התוכנית כוללת פריסה רחבה של עמדות הטענה לרכב חשמלי והסבת תחנות דלק לתדלוק מימן
סקטור התחבורה הוא המקור העיקרי לזיהום האוויר במרכזי הערים ובריכוזי האוכלוסייה בישראל, ואחראי לכרבע מסך פליטות גזי החממה. זיהום זה גורם לפגיעה באיכות החיים ולהגדלת שיעורי התחלואה והתמותה בקרב האוכלוסייה.
בחודש יולי 2021 אישרה הממשלה יעדים להפחתת פליטות גזי חממה ממגזר התחבורה, והצעת מחליטים זו שמובילות שלושת השרות במשותף – שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח”כ מרב מיכאלי; השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג; ושרת האנרגיה, קארין אלהרר – כוללת שורה של פעולות שמטרתן להביא להפחתה כמעט מלאה של פליטות הפחמן מתחבורה בישראל עד שנת 2050.
היעדים שנקבעו ביולי 2021 למגזר התחבורה הם בלימת הגידול בפליטות גזי חממה שמקורן בתחבורה בשנת 2030 כך שסך הגידול בפליטות יעמוד על 3.3% בלבד ביחס לכמות הפליטות שנמדדו בשנת 2015. כמו כן, נקבע יעד של הפחתה של 96% בפליטות בשנת 2050 ביחס לשנת 2015. 95% הפחתה בפליטות מרכב חדש במשקל עד 3.5 טון בשנת 2030 לעומת רכב חדש בשנת 2020. החל משנת 2026 כל רישום של אוטובוסים עירוניים חדשים יהיו רכבים נקיים.
ההחלטה החדשה מהיום קובעת יעדים נוספים, בין היתר, יעד פליטות לרכבים מעל 3.5 טון: החל משנת 2035 לפחות 50% מכלי הרכב החדשים מעל 3.5 טון יהיו רכבים נקיים או רכבים העושים שימוש בדלקים המובילים להפחתה של 80% מפליטות גזי החממה לעומת סולר בחישוב לפי מחזור חיי הדלק. בהתאם לפיילוט שיקודם על ידי משרדי התחבורה, האנרגיה והסביבה, בעניין אוטובוסים שאינם עירוניים, יקבעו יעדים לשנת 2030 למעבר ליבוא אוטובוסים נקיים. כעת, לקראת ועידת האקלים בגלזגו, מקבעים המשרדים בהחלטת ממשלה את דרכי היישום.
פרטי התוכנית
* רכבים נקיים: סיוע למפעילי תחבורה ציבורית ולחברות הסעה במימון רכישת אוטובוסים מאופסי פליטות; הנפקת זכות ציבורית חדשה למונית תוגבל לרכב מאופס פליטות בלבד; מעבר הדרגתי של ציים גדולים של כלי רכב כבדים לכלי רכב נקיים; מעבר מואץ של חברות ממשלתיות לציי רכב נקיים.
*תשתית הטענה לרכבים חשמליים: הסדרת תשתית לטעינת רכבים חשמליים בחניונים ציבורים לרבות חניוני חנה וסע. הקמת עמדות טעינה מהירות ואולטרה מהירות בפריסה ארצית על גבי רשת הכבישים הבינעירונית. כמו כן, התאמת רשת החשמל ופיתוחה לצורך אספקת חשמל לעמדות הטעינה לכלי רכב חשמליים במרחב הציבורי והפרטי. הצבת עמדות טעינה בחניוני משרדי הממשלה. קביעת הסדרי תנועה ואכיפה לטעינה וחנייה של רכבים חשמליים במרחב הציבורי.
* צמצום פליטות באזורים עירוניים: קידום אזורים מופחתי ומאופסי פליטות בערים בהם תוגבל בין היתר תנועת כלי רכב שאינם נקיים. החלת תכניות “הגעה ירוקה לעבודה” שמטרתה צמצום נסיעות יומיומיות לאזורי תעסוקה באמצעות רכב פרטי על ידי סיוע למעסיקים, למנהלות תעסוקה ולרשויות מקומיות בקידום חלופות לרכב פרטי.
* התאמת מערכת התכנון למרחב ציבורי עם כלי רכב חשמליים: צוות בין-משרדי אשר יבחן את ההסדרים הנדרשים על מנת לקדם את הליכי התכנון הנדרשים למעבר לתחבורה מאופסת פליטות. הצוות יתייחס בין היתר לנושאים הבאים: התאמת תחנות דלק קיימות וחדשות לטעינת רכב חשמלי ותדלוק במימן, התאמת תחנות ריענון קיימות וחדשות לטעינת רכבים חשמליים וקביעת הנחיות להטמעת תשתיות טעינה לתחבורה חשמלית. המלצות הצוות יועברו למועצה הארצית לתכנון ולבניה ויכללו פירוט של השינויים הסטטוטוריים הנדרשים למימוש בין היתר תיקוני תמ”אות, תיקון תקנות, תיקוני חקיקה, הנחיות לתכנון, אמצעים משלימים וכן לוחות הזמנים למימושן.
* הפחתת זיהום מכלי שייט: אימוץ תקנות בינלאומיות להפחתת זיהום אוויר מכלי שייט, בחינת מנגנוני תמריצים כלכליים לעידוד הגעה של אוניות מופחתות זיהום לנמלי ישראל כמקובל בנמלי ים במדינות ה-.OECD ובחינת הקמת תשתיות מתח חשמל מהחוף שיאפשרו לאוניות לא להשתמש במנועים המזהמים בעת המתנה ברציף.
* רכבים המונעים במימן: אימוץ תקינה בינלאומית שתאפשר הקמת עמדות תדלוק עבור רכבים המונעים בתאי דלק מבוססי מימן ובחינת מערך תמריצים לעידוד השימוש במימן להנעת כלי רכב.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, ח”כ מרב מיכאלי: “התחבורה בישראל חייבת להיות נקייה יותר. לצד ההבטחה של זכותנו לנוע ממקום למקום פיזית, וממקום למקום בחיים – אנחנו חייבות להפוך את התחבורה שלנו לגורם שמצמצם את משבר האקלים, ולא מחריף אותו. החלטת הממשלה הקריטית הזו תציב סטנדרטים ברורים ומהירים ככל הניתן לחשמול הרכבים, התחבורה הציבורית ורכבים מסחריים בשנים הבאות, תקדם טכנולוגיות חדשניות נוספות, ותוודא כי התשתיות הנדרשות לשם כך יפותחו. כל זאת בנוסף לתקצוב 400 מיליון שקל לאוטובוסים חשמליים ומתקני תשתית, חשמול הרכבת ותשתיות בסך של 11 מיליארד שקל, הקמת שבילי אופניים בסך 2 מיליארד שקל ופעולות נוספות שמשרד התחבורה מקדם. יותר מכל, אני שמחה על שיתוף הפעולה והנכונות של השרות השותפות לקדם את ההחלטה יחד, ובטוחה שגם שאר חברות וחברי הממשלה רואים בה הכרח שיש לקדם באופן מיידי”
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: “החלטת הממשלה שאני ושותפותיי השרות מקדמות, היא חלק מהיערכות ישראל למאבק במשבר האקלים ומתוך הכרה בתועלות הסביבתיות, הכלכליות והחברתיות שבשימוש בתחבורה נקייה ודלת פחמן. תוכנית האקלים של ישראל מעלה הילוך בדרך לוועידת האקלים בגלזגו, ובהחלטה זו נשפר משמעותית את יכולת התנועה שלנו בארץ ובערים במיוחד, נכלול צעדים משמעותיים שיאפשרו לנו לנשום אוויר נקי יותר ויפחיתו משמעותית את פליטות גזי החממה. זהו נדבך ממשמעותי בתוכנית היישום להתמודדות עם משבר האקלים כאשר פליטות התחבורה הן כרבע מסך כל הפליטות בישראל”
שרת האנרגיה, קארין אלהרר: “זוהי אחת התכניות הראשונות שקידמנו בממשלה ואישורה היום, לצד תקציב ייעודי, מוכיח את מחויבתנו לקידום הנושא. כולי תקווה שהצעדים המוצעים לפיתוח התשתיות, להסרת החסמים ולהנגשת עמדות הטעינה יעודדו את הצרכנים הפרטיים ואת מפעילי התחבורה הציבורית לעשות את המעבר לתחבורה נקייה. משרד האנרגיה יפעל כדי להבטיח שעד סוף השנה יוקמו כ-2,000 עמדות טעינה ברחבי ישראל, שיקלו על מי שכבר עשו את המעבר לרכב חשמלי ויהוו צעד ראשון בדרך לפריסה נרחבת שתעודד את המעבר לתחבורה נקייה”.
האם זה מספיק?
נשאלת השאלה האם זה לא מעט מדי ומאוחר מדי. את הביקורת הזו ישמעו בוודאי הנציגים הישראלים שיגיעו לוועידת האקלים בגלזגו. בנוסף, רק חישמול לא עוזר, צריך להפחית את מספר כלי הרכב בכבישים ולעבור לתחבורה ציבורית שתצטרך להיות אמינה.
צריך גם לזכור שהצלחת היישום תלויה במקור המימן .אם הוא יופק מגז טבעי, הרי לא בוצע כל שינוי ברמת גזי החממה הנפלטים.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
התחבורה בישראל תהיה נקייה יותר הרבה יותר מוקדם . אם יוסיפו תמריצים אחרים של מיסויי ועלות רכישה. כל זאת יחד עם ההיצע שצריך להגדיל ( יותר ייצרניןת של רכבים חשמליים בישראל ). בעלי בתים פרטיים יכולים גם למכור חשמל לרכבים נטענים. הרעיון לכך ראיתי באתר רכב טוב https://cartov.info/electric-cars/
שבעצם אומר שבעלים של בית פרטי עם עמדת טעינה לא מאויישת רוב היום יכול להטעין רכבים של אחרים בתשלום.