סיקור מקיף

קרחון “יום הדין” של אנטרקטיקה: קריסתו עלולה לגרום להצפות ערי חוף ולבליעת איים

הוספת 65 ס”מ לגובה פני הים העולמי תשנה לחלוטין את קווי החוף. עד היום  עלו פני הים בכ־20 ס”מ מאז 1900, עליה שכבר מאלצת קהילות חוף לצאת מבתיהן ומחריפה בעיות סביבתיות כמו הצפות, המלחת מי תהום ואובדן בתי גידול.

קרחון ת'וויאטס במערב אנטארטיקה. צילום: נאס"א
קרחון ת’וויאטס במערב אנטארטיקה. צילום: נאס”א

מאת אלה גילברט, אוניברסיטת רידינג

קרחון ת’וויאטס (thwaites) המסיבי במערב אנטארקטיקה מכיל מספיק קרח כדי להעלות את מפלס פני הים העולמי ב-65 ס”מ אם הוא יקרוס לחלוטין. ובאופן מדאיג, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שיציבותו ארוכת הטווח מוטלת בספק ככל שהקרחון מדמם יותר ויותר קרח מומס.

הוספת 65 ס”מ לגובה פני הים העולמי תשנה לחלוטין את קווי החוף. עד היום  עלו פני הים בכ־20 ס”מ מאז 1900, עליה שכבר מאלצת קהילות חוף לצאת מבתיהן ומחריפה בעיות סביבתיות כמו הצפות, המלחת מי תהום ואובדן בתי גידול.

אבל החשש הוא שת’ווייטס, המכונה לעתים “קרחון יום הדין” בגלל תפקידו המרכזי באזור, לא יהיה היחיד שיימס. אם הוא יתרוקן לתוך האוקיינוס הוא עלול לעורר תגובת שרשרת אזורית ולגרור איתו קרחונים סמוכים, דבר שמשמעותו עליה של מטרים אחדים בגובה פני הים. הסיבה לכך היא שהקרחונים במערב אנטארקטיקה נחשבים פגיעים למנגנון שנקרא אי יציבות מצוק הקרח הימי או MICI, שבו קרח נסוג חושף יותר ויותר צוקי קרח גבוהים ולא יציבים שמתמוטטים לתוך האוקיינוס.

עליית פני הים בגובה של כמה מטרים תציף רבות מהערים הגדולות בעולם – כולל שנחאי, ניו יורק, מיאמי, טוקיו ומומבאי. היא גם תכסה שטחים נרחבים באזורי חוף ותבלע בעיקר מדינות איים נמוכות כמו קיריבטי, טובאלו והאיים המלדיביים.

גדול כמו בריטניה

ת’וויאטס הוא נהר קפוא של קרח בגודל של בריטניה שתורם כבר עתה  כ-4% מעליית פני הים העולמית. מאז שנת 2000 איבד הקרחון יותר מ-1000  מיליארד טונות של קרח נטו, ונתון זה גדל בהתמדה בשלושת העשורים האחרונים. מהירות זרימתו הוכפלה ב -30 שנה, כלומר כפליים קרח נפלט לתוך האוקיינוס לעומת שנות ה -90.

מפה של אגן הים אמונדסן כולל קרחון ת’וויאטס. קרדיט: האיחוד האירופי למדעי הגיאוגרפיה

קרחון ת’וויאטס שרוחבו 130 ק”מ הוא הקרחון הרחב העולם. הוא מוחזק על ידי משטח קרח צף הנקרא מדף קרח, המרסן את הקרחון וגורם לו לזרום לאט יותר. אבל מדענים אישרו שמדף הקרח הזה מתערער במהירות. מדף הקרח מחורץ כעת בסדקים החוצים את פני השטח שלו, והוא עלול לקרוס בתוך עשר שנים, לדברי ארין פטי, חוקרת קרחונים באוניברסיטת אורגון סטייט.

עבודה זו מחזזקת ממצאי מחקר שפורסם בשנת 2020 אשר ציין גם את התפתחות הסדקים על מדף הקרח ת’וויאטס ואלה מצביעים על כך שהוא נחלש מבחינה מבנית. נזק זה יכול לגרום למשוב חיובי כאשר התפרקות חלקים מהקרחון יכולה לקדם היחלשות נוספת ובסופו של דבר לגרום להתפוררות כל מדף הקרח.

אם מדף הקרח של ת’וויאטס אכן יקרוס, הוא יבשר על תחילת הסוף של הקרחון. ללא מדף הקרח שלו, קרחון ת’וויאטס יפלוט לים את כל הקרח שלו בעשורים הבאים.

קרחונים לא יציבים אחרים

מדף הקרח – שניתן לחשוב עליו כהרחבה צפה של קרחון ת’וויאטס – הוא אחד מכמה שמדענים צופים בו מקרוב באגן הים אמונדסן שבמערב אנטארקטיקה. מספר מדפי קרח המעכבים שם קרחונים, כולל ת’וויאטס ושכנתו הסמוכה, קרחון פיין איילנד, נשחקים על ידי עליית טמפרטורות האוקיינוס.

מי אוקיינוס חמים יותר מסוגלים לערער את מדפי הקרח הצפים האלה, שמתחילים להימס מצידם התחתון. המסה זו עלולה לדלל את הקרח ולהחליש אותו, ותאפשר לסדקים ולשברים שנצפו על פני השטח להתפתח. המסה זו, המונעת על ידי האוקיינוס בקרקעית מדף הקרח, דוחפת גם את נקודת העיגון שבה הקרח פוגש את קרקעית הים. מכיוון שקרחון הים יורד כלפי מטה בים אמונדסן, הדבר יכול לגרום לקרחונים לאבד שיווי משקל ולהימס.

בסופו של דבר, אם מדפי הקרח ייסוגו, זה אומר שישנם פחות כוחות שמחזיקים את הקרחונים במערב אנטארקטיקה – מה שיאיץ את תרומתם לעליית מפלס  פני הים העולמי.

בעוד שקריסת ת’וויאטס בהחלט יכולה לגרום לאירוע קריסה סיטונאי, לא כל המדענים  מאמינים שזה יקרה. עבודה אחרת מצביעה על כך שערעור היציבות של מדף הקרח והקרחון של ת’ווייטס עשוי שלא להוביל לתוצאות קטסטרופליות. קרח ים וחתיכות קרח המתנתקים ממדף הקרח והקרחונים הקורסים עשויים להיות בעלי השפעה מרסנת דומה למדף הקרח השלם, לקטוע את תגובת השרשרת באיבה ולמנוע קריסה מתמשכת של כל יריעת הקרח במערב אנטארקטיקה.

אבל בעוד אי הוודאות נותרה לגבי מה בדיוק יקרה במערב אנטארקטיקה, דבר אחד בטוח – קרחון ת’וויאטס הנסוג ימשיך להוסיף לגובה פני הים העולמי עוד שנים רבות.

נכתב על ידי אלה גילברט, עמיתת מחקר פוסט-דוקטורט במדעי האקלים, אוניברסיטת רידינג.

מאמר זה פורסם לראשונה באתר דה קונברסיישן, ברשיון CC, תרגום: אבי בליזובסקי

46 תגובות

  1. הקרחון אם אני מבין יושב על מדף יבשתי שאחרו תהום ולכן ברגע שהוא יחליק על המדף הוא ישקע לתוך מי הים ,
    לכן ההערה עם קרח קבוא ו 4% וכו היא לא רלוונטית ברובה הקרחון לא בציפה הוא יושב על מדף ויגרום בהכרח להצפה

  2. חחח שום דבר לא ממיס ולא חרטוטי נאס”א הארץ שטוחה ומשורית מפלס הימים יכול להיות רק בארץ מישורית הארץ לא בתנועה כי בארץ בתנועה לעולם לא היית יכול לפגוע במטרות ולא לנחות ממטוסים השמש והכוכבים נעים סביבנו ורקיע סוגר עלינו אין יוצא ואין בא
    חלל וכדורי ביליארד שמסתחררים להם בחלל יש רק באולפנים של נאסא
    המים מפילים את כל המודל החירטוצנטרי השקרי של כת עובדי האלילים הייונים ובתחילת המאה ה 20 על סמך זה הגה כומר את המודל העכשווי שהבונים החופשיים משווקים לכל דורש
    כל צמא לכו למים….

  3. מה שיעלה את מפלס מי הים זה ההתערבות של בני האדם באקלים (הזרעת עננים למשל). אין באמת משבר אקלים עולמי. פשוט מחפשים מצבי חרום עולמיים כדל לזרוע פחד ולשלוט בכלכלה ובאנשים

  4. פעם בשנות השיבעים התכנסו טובי הדמוגרפים מכל העולם לועידה ומסקנותיה היו ,שעד שנת 2000 כדור הארץ יכיל 7 מיליארד אנשים ומיכוון שאין מספיק עתודות קרקע חקלאית לא ניתן יהיה לייצר מספיק מזון, ואי לכך מחצית מאוכלוסית ארה”ב(180 מליון!!)איש ימותו ברעב!!
    היום 2022 והמחלה הנפוצה ביותר בכ. הארץ היא מחלת ההשמנה…( ציטוט מכתבה של ארא”ל סגל).
    אז בעניין הקרחונים אני מנחש שבעוד 50 שנה נקרא את הכתבה ונגחך..

    אגב בנט כבר כתב חוברת איך לפתור את הבעיה.
    רק צריך לקרוא וליישם.

  5. חברים כל מי שכותב שהמים לא יעלו מכיוון שהקרחון כבר במים לא ממש מבין את ההתנהלות של המים. למים יש תופעה שנקראת “אנומליה של המים” זה אומר שהמים לא מתנהגים כמו שאר הנוזלים ושהם קופאים הנפח שלהם דווקא עולה. לא ניכנס לסיבה שזה קורה אבל התוצאה היא שהקרח צף על פני המים!! ולכן הנפח שלו לא מעלה את פני המים. כמו שאם נכניס כדור פינג פונג למשורה עם מים הוא לא יעלה את גובה פני המים כי הוא צף על פני המים. אבל אם נכניס כדור ברזל אל תוך המשורה המים יעלו מכיוון שהוא מרים כמות של מים בגודל שלו. אם הקרחון ימס הוא יהפוך לנוזל, והנוזל שלו יצטרף אל המים שנמצאים בתוך האוקיינס כך שזה לא טוב. \

  6. איציק
    זה רחוק מלהתאזן – כמות הקרח הממוצעת לאורך שנה יורדת בקצב גבוה, ופני הים אכן עולים.

    לא צריך להיות גאון בשביל להבין מה הולך לקרות – תוספת הפד”ח של האנושות לאטמוספירה גורמת לספיגת יותר אנרגיה מהשמש.
    ההשפעות רבות – המסת קרחונים, עליית פני הים, תופעות מזג אוויר קיצוניות יותר, תזוזה בעונות, שינוי בזרימה באוקינוסים, הכחדת מינים עוד יותר מואצת, ירידה ביבולים, יותר מלחמות…..

    כן צריך להיות טיפש כדי להתכחש לזה. מגיפת הקוביד לימדה אותנו כמה טיפשים יש……

  7. חיים ברנד
    מה שאמרת הוא טעות נפוצה. זה נכון שהשטח גדל, אבל השכבה מאד, מאד דקה – כך שכמות הקרח בסה”כ עדיין הרבה יותר נמוכה.

  8. רוב המגיבים תגידו, למדתם הבנת הנקרא?
    מדף הקרח אולי נוגע במים ולכן אולי (רק אולי) לא ישפיע על מפלס המים.
    אבל קרחון ענק שנמצא מחוץ למים ונופל לתוכם מעלה את מפלס המים בהתאם לנפחו (אפשר לסמוך על החישוב שטוען לתוספת של 65 ס”מ).
    ועוד לא הזכרנו כאן בכלל את גל הצונאמי שייווצר כשקרחון בגודל כזה גדול יפול לים. זה לא איש שקופץ קפיצת ראש. זה גוש קרח בגודל של בריטניה…
    ואם הזעזוע הזה יפיל עוד קרחונים ענקיים (תגובת שרשרת או כל שם אחר), מפלס הים יעלה בהרבה יותר מ 65 ס”מ (מה גובה תל אביב שלנו?).
    בקיצור, תפסיקו לחשוב שצוחקים עליכם. זה בהחלט יכול להיות אמיתי.
    סליחה שאני הורס לכם את החגיגה הנאיבית שלכם…

  9. גובה פני הים לא ישתנה אפילו בס״מ אחד. הקרחון כבא במים. זה לא משנה אם הוא קרח או מים, המסה שלו כבר שם

  10. הסינים יצרו ממדבר אזור מושלג לחלוטין בעקבות אולימפיאדת החורף.
    כל מדינות העולם לא ימצאו דרך לגרום לקרחון לא להינמס??
    אם רוצים אין זו הנמסה..

  11. ולכן מחירי הנדל״ן במנהטן מתרסקים? אפילו חוסיין אובמה לא מאמין לשטויות האלה, קנה אחוזה שלפי התחזיות האלה תהיה מוצפת.

  12. 80 אחוז מהאוכלוסיה היהודית נמצאת ברצועת החוף שבין אשקלון לנהריה. בהרי המרכז אתם יודעים מי נמצא. רק מניח את זה כאן

  13. נכון שמדף קרח הצף על הים ונמס, לא מעלה ולא מוריד את מפלס מי הים, אבל בכתבה מודגש שהמסת המדף הימי יגרום להמסת הקרחון היבשתי, אז תוספת מי הקרחון למי הים תגרום לעליית מפלס הים. הכתבה צודקת לענין זה. עכשיו ברור ?

  14. נכון שמדף קרח הצף על הים ונמס, לא מעלה ולא מוריד את מפלס מי הים, אבל בכתבה מודגש שהמסת המדף הימי יגרום להמסת הקרחון היבשתי, אז תוספת מי הקרחון למי הים תגרום לעליית מפלס הים. הכתבה צודקת לענין זה. עכשיו ברור ?

  15. שאלה: אם בקוטב הדרומי יש הפשרה של קרחונים בקוטב הצפוני אמור ליהיות קיפאון ועיבוי של קרח מחדש כלומר זה מתאזן. למה שיעלה פני הים?

  16. א.קרחון צף דוחק אותה כמות מים כמו המים המומסים ממנו, ולכן לא תהיה עליית מפלס הימים (כמעט, בגלל הפרש המליחות ).
    ב. עפ”י המחקרים היתה ירידה גדולה של שטחי קרחונים עד 2012. ומאז דוקא שטחי הקרחונים עולה. כך שאין דאגה.

  17. “מערב אנטארקטיקה”. מונח מאוד מקצועי ומדויק. רוצה להסביר למה זה לא מזרח אנטארקטיקה?

  18. אולי תפסיקו להפחיד עם שטויות.
    מי הים עלו ב20סמ במאה חמישים שנים.
    זה בערך כמו גל קטנטן בים רגוע במיוחד.
    כמו כן, קרחון שצף במים ונמס לא מעלה את פני הים בכלום.
    מספיק עם ההפחדות הטיפשיות הללו.

  19. אצל רוב העולם זה לא נובע מחוסר אכפתיות לטבע, זה עיניין של הישרדות כדי לא להישאר מאחור אל מול מעצמות העולם למשל יפן איזה ברירה עוד היתה לה שהיא רואה מדינות “נכשלות” ניכבשות בזו אחר זו? רק כי רצו לשימור על מסורת כמו האינדיאנים ואפילו הסינים. כל שנותר לה זה להפוך למערבית והרסנית בעצמה. וגם אלה שלא מזהמים סובלים ראשונים מהזיהום לדוגמא האינואיטים הכי מאוימים מהמסת הקרחונים

  20. מתן, הפסיכי שמתחתי, טוען גם שכדור הארץ שטוח.
    אל תקחו ברצינות אף שטות שלו.

  21. הנה ההפחדה היומית מבית הבונים החופשיים.

    אם
    קרחון
    יימס,
    לא
    ייקרה
    כלום
    למפלס
    המים!!!

    הקרחון מסודר במים כך, שהנפח שנמס שווה לנפח של המים שבו הקרחון היה מקודם ולכן לא ייקרה כלום למפלס המים (בהרחבה: קרחון שנמס חלק העליון שלו שמעל המים, הקרחון “מסתדר מחדש” עם כל הנפח הקטן יותר (שמעל המים ושמתחת), ולכן החלק התחתון שבתוך המים גם עולה, וככה המים שנמסו שווים למים שמתחת לקרחון שהיה).

    ובמילים פשוטות – לא יקרה כלום למפלס המים! ושום עיר לא תוצף כי שום מפלס מים לא ישתנה!

    ההפחדות של פייק החייזרים יותר מהימנות מההפחדות של פייק “משבר האקלים”

  22. כלום רק אהקריות, נהריה, יפו, ותל אביב ממערב לאחסן גבירול אבל חוץ מזה מרקיז הכל בסדר. חוץ מזה גם ניו יורק אמסטרדם ועוד אבל חוץ מזה מרקיז הכל בסדר

  23. זה אשמת בני אדם בלבד שזה קורה. בגלל השימוש שלנו בחומרים מזיקים ובגלל חוסר אכפתיות מוחלט לטבע דברים כאלו קורים. אנחנו צריכים לשמור על העולם שלנו כי אין לנו אחד אחר ולהשיג עולם אחר לא יהיה אפשרי בזמן הקרוב אז בני אדם צריכים לנהוג בעולם בזהירות ולשמור על הטבע

  24. מדף הקרחון שרובו ככולו נמצא על פני הים לא יגרום לעלייה משמעותית בנפח פני הים. כולנו למדנו בשיעור טבע כיתה א’ שהקרח מתרחב כשהוא קופא ולכן כל הרי השלג המאיימים יצטמצמו לכמה ס”מ מים כשיימסו וזה ייבלע בכמות המים האדירה שיש באוקיינוסים.

  25. רוחב של 130 קמ….בגודל של בריטניה?
    עליה של 20 סמ בגובה פני הים מאז 1900?
    מצד אחד תוכיח שהים עלה ככה , בזמנו לא מדדו בכלל. מצד שני זה לפני תחילת “השפעת האדם על האקלים ” באמצע הייתה התקררות שהפחידה את כל המדענים…

    בקיצור גיבוב שטויות , פספדו מדעיים שחבל לבזבז זמן על הפרכתן, “המדענים” ממומנים מקרנות אנחנו לא, במקוםלחפש תרופות למחלות הם מחפשים שטויות ומבזבזים כסף שהיה יכול להציל חיי אדם

  26. אני מתלבט אם למחוק את ה- “ידוען” מאתרי החדשות שלי. כותרות כאלה לא רציניות, רק מורידות את רמת הדיון הציבורי וגורמים לי אישית להרגיש רמה נמוכה.

  27. נשמע מאוד יומרני , לומר שמפלס הים יעלה ב- 65 ס”מ , אני קצת לוקח זאת בע”מ . משום שנפחו של הקרחון כמוצק כמעט שווה ערך למומס . מכאן נובעת תמיהתי לעליית המפלס עם הימסותו של הקרחון .

  28. רוב הכותבים צעירים, בודאי לא זוכרים שלפני כשישים שנה כתבו והפחידו בעיתונים על עידן הקרח החדש.
    כמו שעברנו בשלום את עידן הקרח החדש, הקב”ה שב”מקרה” ברא ומנהל את העולם יעביר בשלום את עידן ההתחממות הגלובלית.
    ממילא לכל המדענים אין יכולת אמיתית להשפיע באמת על ההתחממות. מקסימום הם יכולים לחמם ולרפד את תלוש המשכורת שלהם.
    שלא תבינו, עיני לא צרה בכך שהם מרוויחים יפה, רק שלא יכניסו חרדות מיותרות לצבור.

  29. ארכימדס ידע את זה לפני כ 2500 שנים. לא ברור איך קרחון הצף על המים מעלה את מפלס המים כאשר הוא מפשיר ועובר ממצב צבירה של קרח למים. תאורטית בגלל שהקרחון מכיל מים מתוקים הוא אפילו אמור להוריד את מפלס הים בגלל השוני של צפיפות המים.

  30. לאבי – אז לכל מחקר נקודתי תהיה לכם טענה שמקטינה את ממצאיו, זו טקטיקת תעמולה, לא מדע. הרעיון ןשל מכחישי משבר האקלים הוא לטעון שאין קשר בין כל התופעות ולכל תופעה יש סיבה מקומית. כדור הארץ הוא יחידה אחת ולכן זו גישה די ילדותית.

  31. למיכאל קורן: תגובה לאסון תמיד יקרה בסדרי גודל ממניעתו.
    לגבי הקרח – הוא אמנם תופס אותו נפח אבל חלקו הגדול למעשה נמצא במקום אחד, ומתנשא לגובה רב, כשהקרח יימס המים יתפזרו יתפזר לפי חוק הכלים השלובים ויתפסו מקום באוקיאנוסים.

  32. לא צריך לסמן את הקרחון במפה – למה זה נחוץ? שכל אחד ינחש איך הוא נראה ואיפה הוא ממוקדם!

  33. מדוע שארצות הים התיכון לא “יצילו” את עצמן ע”י תכנון ובניה של סכר בגיברלטר וקטן יותר בסואץ (כמובן עם אפשרות למעבר אוניות עם סכריי משנה?

  34. קרחון יום הדין מתערער לא בגלל שינויי האקלים אלא בגלל פעילות וולקנית תת קרקעית. מצגת בנושא באתר הבלוג הירוק.

  35. שאלה: הרי קרח תופס את אותו הנפח במים כאשר הוא קפוא או נוזלי, מדוע פני הים יעלו כשמדף הקרח ישבר או ימס?

  36. למה אתה חושב שיש לקוראים סבלנות לקרוא מאמר כל כך ארוך (כמו הגלות).
    תקצר.
    תצמצם.

    כשאני רואה את הכתובת שלך, אני ישר מדלג לסוף וסוגר.

  37. כעיקרון בגלל חוק ארכימדס אם אני לא טועה, המסת הקרחונים לא תורמת לעליית מפלס המים, אלא הקרחונים שהם על יבשה. שווה לחדד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.