריאות לבחינת המקצוע בארץ, הצביע על פער גדול בין ההון האנושי של הרופאים הנוירולוגים במדינה, לבין התשתיות וכוח האדם החסר בבתי החולים ובקהילה”, אומר פרופ’ טנה.
לדבריו: “הדו”ח מאיר רשימה ארוכה של חסרים מערכתיים ומשרטט מפת דרכים לשינוי. עדיין כמחצית מהמאושפזים בתחלואה נוירולוגית בבתיה”ח, נמצאים במחלקות פנימיות, ולא במחלקות נוירולוגיה. תחלואת המוח בישראל לא מפסיקה לצמוח, אלא שזו לא גזירת גורל. יש לנו הידע והכלים למנוע תחלואה נוירולוגית ולצמצם נכויות. כך למשל, כ- 80 אחוז מהאירועים המוחיים וכשליש ממקרי הדמנציה הם ברי מניעה, ובהיערכות מתאימה, ניתן למנוע הישנות במי שלקה באירוע מוחי קל או חולף. בעת הזאת אין בישראל די תשתיות, חסרות מיטות נוירולוגיות ומיטות ביחידות שבץ מוח ובעיקר יש מחסור ברופאים נוירולוגים. כ- 300 מומחים חסרים בארץ במקצועות הנוירולוגיה והבעיה מוחרפת הואיל וכשליש ממומחי הנוירולוגיה בארץ מתקרבים לגיל הפנסיה, או אפילו חצו אותו”.
המלחמה מחמירה את היקף התחלואה הנוירולוגית
פרופ’ טנה מוסיף: “במהלך המלחמה חל זינוק נוסף בצורך לשירותי הנוירולוגיה, וגדל הקושי לתת מענה סביר לתחלואה נוירולוגית “שגרתית” של עשרות, אם לא מאות אלפי חולים בארץ. מחלות נוירולוגיות כרוניות רבות ושכיחות, כמו: פרקינסון, מיגרנה, טרשת נפוצה ואפילפסיה מוחמרות במצבי עקה, בדגש על עקה נפשית, שהינה כה נפוצה מאז ה-7 באוקטובר. בד בבד, חלה מפרוץ המלחמה עליה גם בארועי שבץ מוח ודימום מוחי בפרט. לנוכח היקפי התחלואה הגדלים, הצרכים הנוירולוגים יילכו ויגברו, ואין ספק כי כדי לתת מענה הולם, חובה לחזק את מקצוע הנוירולוגיה”.
קישור להודעה של ארגון הבריאות העולמי
עוד בנושא באתר הידען:
