הלוחש למתים

כצפוי, היתה זו תקופת שגשוג ופריחה עבור המתקשרים עם המתים. וויליאם רוי (William Roy) האנגלי, היה כנראה המדיום המצליח והמוכשר מכולם – עד שלימים ‘חזר בתשובה’ והסביר כיצד ביצע את הטריקים שלו, וגרם לקריסת ה’ענף’

מלחמת העולם השנייה גבתה קורבנות רבים. עשרות מיליוני אנשים התאבלו על אובדן יקיריהם. אילו רק יכלו לומר דברי פרידה, אילו רק יכלו לדעת שיקיריהם ממשיכים להתקיים במימדים אחרים, אילו רק יכלו לשמוע ששלומם טוב, שם, בעולם שמעבר.

כצפוי, היתה זו תקופת שגשוג ופריחה עבור המתקשרים עם המתים. וויליאם רוי (William Roy) האנגלי, היה כנראה המדיום המצליח והמוכשר מכולם.

הסיאנסים המדהימים

William_Roy_1דברים מדהימים היו מתרחשים במהלך הסיאנסים של רוי. המשתתפים היו חשים במשבי אויר קרים, הריחו ריחות מפתיעים ותחושות מוזרות אפפו אותם. חפצים שהיו צבועים בצבע זרחני היו מתרוממים מעצמם ומרחפים בחלל החדר. כמה מהנוכחים נשבעו שראו את “המלווים הרוחניים” של רוי מתממשים במהלך הסיאנס לנגד עיניהם.

אך גולת הכותרת של הסיאנסים היתה ללא ספק התממשות קולותיהם של המתים, שנשמעו בבירור בחדר. הנוכחים זיהו את קולות חבריהם וקרוביהם, כשהם מוסרים להם פרטים ששום אדם זר לא יכול היה לנחש. לעיתים היו נשמעים שניים או אף שלושה קולות של רוחות בו זמנית.

רופאים, חוקרים וספקנים רבים בדקו את רוי אך לא הצליחו לגלות דבר שיעיד על רמאות.

הפלסטר – פעם אחת קשרו את ידיו לכסא, הדביקו פלסטר על פיו, אך קולות הרוחות המשיכו להשמע!

המיקרופון – בפעם אחרת הצמיד אחד החוקרים מיקרופון לגרונו של רוי. “כל לחישה או תנודה בגרון תיקלט ע”י המיקרופון, תוגבר ותושמע ברמקולים” הסביר החוקר. ידיו של רוי היו קשורות לכסא, אך למרות הכל המשיכו קולות הרוחות להשמע בסיאנס מבלי שהמיקרופון קלט כל רעידה מגרונו!

המים הצבועים – ניסיון נוסף להפיל את רוי בפח הגיע מחוקר סיאנסים שהתיימר להכיר את כל הטריקים של “המקצוע”. הוא ביקש מרוי למלא את פיו במים צבעוניים כדי להבטיח שלא יוכל להפיק דיבור מגרונו מבלי לשפוך את המים או לבלוע אותם. במהלך הסיאנס נשמעו קולות דיבור ברורים, ובסיומו, כשהודלק האור, ירק רוי את המים הצבועים מפיו מבלי שאיבד טיפה.

רוי היה המדיום היחיד שהסכים לערוך סיאנס גם באור מלא. גם אז נשמעו קולות דיבור בוקעים מכיוונו, אך לא מפיו!

וויליאם רוי היה בחור מוכשר מאוד, בכך אין ספק. הוא נהנה מתמיכתם ואהדתם של כל אותם לקוחות מאושרים שיקיריהם הוחזרו, ולו לרגע, מעולם המתים. הוא עשה רק טעות אחת רצינית: הסתכסך עם העוזר שלו.
החשיפה

יום אחד, בשנת 1952, הגיע אדם למשרדו של עורך העיתון “Psychic News” (עיתון הספיריטואליסטים המוביל באותה התקופה בלונדון) והניח בפניו מזוודה גדולה. כשפתח אותה נגלה אוסף מרשים של אביזרים אלקטרוניים: מיקרופון, מגבר, אוזניה, רמקול זעיר, זוג נעליים עם לוחיות נחושת על סוליותיהן ומוט טלסקופי שנראה כמו אנטנת רדיו גדולה. “אני העוזר של וויליאם רוי” הכריז האורח, “וזו הערכה המלאה שהוא התכוון להתקין בביתו החדש. היא אמורה לשמש לתקשורת בין רוי, בחדר הסיאנסים, לביני, בחדר הצמוד.”

רוי התחנן שלא יפרסמו את הדבר והבטיח כי יעבור לדרום אפריקה ויפסיק לערוך סיאנסים. הוא אכן עבר לדרום אפריקה, אך כעבור תקופה קצרה התגלה שוב באנגליה, כשהוא משוחח עם מתים (ליתר דיוק עם החיים בחדר הסמוך). היות והפר את הבטחתו, קצה סבלנותו של אחד העיתונאים וזה פרסם ב-1955 מאמר שחושף את רוי כנוכל, ומזהיר לקוחות פוטנציאליים מפניו.

התגובה לא איחרה להגיע. תחילה זכה העיתונאי להצלפות שוט מידי אשתו של רוי, אשר ארבה לו ביציאה מבניין המערכת. רוי בחר בדרכים רומנטיות פחות להאבק ותבע את העיתונאי תביעת דיבה. ההליכים המשפטיים השתיקו את התקשורת. רק כעבור כשלוש שנים, ב-1958, הסיר רוי את התביעה והסכים לשלם את הוצאות המשפט. מיד לאחר מכן פרסם העיתון את כל העדויות למעשי המרמה שלו. בתחילה ניסה רוי להמשיך ולהכחיש את ההאשמות, אך כאשר צהובון אחר (Sunday Pictorial) הציע לו סכום כסף נכבד, הוא שמח להעניק להם הודאה מפורטת.

בתחילת דבריו אמר רוי כי הוא חושש שהודאתו תכה בהלם ובכאב את 100,000 ויותר האנשים שהשתתפו בסיאנסים שערך. “הקורבנות שלי היו אנשים מוכי צער שהאמינו שאני יכול לקשר אותם עם רוחות יקיריהם מהעולם שמעבר… כמובן שאני מתחזה. כך גם מדיומים אחרים. נכון שרימיתי נשים בסיאנס, אבל לא גרמתי שום נזק”. מה שבטוח, הנשים האבלות שרוי רימה הביאו לו תועלת לא מבוטלת. רוי צבר סכום של £50,000, מכוניות יוקרה והרבה מותרות אחרות בזכות עשור של שרלטנות ספיריטואליסטית.
הסודות נגלים
קריאה חמה

עסקנו בבלוג לא מעט ב”קריאה קרה” – אוסף “טריקים” לשליפת מידע מהלקוח בלי שהוא מודע לכך, וחזרה על אותו מידע באופן שיראה כאילו “היועץ” הגיע אליו בדרכים על-טבעיות. קריאה חמה היא כינוי לאיסוף מידע על המשתתפים בטרם התחיל הסיאנס. כיצד עשו זאת טרום עידן הגוגל?

ראשית דבר, רק משתתפים שנרשמו זמן רב מראש היו רשאים להכנס לסיאנס. רוי היה פותח כרטיס אישי עבור כל אחד מהמשתתפים בו היה אוגר עליו מידע ממקורות שונים: במשרד הרישום הלאומי היה אפשר למצוא רישומי לידה, נישואים ומוות כמו גם שמות ההורים והורי ההורים, בעיתונים היה אפשר לאתר הספדים ופרטי צוואות, וכד’. יתרה מזאת, התוודה רוי – “אנחנו, המדיומים המתחזים, היינו סוחרים בינינו במידע, כמו החלפת בולים”.

בהגיעם לסיאנס היו עוברים המשתתפים תחקיר נוסף, ללא ידיעתם כמובן. הם התבקשו להשאיר את מעיליהם, ארנקיהם מזוודותיהם וחפצים אחרים בחדר המלתחה “כדי שלא יתעסקו איתם במהלך הסיאנס, ויפריעו לאוירה”. ברגע שהיו עוברים לחדר ההמתנה, העוזר של רוי היה מפשפש בחפציהם ודולה פרטי מידע מתוך מכתבים, פנקסים, יומנים, כרטיסים, קבלות, וכו’.

בחדר ההמתנה היו מותקנים מיקרופונים סמויים שקלטו את שיחות האורחים, שיחות אשר סיפקו לא פעם פרטים חשובים עליהם ועל ציפיותיהם מהעומד להתרחש.
טינקה האינדיאני האדום

12 המשתתפים היו נאספים יחדיו בחדר הסיאנסים, וממתינים בחשיכה. ברקע הושמעה מוזיקה קלאסית כדי להכניס את כולם לאוירה מתאימה.

רוי היה מתחיל להתנשם בכבדות ולדבר בקולו של אחד מ”המלווים הרוחניים” שלו. היו כמה מלווים קבועים, אולם החביב עליו היה טינקה האינדיאני האדום. טינקה היה מלווה מאוד שימושי עבור רוי – כאשר שאלות הנוכחים נעשו קשות מדי היה טינקה פותר את הבעיה במשפט: “לא יכול עונה – אני רק אינדיאני פשוט” (“No can answer—me just simple Indian”).

התפתחות משעשעת בקשר לאותו טינקה הגיעה מצידו של “אמן ספיריטואליסטי” שצייר את דמותו כפי שראה אותה בחזיונותיו הרוחניים. כאשר הודה רוי כי טינקה הינו דמות שהמציא כחלק ממסכת השרלטנות שלו, התעקש האמן: “רוי הוא אולי שרלטן, אבל הציורים של המלווה הרוחני טינקה – אמיתיים. ציירתי אותם מתוך חוויותיי שלי. הוא הזהיר אותי פעם שרוי הוא מתחזה”…
טריקים טכנולוגיים

את ההכשרה המקצועית הבסיסית רכש רוי בעזרת ספר שיצא באמריקה בשנת 1907 (Behind the Scenes With the Mediums), ספר שחשף את כל הטריקים שמדיומים עשו בהם שימוש עשרות שנים קודם לכן. בנוסף, תיבל רוי את הופעותיו באביזרים מחזית הטכנולוגיה (של שנות החמישים) כדי ליצור אפקטים של קולות-רוחות, מוזיקה ואורות מסתוריים במהלך הסיאנסים שערך.

מקל הקסמים. מתקן חשוב ראשון ששימש את רוי היה מוט טלסקופי באמצעותו הניף חפצים בחלל החדר. החדר היה שרוי בחשיכה מוחלטת, החפצים עצמם היו מעוטרים בפסי צבע זרחני, וכל מה שהנוכחים יכלו לראות היה חפץ שמתרומם ומשייט באויר.

החבר הטלפוני. אביזר חשוב נוסף היה אוזניה קטנה שרוי היה שולף מכיסו ותוחב לאוזנו בחסות החשיכה. בחדר הסמוך היה יושב העוזר שלו, ומקריא אל תוך מיקרופון את פרטי המידע שליקט על האורחים במהלך החיפוש שערך בחפציהם. החיבור החשמלי בין החדרים היה מוסווה כשקע חשמלי רגיל בקיר.

דיבורי מתים. חלק מהקולות היה רוי מפיק מגרונו. קולות אחרים (ששותפו היה מפיק בחדר הסמוך) היו בוקעים מתוך רמקול קטן שהיה מחובר לקצה של מוט טלסקופי. קולות נוספים היו מושמעים מעת לעת ע”י טייפ. שילוב של מספר קולות בו זמנית ושליטה בכיוון ממנו נשמעו (ע”י הזזת המוט הטלסקופי שהרמקול בקצהו) יצרו אפקט שהימם את הנוכחים.

לשלוף קולות מהשרוול. הפקה של קולות-רוחות באור מלא היתה משימה מתוחכמת עוד יותר, וכנראה שרוי היה המדיום היחיד שהעז לעשות זאת. לשם כך היה צורך להסוות כליל את חוטי החשמל שחיברו בין החדרים (בין המיקרופון ממנו דיבר השותף לבין האוזנייה ממנה בקעו הצלילים). כדי לעשות זאת, העביר רוי את החוטים מתחת לשטיח. שני מגעי מתכת בצבצו מתוך השטיח כמו שני ראשי מסמרים. על סוליות נעליו הדביק לוחות נחושת, אליהם היו מחוברים חוטים מצידה הפנימי של הנעל. החוטים הושחלו מתחת לבגדיו, עד לקצה השרוול , שם מוקמה האוזנייה. כאשר רוי היה מניח את נעליו על המגעים שבצבצו מהשטיח, המעגל החשמלי היה נסגר, וקולותיו של השותף היו בוקעים משרוולו.
רוי מסביר

אין כמראה עיניים. מפעם לפעם היה רוי מתבל את הסיאנס באפקטים ויזואליים. לשם כך היה מוציא מפיו בדים דקים, שנקראו “אקטופלזמה” בז’רגון ה”מקצועי”. כמו כן עשה שימוש במסכות מפחידות, או שביקש משותפו להכנס לחדר מאיזו דלת נסתרת, כשהוא עטוי סדין לבן. באופן זה נראה טינקה האינדיאני האדום מספר פעמים, כשהוא מיתמר לגובה של מעל שני מטר!
Fake-Ektoplasma
שילוב אפקטים

המקרה הבא מדגים כמה קל לשרלטן מוכשר כמו רוי לרקוח יחד פרטי מידע פשוטים שנקרו בדרכו לכדי חוויה מהממת.

במהלך הסיאנס מסר לו שותפו (דרך המיקרופון), שאחת מהנוכחות, סוזן שמה, הלחינה שירים וכמה מהם בוצעו בקונצרט יוקרתי בקיימברידג”. גם כתובת מגוריה הקודמים היתה ידועה. רוי זכר שכאשר הגיעה שאל אותה האם היא מאמינה בספיריטואליזם והיא אמרה שהיא לא מאמינה, אבל אימה היתה מאמינה. מכך למד שאימה מתה.

במהלך הסיאנס אמר רוי: “יש כאן רוח שרוצה לדבר עם בתה – סוזן”. רוי הפיל את החצוצרה מהמוט כך שנפלה על הרצפה, ובקולו של “המדריך” אמר: “הרוח חלשה מאוד ומתקשה לתקשר. היא אומרת שקשה לה להגיע אליך מאז עזבת את קיימברידג'”. הוא נקב בשם הרחוב בו סוזן גרה והוסיף כי אימה היתה גאה מאוד לראות את שיריה מבוצעים ע”י זמרים נודעים.
“היתה לזה השפעה עצומה” מסכם רוי. “כל זה התאפשר בזכות כמה שורות ממכתב שנשכח בכיס מעילה”.
כיצד גבר על החוקרים

להלן פתרון “החידות הטכנולוגיות” בהן פגשנו קודם.

כיצד הפיק קולות כשידיו קשורות ופיו חסום בפלסטר? פשוט מאוד. בחסות החשיכה לא היה קשה להתכופף לעבר אחת מכפות ידיו, להסיר חלקית את הפלסטר, להשמיע קולות ולבסוף לא לשכוח להחזירו למקומו לפני שהודלקו האורות.

כיצד הצליח להפיק קולות מבלי שהמיקרופון שהוצמד לגרונו קלט את הרעידות? רוי הבחין שהחוט שהיה מחובר למיקרופון עבר בין רגליו. למרות שידיו היו קשורות, הוא לא התקשה לתפוס את החוט עם ברכיו ולהרחיק אותו כמה סנטימטרים הצידה כשהפיק את הדיבורים מגרונו. בסיום הסיאנס הרפה מהחוט והמיקרופון חזר למקומו, האור הודלק והחוקרים נותרו אובדי-עצות.

כיצד הפיק קולות כשפיו מלא במים צבעוניים? במקרה הזה היו לרוי כמה ימים להשיב אם הוא מוכן לבדיקה. זה היה פרק הזמן שהיה דרוש לו כדי להכין את התעלול הפשוט הבא: הוא החביא שקית קטנה בדופן הפנימי של הז’קט שלו, כשקשית גומי מבצבצת ממנה. כאשר הוחשך החדר ירק את המים הצבעוניים דרך הקשית לאותה שקית, ולאחר שסיים את מעלליו, מצץ את המים חזרה לפיו. האור הודלק והחוקרים נותרו משתוממים.

התכסיסים הפשוטים בעזרתם צלח את חקירותיהם של “המומחים”, מעידים לא רק על תושיתו הרבה, אלא ללא ספק גם על רמתם הירודה של החוקרים.

את הודאתו חתם רוי במשפט הבא: “גם לאחר הודאתי זו, אני יודע שאוכל למלא חדרי-סיאנסים שוב באנשים שימצאו נחמה באמונה שאני אמיתי”.

הנשים בחייו

כדי לספק תמונה מלאה יותר על דמותו של הנוכל, אוסיף כמה פרטים עסיסיים על חייו הפרטיים. אעשה זאת בתמציתיות יתרה, לפיכך, קראו לאט ובתשומת לב:

כבר בגיל 17 נשא לאישה את Mary Castle, שהיתה בעלת מועדון לילה ברובע הסוהו של לונדון. היא היתה הראשונה מבין נשים רבות שנפלו קורבן לסיפורי הבדייה שלו.

אחת מהפרשיות המחפירות ביותר בהן היה מעורב היתה ניצול של אלמנה שהגיעה לסיאנסים שערך. במקביל ל”העלאת” בעלה המנוח, פיתה אותה רוי, והבטיח כי בכוונתו להינשא לה בהקדם האפשרי. במהלך מפגש סיאנס עם מדיום אחר (ששיתף פעולה עם רוי בעניין) הועבר מסר לאלמנה המאוהבת כי עליה לשלם 15,000 פאונד לאישתו השניה של רוי – דורותי, כדי לשכנעה להתגרש ממנו. רוי “הופתע” למשמע הבשורות המשמחות, וכדי לתת תוקף רישמי לדברים הביא לאלמנה מכתב שכתבה דורותי ואשר היה חתום בידי עו”ד, בו היא מביעה את הסכמתה להתגרש בתמורה לסכום הכסף המדובר. האלמנה העבירה את הכסף לחשבון הבנק של רוי, והשניים יצאו לירח דבש. מה שהאלמנה לא ידעה, זה שהמכתב היה מזוייף.

זמן קצר לאחר מכן התאבדה דורותי (בהרעלת גז). לא חלפו אלא 3 שבועות, ורוי התחתן בשלישית. לא עם האלמנה כמובן, אלא עם בחורה בת 17 (Rose Halligan), אותה נטש ב-1956.

11 שנים מאוחר יותר, מבלי שהתגרש רישמית, נשא לאישה את Ann Clements.

לרוי היו שלושה ילדים מקשריו השונים.

הדרן

10 שנים חלפו מאז הודאתו של רוי, והנה הופיע באנגליה מדיום בשם ביל סילבר, שביצע מעללים דומים להפליא לאלה של רוי. היה זה שוב עיתונאי שחשף את האמת – ביל סילבר היה לא אחר מאשר וויליאם רוי!

אחדים מהמשתתפים בסיאנסים הכירו אותו, אך היו עדיין משוכנעים באמיתות ההתרחשויות. הפעם הרחיק רוי ותיקשר יישויות מכוכב הלכת נוגה… ב”עונה” זו של הסיאנסים השתתפו בין השאר גם חברי הביטלס. בתגובה לחשיפה זו אמר רוי: “אני רוצה לשכוח את העבר. ההודאה הציבורית שלי על כך שרימיתי היתה ערימת שקרים. אמרתי זאת בשביל הכסף”. אשרי המאמין.

וויליאם רוי, או ליתר דיוק William George Holroyd Plowright, מת ב-1977 מסרטן. בן 66 היה במותו. העיתון Psychic News ציין את מותו במילים הבאות: “בכל ההיסטוריה הארוכה של הספיריטואליזם לא קם נבל גדול יותר. הוא נמצא כעת בעולם בו הוא אינו יכול לרמות”.

אני לא הייתי בונה אפילו על זה…

מקורות והרחבות:

• סקירה מתוך הספר – Sorry, You’ve Been Duped!  מאת Melvin Harris
• http://psychictruth.info/Medium_William_Roy.htm
• http://www.answers.com/topic/william-roy
• http://www.spiritualismlink.com/t1853-tim-haigh-editor-of-psychic-news-1992-95-on-william-roy
• לקט כתבות מקוריות משנות החמישים על פרשת וויליאם רוי
• [סרטון] – חשיפה מפורסמת של הקוסם רנדי: מרפא-אמונה מקבל מידע על החולים באוזניה

__