סיקור מקיף

שינויי אקלים דרמטיים בסופה של תקופת הקרח איפשרו את המעבר מחברות ציידים-לקטנים לחקלאים

שרידי צמחים סייעו לחוקרים לשחזר את האקלים בארץ ישראל בסיומה של תקופת הקרח האחרונה

ד"ר דפנה לנגוט אוספת דגימות סדימנט מהחפירה במדרגות הירדן לצורך בדיקה מיקרוסקופית של שרידי צמחים.  קרדיט צילום: פרופ גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי.
ד"ר דפנה לנגוט אוספת דגימות סדימנט מהחפירה במדרגות הירדן לצורך בדיקה מיקרוסקופית של שרידי צמחים. קרדיט צילום: פרופ גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי.

מחקר חדש בהובלת אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל חי חושף לראשונה ברמת פרוט גבוהה את האקלים שהתקיים בארץ ישראל בסופה של תקופת הקרח האחרונה (20- 10 אלפי שנה לפני זמננו), על סמך זיהויים של שרידי צמחים. לטענת החוקרים, שינויי האקלים המשמעותיים שאפיינו את התקופה, ואשר באו לידי ביטוי בהבדלים חדים בטמפרטורות ובפיזורם של המשקעים לאורך השנה, היוו נדבך משמעותי שהשפיע על המעבר  מחברת לקטים ציידים נוודים להתיישבות קבע ולאורח החיים החקלאי. בנוסף, המחקר מספק לראשונה, מידע בנוגע להיסטוריה של צמחיית האזור ותגובתה לשינויי האקלים בעבר. על רקע הדיונים בוועידת גלזגו, החוקרים סבורים כי הבנת התגובה של צמחיית האזור לשינויי אקלים דרמטיים שאירעו בעבר עשויה לסייע בשימור מגוון מיני הצומח באזורינו ובהערכות לאתגרי האקלים הנוכחיים והעתידיים.

 לוח של גרגירי אבקה מאובנים של צמחים.  קרדיט צילום: ד"ר דפנה לנגוט.
לוח של גרגירי אבקה מאובנים של צמחים. קרדיט צילום: ד"ר דפנה לנגוט.

המחקר נערך ע"י ד"ר דפנה לנגוט מהחוג לארכיאולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' גונן שרון, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי וד"ר ראשיד שדאדי מומחה לאבולוציה ואקלים קדום, מאוניברסיטת מונפלייה בצרפת  (Universite de Montpellier, CNRS-UM-IRD). המחקר פורץ הדרך פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל  Quaternary Science Reviews.

המחקר התבצע באתר הארכיאולוגי "מדרגות הירדן", השוכן לחופו של אגם החולה הקדום. ייחודו של האתר הוא בכך שבשכבות האתר נוצרו תנאי שימור יוצאי דופן מהם ניתן ללמוד גם על הפעילות של תושבי המקום הקדומים, שעסקו בעיקר בדיג, וכן ניתן לזהות את הצמחים שצמחו באותן שנים (20- 10 אלפי שנה לפני זמננו) בעמק החולה וסביבתו.

בפרק זמן זה התרחשו שני תהליכים מרכזיים בהיסטוריה העולמית: מעבר מקבוצות של נוודים ליושבי קבע המתרחש בתקופה של שינויי אקלים דרמתיים. פרופ' שרון, מנהל החפירות באתר מדרגות הירדן, מסביר: "בחקר הפרהיסטוריה מכונה תקופה זו התקופה האפיפליאוליתית. בראשיתה של התקופה מאורגנים האנשים בחבורות קטנות של ציידים לקטים הנודדים במרחב. ואז, סביב 15 אלף שנים לפני זמננו, אנו עדים לשינוי משמעותי באורחות החיים: הופעת ישיבת הקבע בכפרים, ותהליכים דרמטיים נוספים המגיעים לשיאם בתקופה הבאה – הניאוליתית, בה מתרחש השינוי המשמעותי ביותר בהיסטוריה האנושית – המעבר לאורך חיים חקלאי שעיצב את העולם כפי שאנו מכירים אותו היום".

ד"ר לנגוט, ארכאו-בוטנאית המתמחה בזיהוי שרידי צמחים, מוסיפה כי התהליך הדרמטי השני בתקופה זו הוא השינויים האקלימיים שמתרחשים באזורנו. "אומנם בשיאה של תקופת הקרח האחרונה, לפני כעשרים אלף שנה, ארץ ישראל לא הייתה מכוסה במעטה קרחוני כפי שהתרחש באזורים אחרים בעולם, אולם התקיימו בה תנאי אקלים שונים מהתנאים היום, שמאפייניהם המדויקים לא היו נהירים עד למחקר זה. המודל האקלימי שבנינו על סמך שיחזור בתנודות השתרעות מיני הצמחים מצביע כי עיקר השינוי האקלימי באזורינו התבטא בירידת טמפרטורה (עד 5 מעלות צלזיוס פחות מימינו), בעוד שכמויות המשקעים היו דומות להיום (פחותות ב-50 מ"מ לערך מן הממוצע השנתי).

עם זאת, ד"ר לנגוט מסבירה שבהמשך התקופה האפיפליאוליתית, כעבור 5,000 שנים (כ-15 אלף שנים לפני זמננו), ניכרת במודל השתפרות משמעותית בתנאי האקלים. עליה בשכיחותם של מיני עצים חובבי חום (כמו הזית, האלון המצוי והאלה) מורים על עליה בטמפרטורה ובכמות המשקעים. בתקופה זו מופיעים באזורינו ראשוני האתרים השייכים לתרבות הנטופית ויתכן מאוד כי האקלים הנוח סייע להתפתחותה ושגשוגה של תרבות זו, בה מופיעים לראשונה בזירה הגלובלית יישובי קבע, מבנים בנויי אבן, מתקנים לאחסון מזון ועוד. 

האתר הארכיאולוגי "מדרגות הירדן", השוכן לחופו של אגם החולה הקדום. באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב
האתר הארכיאולוגי "מדרגות הירדן", השוכן לחופו של אגם החולה הקדום. באדיבות דוברות אוניברסיטת תל אביב

השלב הבא במחקר עוסק בסוף התקופה האפיפליאוליתית, לפני כ 12-11 אלף שנה, הידועה בשם  הדרייאס הצעיר (Younger Drayas). זו תקופה של חזרה לאקלים קר ויבש כמו בתקופת הקרח, הגורמת למעין משבר אקלימי בכל רחבי העולם. לטענת החוקרים, עד למחקר זה לא היה ברור האם היה ביטוי לתקופה זו באזורינו ובאיזו מידה.

לדברי החוקרים: "הממצאים העולים מתוך המודל המוצג במאמר מראים כי התקופה התאפיינה בחוסר יציבות אקלימית, בתנודתיות רבה ובירידה משמעותית בטמפרטורות. עם זאת, בשחזור המשקעים נצפתה תופעה מפתיעה: כמויות הגשם הממוצעות המשוחזרות היו פחותות מהיום רק במעט, אולם המשקעים היו מפוזרים על פני כל השנה, כולל גשמי קיץ".

לטענת החוקרים, פיזור כזה סייע להתרחבותם ושגשוגם של מיני צמחים חד-שנתיים ועשבוניים. הלקטים שחיו בתקופה זו ניצבו כעת בפני מגוון נרחב וזמין של צמחים הניתנים לליקוט במשך כל השנה. מגוון זה איפשר להם הכרות מעמיקה עם הצמחים, רגע לפני ביותם. החוקרים סבורים כי ממצאים אלו תורמים להבנה חדשה של השינויים הסביבתיים ערב המעבר לחקלאות וביות בעלי החיים.

ד"ר לנגוט מסכמת: "מחקר זה תורם לא רק בהבנת הרקע הסביבתי לתהליכים הרי גורל בהיסטוריה האנושית כגון ראשית התיישבות הקבע והמעבר לחקלאות, אלא גם מספק מידע בנוגע להיסטוריה של צמחיית האזור ותגובתה לשינויי האקלים בעבר. אין ספק כי מידע זה עשוי לסייע בשימור מגוון המינים ובהערכות לאתגרי האקלים הנוכחיים והעתידיים".

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן