טיפול בחשיפה באלרגיות / מריסה פסנדן

מחקר רחב היקף מקדם טיפולים באלרגיות למזון צעד נוסף לקראת מימוש


עד שמונה מכל 100 ילדים בארה”ב סובלים מאלרגיות למזון, ושיעור זה עלה ב-18% מ-1997 עד 2007. אף על פי שמקצת הילדים מתגברים על התגובות אלרגיות כשהם גדלים, רבים מהם נאלצים להתמודד כל חייהם עם קשת תסמינים הנעה מעקצוצים וגרודים בפה ועד חסימות בדרכי האוויר וירידות בלחץ הדם העלולות לסכן את חייהם.

עד כה, הדרך היחידה למנוע תגובות אלרגיות הייתה להימנע מן המזון האלרגני אף על פי שזאת עלולה להיות מטלה קשה מפני שמוצרים רבים מכילים עקבות של אגוזים, חיטה וחלב. מחקר חדש מספק ראיות חד משמעיות שהתנהגות הפוכה לגמרי, כלומר חשיפת החולים למינונים גדלים והולכים של המזון האלרגני, עשויה לעזור לקצתם להתגבר על הרגישות. וסלי ברקס, פרופסור לרפואת ילדים באוניברסיטת צפון קרוליינה בבית הספר לרופאה צ’פל היל, ועמיתיו ערכו את המחקר הגדול ביותר מסוגו שנערך בהשוואה לטיפול דמה (פלצבו). החוקרים התחילו את הטיפול ב-40 ילדים אלרגיים לביצים במנות אבקת חלבון ביצה השקולות לאחד חלקי עשרת אלפים של ביצה. החוקרים, שפרסמו את ממצאיהם ביולי 2012 בכתב העת לרפואה של ניו אינגלנד, העלו את המינונים בהדרגה, ולאחר 22 חודשי טיפול שלאחריהם חודשיים הפסקה, הצליחו 28% מן הילדים לאכול מנה השקולה לשתיים וחצי ביצים. שנה לאחר מכן, כל הילדים האלה אכלו ביצים ללא תגובות אלרגיות. הגישה, המכונה אימונותרפיה פומית (דרך הפה), מתבססת על אותם עקרונות כמו זריקות לאלרגנים הנישאים באוויר, אף על פי שייתכן שזריקות בטוחות פחות לטיפול ברגישות למזון.

חוקרים סבורים שהטיפול, שנבדק כעת גם כנגד אלרגיות לבוטנים ולמוצרי חלב, “מלמד” את הגוף לסבול את מה שעורר בעבר תגובת דחייה. בדיקות דם בילדים שהגיבו לטיפול הראו רמות נמוכות יותר של נוגדנים מסוג IgE, המעוררים את התגובה החיסונית, ורמות מוגברות של נוגדנים מסוג IgG4, המפחיתים דלקת. אלו שכשלו במבחן הביצה זקוקים, אולי, לטיפול ממושך יותר, אומר ברקס, או שהם רגישים מכדי להגיב לטיפול.

נוגדן סינתטי עשוי לעזור למטופלים הרגישים במיוחד על ידי כך שהוא נקשר (ולכן מסלק) נוגדני IgE מן הדם. הנוגדן כבר קיבל אישור לטיפול באלרגיות כנגד חומרים הנישאים באוויר, ומצוי בניסויים לאימונותרפיה פומית. “התקווה היא שנוכל לפתח טיפול בשנים הקרובות,” אומר ברקס.