גורם פרטי אחד הטיס לא מכבר חללית. גורם פרטי אחר אמור להטיס לחלל ב-2005דגם של מלון. אפילו בנאס”א כבר החלו בהליכי הפרטה
אוריאל בריזון , הארץ, וואלה!
קישור ישירלדף זה:
https://www.hayadan.org.il/spacehotel070704.html
ייתכן כי בימים אלה ממש מתחולל מפנה במרוץ לכיבוש החלל. המפנה אינו נובע מפיתוח של טכנולוגיה חדשה או מפריצת דרך מדעית; מדובר בשינוי תפישתי, חברתי וכלכלי. הטיסה לחלל מתחילה לעבור מה שנראה מבחינות רבות כתהליך הפרטה. יזמים וחברות פרטיות התחילו לחדור לתחום, שהיה ממסדי לחלוטין עד כה. שינויים שהחלו להתחולל בשבועות האחרונים בסוכנות החלל האמריקאית (נאס”א), בעקבות המלצות שפירסמה לפני כחודש ועדה שהקים הנשיא ג'ורג' בוש, מחזקים את הסברה כי מדובר בשינוי שעשוי להוביל לפריצת דרך.
המסע לחלל היה מתחילת דרכו נחלתן של ממשלות ומעצמות, זאת בשל העלות העצומה שבה הוא כרוך. רוב הפעילות בתחום מבוצעת על ידי הממשלות עצמן או תעשיות החלל האדירות, בעיקר של ארה”ב, רוסיה ואירופה. אלו מתפקדות בעיקר כקבלניות משנה ומוציאות לפועל – ללא יוזמה עצמאית או תכנון שאינו נובע ישירות מצרכים ממשלתיים. לאחר אסון ה”קולומביה” עלו ביקורות שרחשו מתחת לפני השטח זמן רב. מומחים שונים קבלו על כך שתעשיית החלל מקובעת ומלאה במינויים פוליטיים. בהעדר חשיבה יצירתית, נטען, מבוזבזים כספים על פרויקטים גרנדיוזיים וחסרי תכלית. מעבורת החלל, לדעת המומחים, יקרה
טיל ה”פאלקון”. פותח על ידי מיזם של המיליארדר אלון מוסק
מדי ומבוססת על טכנולוגיות מיושנות ומסוכנות ותחנת החלל הבינלאומית אינה עונה על הציפיות ועלותה אינה מצדיקה את הפעילות המתבצעת בה. בשנות השישים, ציינו המבקרים, בנה האדם כלי רכב שהגיעו לירח ובשנות האלפיים גבול היכולת מתמצה בשיגור למסלול סביב הארץ. יכולותיו של האדם במסע לחלל פחתו, במובנים מסוימים, בהשוואה לאלו שלפני ארבעים שנה.
לפני שבועיים ביצעה החללית SpaceShipOne טיסה לחלל, הראשונה בהיסטוריה שכולה פרי פעילותו של גוף פרטי. בשנת 1996 הכריז ארגון פרטי בשם X PRIZE Foundation כי יעניק פרס של עשרה מיליון דולר לקבוצה שתצליח לבנות ולשגר חללית מעל לסף החלל – כלומר לגובה של כמאה קילומטרים. בטיסה שבוצעה, יש לציין, עלתה החללית לגובה הנדרש וחזרה מיד. קיים פער משמעותי בין היכולות הנדרשות לטיסה מסוג זה לאלו הנדרשות כדי להרים חללית או מטען כלשהו למסלול קבוע סביב כדור הארץ. למרות זאת, עצם ההגעה לגבול החלל על ידי מיזם פרטי ומצומצם בממדיו היא משמעותית.
על ידי שימוש בטכנולוגיות תכנון ממוחשבות ובאמצעי ייצור מתקדמים הצליחו אנשי Scaled Composites, החברה שבנתה את החללית, להוזיל את עלויות הבנייה והבדיקה של החללית ואת אישור כשירותה לטיסה בחלל. הצלחתה של SpaceShipOne לבצע את הטיסה בבטחה חוללה מפנה בשני מישורים: ראשית, היא הראתה ליזמים פרטיים כי הטיסה לחלל ניתנת לביצוע ללא תשתית ומימון ממשלתיים ושנית, היא עוררה בקרב אנשי ממשל אמריקאים חשיבה מחודשת באשר לריכוזיות הפעילות בתחום החלל. הממסד בארה”ב התייחס למיזמים שבמסגרת התחרות בספקנות ובתחילת הדרך הערים קשיים והתמהמה עם מתן הרישיון הנדרש כדי להמריא לחלל. בנקודה מסוימת חל שינוי, התקבל האישור לבצע את הטיסות משדה התעופה מוהאבי בדרום קליפורניה ואף התקבלה הסכמה רשמית גורפת להגדיר את השדה כאתר ניסוי אזרחי וכשדה התעופה לחלל הפרטי הראשון בעולם.
בחברת SpaceX, מיזם פרטי בבעלותו של המיליארדר אלון מוסק, לא מסתפקים בטיסה לסף החלל. החברה מפתחת סדרת טילים שיוכלו, לטענתה, לשגר מטענים וחלליות למסלולים שונים סביב כדור הארץ. מוסק, יליד דרום אפריקה בן 32, עשה את הונו בתעשיית האינטרנט. בשנת 2002 הוא הקים את SpaceX במטרה לבנות את רכב השיגור הראשון לחלל שלא נבנה על פי ההגדרות והדרישות של הממשל. מוסק מתכוון להתחרות בענקי החלל הממסדיים, כמו “בואינג”, על חוזים לשיגור לוויינים ומטען לחלל. הוא משוכנע שהוא יכול לעשות את העבודה בהצלחה, בבטיחות גבוהה ובעלות הנמוכה בעשרות אחוזים מזו של מתחריו הענקיים. לדבריו, אין כיום שום סיבה שעלות הטיסה לחלל לא תרד בצורה משמעותית וקיימת הטכנולוגיה לפתוח בפעילות עסקית פרטית נרחבת בחלל. טיל ה-Falcon הדו-שלבי שפיתחה החברה, המתנשא לגובה של כשלושים מטרים, עבר לאחרונה כמה בדיקות קריטיות בהצלחה והשיגור המסחרי הראשון שלו מיועד לחודש נובמבר 2005.
בחברת “ביגלו אירוספייס”, שמרכזה בלאס וגאס, כבר חושבים על השלב הבא: מלון בחלל. אחד התחומים שעליהם מצביעים מומחים רבים כבעלי פוטנציאל להכנסות בתחום הטיסה לחלל הוא תיירות. סקרים הראו כי בעלי ממון רבים יהיו מוכנים לשלם סכום ניכר עבור האפשרות לחוות טיסה ושהות בחלל. היזם מאחורי החברה הוא רוברט ביגלו, שבבעלותו שרשרת בתי מלון בארה”ב. חברת ביגלו מתכוונת לייצר מתקן מגורים המבוסס על פיתוח של נאס”א המכונה TransHab, שתוכנן במטרה לאפשר שיגור של אזור מחייה גדול ומרווח לאסטרונאוטים השוהים בחלל זמן רב. את TransHab ניתן לשגר לחלל כשהוא מקופל ונפחו מצומצם. כאשר הוא מוצב במסלול סביב הארץ מנפחים אותו והוא נפתח ליחידת מגורים בעלת שלושה מפלסים. עדיין לא ברור מה מידת היכולת של חברת ביגלו לממש את התוכנית, אך התשלום עבור השיגור של יחידת המגורים הראשונה כבר בוצע והיא אמורה להיות משוגרת כבר ב-2005 על גבי ה-Falcon של SpaceX, בשיגור הבכורה של הטיל.
בינואר השנה פרש נשיא ארה”ב בוש חזון חדש לתוכנית החלל האמריקאית. החזון גובש בעקבות אסון הקולומביה ומסמך מסקנות של ועדה פנימית של הבית הלבן, שבחנה מחדש את תוכנית החלל ויעדיה. הנשיא קרא למיקוד יעדי תוכנית החלל, חזרה אל הירח, הכנה למסע אל המאדים וחקר מערכת השמש. בהצהרתו הוא הורה על הקמתה של ועדה מיוחדת, שתגיש המלצות מפורטות על יישום החזון בתוך 120 יום. ההמלצות, שפורסמו ב-4 ביוני, משקפות לראשונה הכרה ממסדית ביתרונות של הפרטת פעילות הטיסה לחלל. סביר להניח כי חברי הוועדה סקרו את המיזמים הפרטיים השונים שהחלו לפעול והסיקו כי ההפרטה היא יעד אפשרי, רצוי ונדרש. במסמך מובעת ביקורת על נאס”א, שלא עשתה די כדי להתחדש ולהשתנות מאז פרויקט “אפולו” בשנות השישים. הוועדה קוראת לשינויים נרחבים בנאס”א וגולת הכותרת היא הקריאה להפריט חלקים נרחבים מפעילותה. כדי להשיג את היעדים שהגדיר הנשיא, טוענת הוועדה, יש לעודד יזמים וחברות פרטיות להשתלב בפעילות ובפרויקטים של טיסה לחלל ולהשקיע משאבים בעידוד פעילות פרטית על ידי מתן חוזים, מלגות ומענקים והכרזה על תחרויות ופרסים כדוגמת ה-X Prize.
בשבוע האחרון החל סבב מינויים בנאס”א לקראת יישום המלצות הוועדה. אם השינויים המיועדים אכן ייצאו לפועל, יוזרמו מיליארדי דולרים למיזמים הפרטיים בתחום החלל. אל החברות הראשונות שהחלו לפעול בתחום יתווספו רבות אחרות ודור חדש של מדענים, מהנדסים ויזמים ייכנס למעגל החדשנות והפעילות. המעבר מפעילות ממשלתית ריכוזית לפעילות פרטית, מעבר טיפוסי העולה בקנה אחד עם רוח הקפיטליזם האמריקאי, היה כמעט תמיד אות לפריצתו של תחום טכנולוגי קדימה. קרוב לוודאי שהפרטה ועידוד היוזמה הפרטית יביאו גם הפעם לפריצת דרך ויקרבו את האנושות כמה צעדים נוספים אל החלל.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~890913550~~~169&SiteName=hayadan
