שלוש מחשבות על שינוי האקלים – בראי וירוס הקורונה

התבקשתי לאחרונה להקליט הרצאה קצרצרה שתשמש לפתיחת כנס בנושא שינוי אקלים. הנה מה שכתבתי – ואשמח לקרוא מה דעתכם, ולקבל רעיונות למחשבות נוספות בנושא!

מפגינה ליד משרדי האיחוד האירופי בבריסל, 27/6/2020.  הפגנה ירוקה בצל הקורונה. צילום: shutterstock
מפגינה ליד משרדי האיחוד האירופי בבריסל, 27/6/2020. הפגנה ירוקה בצל הקורונה. צילום: shutterstock

מחשבה ראשונה: הקורונה תשנה את ההתמודדות עם שינוי האקלים – לטוב ולרע

הכירו את מוישה, מתכנת בן חמישים שגר בראשון לציון. מוישה היה נוסע לעבודה בתל-אביב ובחזרה כל יום ברכבו הפרטי. כשהוא היה צריך לעשות קניות, הוא היה נוסע לסופרמרקט במרכז המסחרי ומחפש חניה בחניון במשך דקות ארוכות. כשהוא היה צריך לקבל טיפול רפואי במרפאה, הוא בילה לפעמים כמעט שעה בניסיון למצוא חניה ברחוב.

ועכשיו? מוישה עובד ארבעה ימים מהבית, ורק ביומיים האחרים מגיע למשרד. הוא מזמין את הקניות דרך הרשת, והמשלוחים מגיעים אליו באופן יעיל וחסכוני באנרגיה ובזיהום אוויר. כשהוא צריך לקבל טיפול רפואי, הוא מדבר קודם עם הרופא דרך הרשת, ובמקרים רבים מגלה שאין צורך בכלל להגיע למרפאה… וגם את התרופות שהוא צריך הוא יכול להזמין דרך הרשת.

המשמעות של כל השינויים האלו, כשמרחיבים אותם ממוישה לאורנה, לסנדיפ, לבריטני ולז'י שונג, היא שכולם צורכים פחות אנרגיה – ופולטים פחות גזי חממה.

כבר בתחילת המשבר היו טענות שהקורונה תשפיע על שינוי האקלים, בין היתר כתוצאה מהירידה החדה במספר הנוסעים במטוסים ובכבישים. התופעה הייתה דרמטית כל-כך שהיא כונתה – Carbon Crash – התרסקות פליטות הפחמן. לפי תחזיות סוכנות האנרגיה הבינלאומית, העולם ישתמש בשישה אחוזים פחות אנרגיה השנה[1] – שווה ערך למחיקת מרכז ודרום אמריקה מכדור-הארץ[2]. המשמעות תהיה שגם פליטות הפחמן יהיו נמוכות דרמטית מכפי שהיו בשנים האחרונות.

החדשות הטובות הן שחלק מהשינויים עומדים להישאר. גם אחרי שהנגיף ייעלם, מוישה יוכל להמשיך ליהנות מהשירותים שפותחו לנגישות מרחוק ב- 2020 ואחריה. אנו נעבוד, ניהנה ונחיה ביעילות אנרגטית גבוהה יותר, וצריכת האנרגיה ופליטת גזי החממה יושפעו מכך באופן בלתי-נמנע.

החדשות הפחות-טובות הן שהירידה בצריכת האנרגיה הביאה גם לנפילה חדה במחירי הנפט, לשליש בלבד מהמחיר ב- 2012. זה הגיוני: אם יש פחות ביקוש לנפט, אז גם המחיר ירד. הבעיה היא שמחירי נפט גבוהים היוו דרך מצוינת להפעיל לחץ על השוק החופשי לעבור לאנרגיה מתחדשת. עכשיו שמחירי הנפט ירדו, מדינות רבות ירכשו מספיק מהזהב השחור כדי למלא את מאגרי הנפט שלהן לשנה-שנתיים הקרובות, או שיחתמו על חוזים ועסקאות לשנים הקרובות בהסתמך על המחירים הנמוכים העדכניים ועל הצורך של ספקיות נפט – כמו רוסיה – לקבל מזומנים במהירות כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי.

החדשות הממש-רעות הן שהעולם נכנס למשבר כלכלי חמור – אולי החמור ביותר שידענו מאז השפל הגדול של 1929. בעשורים האחרונים מקובלת הדעה – במיוחד במעגלים הירוקים יותר – שאם רק נעצור את תרבות הצריכה ואת הכלכלה, הרי שכדור-הארץ ישתקם. האמת מורכבת יותר. חיים כיום כמעט שבעה וחצי מיליארד בני-אדם על פני כוכב-הלכת, ואנחנו צריכים למצוא דרכים להאכיל את כולם ולספק להם רמת חיים משביעת-רצון. הכלכלה העולמית היא זו שבזכותה אנו מספקים להם מזון, אינטרנט, מחשבים ושאר צרכי-קיום בסיסיים. היא גם זו שמאפשרת לנו להשקיע כמעט 1.7 טריליון דולרים במחקר ובפיתוח של טכנולוגיות יעילות יותר להפקת מזון, לטיהור מים, ליצירת אנרגיה ועוד[3]. ברור שחשוב שלא להפריז בצריכה, אבל קריסה דרמטית של הכלכלה הגלובלית תפגע אנושות במדע ובטכנולוגיה שאמורים לחלץ אותנו מהמשבר האקלימי הנוכחי.

הוסיפו לנקודה זו את המשבר המחריף ביחסים בין המדינות ואת התערערות הגלובליזציה והסדר העולמי הקודם שהיה מבוסס על האימפריום בחסות ארצות-הברית (מומלץ להקשיב לפודקאסט "המשחק הגדול" בנושא זה), ותבינו למה נגיף הקורונה עלול דווקא לשבש את ניסיונות ההתמודדות שלנו עם משבר האקלים, במקום שיסייע להם.


מחשבה שנייה: הסיכוי להתחזקות המדע

משהו מוזר בנגיף הקורונה. הוא אינו תוקף כל מדינה באופן שווה. מתוך 25 מיליון החולים המאובחנים בנגיף, בערך 12 מיליון – חצי מכל החולים – מגיעים ממדינות שמנהיגיהן מסרבים בעקשנות להתייחס למה שיש למדע ללמד אותנו אודות שינוי האקלים. אני מתייחס ספציפית לארצות הברית, לברזיל ולרוסיה. ובאותו הזמן ממש, מדינות שמתייחסות לשינוי האקלים ברצינות, כמו ניו זילנד ויפן, מצליחות למגר את הנגיף בקלות יחסית.

אם היינו מאמינים באמונות טפלות או בהשגחה עליונה, הרי שהיה לנו ברור שמישהו שלח את הנגיף מגבוה כדי למגר את מוקדי ההתנגדות האחרונים להבנה שכדור-הארץ מתחמם ושעלינו לנקוט בפעולה דחופה כדי למתן, לעכב ולעצור את שינוי האקלים. כנראה שהפרשנות הזו אינה נכונה. האמת הפשוטה יותר היא שאנו מגלים בעתות משבר עד כמה גדולה הסתמכותנו על המדע, ומה קורה כשאיננו הולכים לאורו. השיטה המדעית פגומה מיסודה – היא מבוססת על התנצחויות וקרבות אינסופיים בין מדענים, המיושבים רק לאורך שנים ארוכות באמצעות זיקוק האמת מתוך ניסויים במעבדות. למרות זאת, היא השיטה המוצלחת ביותר שאנו מכירים שמאפשרת לנו להתקרב לאמת האובייקטיבית של המציאות. בזכותה אנו יכולים לפתח מודלים שיחזו את העתיד, וגם אם אלו אינם מדויקים לעתים קרובות, עדיין הם טובים יותר מעצימת עיניים ומהתעלמות מוחלטת מהמתרחש.

מנהיגים אנטי-מדעיים דומים למנהיגים אנטי-דמוקרטיים: כל עוד אין השלכות מיידיות על הנתינים, אף אחד לא מתרגש ומעטים יוצאים לרחובות. אבל כשפתאום יש משבר והמצב הכלכלי מחמיר, אז מעמדם של השליטים מתערער קשות. זו הייתה הבעיה האמיתית עם משבר האקלים: מנהיגים פופוליסטיים יכלו להתכחש אליו, ומכיוון שהשינוי מגיע כל-כך באיטיות, הם לא היו נושאים בהשלכות ארוכות-הטווח.

קיים סיכוי – למרות שמוקדם עוד להעריך כמה הוא ממשי – שנגיף הקורונה יסייע לנו לבתק את המעגל הזה. עכשיו כבר צריך להיות ברור ששליטים שאינם מתייחסים למדע ברצינות, חושפים את מדינותיהם לנזקים גדולים – בין שבשל נגיף הקורונה, או בשל משבר האקלים. אפשר לקוות שגם אחרי שנגיף הקורונה ייעלם מן העולם או שהשפעתו תתמתן בעוד מספר שנים, עדיין יזכרו אנשים מה המשמעות האמיתית של הכחשת מדע, ויפעלו כנגד מנהיגים שמנסים לעשות זאת בכל נושא שהוא, כולל שינוי האקלים.

האם זה מה שיקרה? אפשר לקוות.


מחשבה שלישית: הבנת האפשרות לאסונות גלובליים

בתחילת השנה, נגיף הקורונה החל להתפשט במזרח הרחוק. איטליה, בבריטניה, ארצות הברית, נותרו שאננות. לא רק ברמת המנהיגים, אלא גם ברמת האזרחים עצמם. "נו, אז יש וירוס חדש במזרח הרחוק. אז מה?" דברים שרואים שם, לא רואים כאן.

בפברואר, כבר היה ברור שהנגיף הגיע לאירופה. מדינות סגרו שערים והחלו להיערך למגיפה. בארצות הברית – טראמפ עדיין היה משוכנע שהנגיף פשוט ייעלם.

חודש לאחר מכן, אפילו טראמפ כבר שינה את הטון בזמן שהמדינות השונות בארצות הברית סגרו את בתי-הספר והחלו לריב על ציוד רפואי.

בכל אחד משלבי ההתפשטות של הנגיף, המנהיגים והאזרחים לא הבינו מה משמעותו של עולם גלובלי. הם ידעו שהם יכולים לקבל משלוח מ- UPS תוך 24 שעות מסינגפור לארצות הברית, אבל הם לא הפנימו וקיבלו שגם נגיף יכול להגיע באותה מהירות – וביחד עם אותו שליח. הם לא הצליחו להתמודד עם האמת הפשוטה, שאנו מזערנו את העולם וצמצמנו את המרחקים בין היבשות כמעט לאפס. הטכנולוגיה של המין האנושי איפשרה לאסון גלובלי להתרחש.

משבר האקלים הוא אסון גלובלי דומה. הוא מתקדם בקצב איטי יותר, אבל כדי להתמודד עמו אנחנו צריכים קודם לקבל שלאדם כיום יש יכולת להשפיע על העולם בקנה-מידה שלא היה אפשרי לפני מאה שנים בלבד. אנחנו חייבים להתנער מהתפיסה שכל מדינה היא אי בפני עצמה, ולאמץ את ההבנה החדשה שכולנו עלולים לטבוע ביחד, אם לא נגיע להסכמים גלובליים ונאמץ דרך פעולה משותפת.

אפשר כמעט לטעון שהיה לנו מזל עם נגיף הקורונה: דרך התמודדות פשוטה ויעילה היא סגירת הגבולות והתבדלות מהסביבה. אי אפשר להתמודד עם משבר האקלים באמצעות פתרון שכזה. הדרך היחידה היא לפעול ביחד כנגדו.

האם נצליח? זה כבר תלוי בכולנו. במנהיגים שלנו, בוודאי, אבל גם בנו שנדע ללחוץ עליהם ולדרוש מהם להתמודד עם המשבר שבפתח.

בהצלחה לכולנו.


[1] https://www.iea.org/reports/global-energy-review-2020

[2] https://en.wikipedia.org/wiki/World_energy_consumption

[3] http://uis.unesco.org/sites/all/modules/custom/uis_applications/apps/visualisations/research-and-development-spending/

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. שכחת לומר שהקורונה עצמה היא חלק מהמשבר הסביבתי! ומי זה היה צריך להתחיל!

    בכתבה הזו מה בי – בי – סי זה מוסבר יפה ויש קישור לדוח של האו"ם שאומר במפורש שהעלייה במחלות הזואונוטיות היא תוצאה של המשבר הסביבתי כולל שינויי אקלים.

    https://www.bbc.com/news/health-53314432

    בתקציר הדוח (באורך של עמוד אחד) נאמר בפרוש:

    7. DISEASE DRIVERS Seven human-mediated factors are most likely driving the emergence of zoonotic diseases: 1) increasing human demand for animal protein; 2) unsustainable agricultural intensification; 3) increased use and exploitation of wildlife; 4) unsustainable utilization of natural resources accelerated by urbanization, land use change and extractive industries; 5) increased travel and transportation; 6) changes in food supply; and 7) climate change

    https://wedocs.unep.org/bitstream/handle/20.500.11822/32860/ZPKMEN.pdf?sequence=1&isAllowed=y

    בקנדה הארגון של גרטה כבר הבין את זה:

    https://fridaysforfuture.ca/

    הבנק העולמי הבין את זה:

    https://blogs.worldbank.org/climatechange/fighting-infectious-diseases-connection-climate-change

    הפורום הכלכלי העולמי כבר הבין את זה:

    https://www.weforum.org/agenda/2020/04/covid-19-nature-deforestation-recovery/

    אני יכול להביא עוד 50 לינקים כאלה אבל לא עושה את זה כדי לא להכביד על הקריאה. צריך לומר את זה קבוע, בכל הזדמנות ולא בצורה חד פעמית.

  2. מהו באמת השורש לתופעות המתרחשות במציאות?
    צמחים? חרקים? עופות? אולי אלו הם העטלפים?
    ואולי אם באמת נחקור לעומק נגלה רובד נסתר יותר שבו קיימים קשרים שבין בני האדם, מחשבות, כוונות ורצונות שהם השורשים והמקורות למה שמתרחש במציאות (קישור לקליפ קצר)
    חומר למחשבה
    https://www.youtube.com/watch?v=-nPFDasxhqU&feature=youtu.be

  3. נועם , חפש בגוגל ויוטיוב Gulf Stream אם תרצה פירוט. ויש מסועים נוספים גדולים בהרבה. בקצרה יש זרמים באוקיינוסים שמובילים מים חמים מקו המשווה לאיזורים צפוניים, זאת הסיבה שהאוקיינוס סביב בריטניה ,נורבגיה,הולנד… לא קופא בחורף וגם המדינות עצמן לא קרות כמו המדינות באותו הקו כמו קנדה , סיביר וצפון ארה"ב. אם ימסו הרבה מים מתוקים בבת אחת מהקרחונים כמו בגרינלנד זה יגרום להאטת ואף עצירת המסועים מה שיגרום לקפיאת האוקיינוס הצפוני גם בקיץ והמדינות באזור והרחבת הקרחונים. מה שיביא למאות ואלפי שנים עידן קרח. זה קרה בעבר לפני כ 17,000שנים , במהלך התחממות (תהליך טבעי ולא בלבולי מוח והסתה שמאלניים) כדור הארץ בסיום עידן הקרח אירעה שפיכה פתאומית של אגמים קנדיים שנוצרו מקרחונים נמסים שגרמו לעצירת המסוע ולעידן קרח קצר נוסף. דרך אגב זה הסיפור של המבול של נוח כאשר עליית פני הים התיכון פרצו למה שהיה אגם הים השחור וגרמו להצפות תנכיות. בעידן הקרח פני הים היו נמוכים בהרבה וכך היגרו אנשים מאירופה לאמריקה, גרינלנד, אוסטרליה… כך שגם האינדיאנים לא היו הראשונים באמריקה בניגוד לשקרי השמאל. בדיוק כמו שהיהודים שנוצרו מהכנענים היו פה אלפי שנים לפני שמוחמד נולד והם הכובשים בעצם

  4. לא הבנתי נוסטרודמוס:
    "יש סיכוי טוב שבגלל הקרחונים שימסו ייעצר המסוע האטלנטי וזרם הגולף והדבר אף יביא לעידן קרח"
    כשהקרחונים ימסו, אז:
    א. ים כחול קולט יותר אנרגיה מקרחונים שמחזירים אור שמש
    ב. כדור הארץ ימשיך לקלוט חום באותה מידה ולפלוט פחות (כי כמות ה CO2 גדלה)
    אז איך יגיע עדין קרח?

  5. נוסטרדמוס
    הצעה,
    אדם שרוצה שיתייחסו אליו ברצינות
    לא מתחיל הערה ב "כמה שטויות"

    תתחיל שוב
    אחרת

    תודה

  6. נדמה לי שלפני שדנים בכל הנושאים האלה ובנוספים, חשוב להבין האם בכלל אולי הגענו למצב בו השינוי בלתי הפיך, עקב תחילת שחרור של גז מתאן מהאוקיינוסים. אם גורלנו נחרץ אז אולי אין טעם לדיונים האלה.

  7. -1 –
    ״מוישה״ אמנם הפחית את ״תרומתו״ לפליטות מזהמים,
    אבל על פי סקרים רבים ההפחתה היתה זמנית ,
    אם הזמן הסתבר כי מאז התפרצות הקורונה
    יש יותר פליטות של מתאן ,
    מאחר ו״מוישה״ כמו רבים אחרים קונה ברשת
    הוכפל , שולש ויותר השימוש באריזות פלסטיק
    ובכלים חד פעמיים מזהמים …
    ״מוישה״ לא מבקר בשמורות מה שגורם לחסרון כיס
    ולפיטורי פקחים , אין פקחים יש יותר עבריני צייד …

    -2-
    המגיפה פוגעת פחות בארצות בהן האזרחים
    נשמעים להנחיות וממלאים אחרי התנאים
    הפשוטים של : מסיכות, ריחוק, היגיינה,
    לכן ניתן לומר כי המגיפה נפוצה פחות
    בארצות בהן יש פחות מ ט ו מ ט מ י ם …

    -3 –
    מה שעוצר את האפשרויות
    למיתון ההתחממות הם אנשים ,
    מנהיגים שאינם מסוגלים או אינם רוצים
    לראות מעבר לקצה אפם מונעים יוזמות
    למיתון ההתחממות,
    בכל מקרה הליך ההתחממות
    כבר עבר את נקודת ה אל-חזר,
    לכן בשילוב עם פעולות ויוזמות למיתון ההתחממות
    חשוב להתכונן לשינויים ולאסונות שההתחממות
    תגרום וכבר גורמת,
    ושוב כדי להצליח יש צורך בשיתוף פעולה
    ושילוב כוחות ולא הפצת ב ו ר ו ת …

  8. מה שברור הקורונה הוכיחה היא את אפסותם של הפוליטיקאים והמתקראים "מנהיגים" הצפים על בורותם של המונים. ועליונותם של החושבים, החוקרים והממציאים/מפתחים.
    אילו יפתחו מזהה אלקטרוני במקום פיסת קרטון או פלסטיק, בתצורת "סים" תקשורתי "זהות" מזהה ומוגן טכנולוגית וחוקית. שבאמצעותו יוכל כל אחד להביע ולהצביע למנהיג מוצע ונבחר ע"י העם. לא מקרב הטפילים שרוצים לשלוט ולחיות בתפנוקים על חשבון הכלל. אלא מקרב מי שהוכיח את הצלחתו והשגיו בתחום המדע, ו/או התעשיה. (משטר נשיאותי כדוגמת ארה"ב, ללא בתי מחוקקים ופוליטיקאים)
    "המדינה" של אפלטון 2020. קול העם ינהל את העולם.

  9. כמה שטויות, זה לא קשור למנהיגים אלא לאנשים, ביפן ובמדינות אירופאיות רבות יש אנשים קרים ומרוחקים שלא מארחים או מתארחים הרבה. לא הולכים לבתי כנסת ומסגדים , לא מתנשקים ומתחבקים במפגשים. ביפן לא לוחצים ידיים או מתחבקים והולכים עם מסכות גם לפני הקורונה מתחתנים עם בובות וכלבים כל ההבדל במחלה הוא בצפיפות והקרבה שחיונית להדבקה ובתרבות המקומית אין שום קשר למנהיגים. בנוסף אין שום אבל שום קשר בין הקורונה להתחממות. כמו שלשפעת הספרדית לא היה שום קשר להתחממות. השפעת הספרדית התפשטה בגלל מלחמת העולם ה-1 וקורונה בגלל גלובליזציה. ההתחממות לא תימשך לנצח ויש סיכוי טוב שבגלל הקרחונים שימסו ייעצר המסוע האטלנטי וזרם הגולף והדבר אף יביא לעידן קרח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן