סיקור מקיף

שפילברג צדק: טריצרטופסים חיו בצוותא (וידאו)

מחקר שערך עשור שלם מראה שחמישה דינוזאורים בעלי שלוש קרניים חיו – ומתו – יחד, בדומה לתיאורם בסרטו של סטיבן שפילברג ‘עולם היורה’

עדר של טריצרטופס הורידוס הולכים בביצה בתקופת הקרטיקון. קרדיט בארט בוס
עדר של טריצרטופס הורידוס משוטטים בביצה בתקופת הקרטיקון. קרדיט בארט בוס

בשנת 2014 פרסם כוכב רשת בשם ג׳יי ברנסקומב פוסט ובו תמונה בה נראה ספילברג על רקע אחר הרינוזאורים האותנטיים למראה, שנבנו במיוחד עבור הסרט “פארק היורה” ב־1993, ובכיתוב נאמר: ״תמונה מבישה של צייד משועשע, מדגמן באושר לצד טריצרטופס שהוא בדיוק רצח. בבקשה שתפו, כדי שהעולם יידע על מעלליו של האיש המתועב הזה״. בעוד רוב המגיבים הבינו שמדובר בבדיחה, הסופרת הסופרת ג׳ויס קרול אוטס הציפה את הפוסט הזה מחדש, כשהביכה את עצמה וכינתה את ספילברג “ברברי”, ותהתה כיצד הדינוזאורים אינם מוגנים בחוק.

הטריצרטופסים, אחד ממיני הדינוזאורים האחרונים שחיו בכדור הארץ עד להכחדת הדינוזאורים כולם תוארו בסרט כנעים בקבוצות. כעת מתפרסם מחקר המאשר זאת.

צוות ממרכז נטורליס למגוון ביולוגי בהולנד חיפש טירנוזאורוס בקיץ של 2013 בוויומינג. במקום זאת, הם מצאו טריצרטופס: הדינוזאור המפורסם עם שלוש הקרניים וקשת צוואר גדולה. ואז הם מצאו עוד אחד. ועוד אחד. ועוד. החפירה הפכה לפרויקט שנמשך יותר מעשר שנים.

בסך הכול, הם חפרו 1200 עצמות ושברי עצמות, של לפחות חמישה פרטים. צוות של פלאונטולוגים מקצועיים ומתנדבים וטכנאים השקיע שנים בהוצאתם מהמכרה. חוקר אוניברסיטאי הועסק כדי לחקור את המאובנים: איך הדינוזאורים הללו הגיעו לכאן ועוד ביחד? מה עצמותיהם מספרות לנו על חייהם ומותם? חוקר זה , ג’ימי דה רוי הגיש את עבודת הדוקטורט שלו לאוניברסיטת אוטרכט.

לסרטון המראה עדר טריצרטופסים משוטט בביצה

“החומר באיכות טובה מאוד”, מסביר דה רוי  “בזכות איכות זו התאפשר לנו  להראות, למשל, שטריצרטופסים אלה גדלו באופן מאוד איטי.” פרטי השכבת העצמות מעידים שחמשת הדינוזאורים מתו יחד, כנראה שקעו בביצה. הם נמצאים בשכבת סלע דקה, ללא עצמות של מינים אחרים.

מחקר התכונות הפיזיות והכימיות של מאות שיני טריצרטופס מספר על הליכה בקבוצה. במילים אחרות: מיני דינוזאורים אלו התאגדו, לפחות לעתים. “וזה כמובן מוביל לשאלות חדשות שונות”, אומר דה רוי: “עד כמה היתה מורכבת ההתנהגות החברתית שלהם, בדיוק?”

המנחה של דה רוי, פרופ’ אן שולפ (נטורליס/אוניברסיטת אוטרכט), אומר: “לנטורליס, המוזיאון הלאומי להיסטוריה טבעית של הולנד, כעת יש את אתר הטריצרטופס הגדול בעולם, ולאוניברסיטת אוטרכט יש את דוקטור הטריצרטופס הראשון בהולנד. עבודתו של דה רוי לא רק הובילה למאמרי מחקר, אלא גם לתערוכה על ממצאיו. החל מאוקטובר, התערוכה תחל בנטורליס – ותפתח סיור עולמי – שבו יוצגו חמשת הטריצרטופסים כפי שהם חיו ומתו לפני 67 מיליון שנה: יחד.”

המחקר קיבל מימון ממועצת המחקר של הולנד.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.