קבוצות מגוונות גנטית חכמות יותר

המחקר, בראשות חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת קולומביה מציע שגיוון גנטי יכול לשפר משמעותית את תהליכי קבלת ההחלטות בקבוצה, דבר שיש לו השלכות עמוקות לניהול ארגוני, חדשנות והבנת תפקיד המגוון הביולוגי בהתאמה ועמידות

מחקר חדש מראה כי קבוצות מגוונות גנטית מקבלות החלטות קולקטיביות מדויקות יותר מקבוצות הומוגניות גנטית, ומספק את הראיות האמפיריות הראשונות לתפקיד הגיוון הגנטי בשיפור האינטליגנציה הקולקטיבית. ממצא זה חשוב מכיוון שהוא מציע שגיוון גנטי יכול לשפר משמעותית את תהליכי קבלת ההחלטות בקבוצה, דבר שיש לו השלכות עמוקות לניהול ארגוני, חדשנות והבנת תפקיד המגוון הביולוגי בהתאמה ועמידות.

מחקר חדש בראשות ד”ר מאיר ברנרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים מגלה כי קבוצות מגוונות גנטית מקבלות החלטות קולקטיביות מדויקות יותר בהשוואה לקבוצות הומוגניות גנטית. מחקר זה, שפורסם בכתב העת Personality and Individual Differences, מספק תובנות חדשות לגבי מקורות תופעת “חכמת ההמונים”, תוך הדגשת תפקיד הגיוון הגנטי בשיפור האינטליגנציה הקולקטיבית.

מחקרים קודמים הציעו ששילוב של הערכות אישיות יכול לשפר את הדיוק, במיוחד כאשר אנשים שונים ברקע, השכלה ודמוגרפיה.

עם זאת, המחקר של ד”ר ברנרון לוקח זאת צעד קדימה ומציע שגיוון גנטי עצמו תורם משמעותית לדיוק ההערכות המשולבות. המחקר כלל 602 תאומים זהים ולא זהים, שהשתתפו בקבלת הערכות מספריות בזוגות. זוגות אלו כללו תאומים (זוגות קרובים) או אנשים לא קרובים (זוגות לא קרובים). התוצאות גילו שהערכות של זוגות לא קרובים (כלומר, הטרוגניים) היו מדויקות יותר מאשר אלו של זוגות קרובים (כלומר, הומוגניים). תאורטית, ממצא זה יכול לנבוע מגורמים סביבתיים או גנטיים.

כדי להבחין בין גורמים סביבתיים וגנטיים, המחקר משווה בין ביצועי זוגות קרובים ולא קרובים, בנפרד בין תאומים זהים ולא זהים. השוואה זו רלוונטית מכיוון שהשפעות גנטיות גורמות לכך שתאומים זהים דומים יותר זה לזה בהשוואה לתאומים לא זהים, מכיוון שהראשונים חולקים כמעט 100 אחוז מהמגוון הגנטי שלהם, בעוד שהאחרונים חולקים בממוצע 50 אחוז מהמגוון הגנטי שלהם.

הממצאים גילו שהביצועים הטובים יותר של זוגות לא קרובים לעומת זוגות קרובים היו ניכרים עבור התאומים הזהים. דבר זה מדגיש את השפעת הקרבה הגנטית על ההערכות הקולקטיביות.

המחקר של ד”ר ברנרון הוא ההדגמה האמפירית הראשונה של יתרונות הגיוון הגנטי להערכות קולקטיביות. הממצאים מציעים שגיוון גנטי משפר את היכולות הקוגניטיביות הקולקטיביות של קבוצות, ומספקים הבנה עמוקה יותר כיצד קהלים מגוונים יכולים להגיע לתוצאות חכמות יותר. על ידי הדגשת ההיבט הגנטי, מחקר זה מוסיף ממד חדש לתופעת “חכמת ההמונים”.

“ממצאים אלו מדגישים את ההשפעה המשמעותית של גיוון גנטי על קבלת החלטות קולקטיבית, ומדגישים את החשיבות שבאימוץ גיוון בכל צורותיו כדי לשפר את היכולות הקוגניטיביות שלנו ולהתמודד עם אתגרים מורכבים בצורה יעילה יותר.” – ד”ר מאיר ברנרון, האוניברסיטה העברית

באמצעות מדגם של תאומים זהים ולא זהים, המחקר מבודד ביעילות את הגיוון הגנטי, ומאפשר השוואה ברורה בין קבוצות הומוגניות והטרוגניות גנטית, ומספק ראיות מוצקות להיפותזה. ראיות אמפיריות אלו תומכות בתיאוריה הרחבה יותר שגיוון משפר קבלת החלטות, עם השלכות משמעותיות לניהול ארגוני. הדבר מציע שקבוצות מגוונות עשויות להיות מצוידות טוב יותר להתמודד עם בעיות מורכבות ולחדש בצורה יעילה.

יתרה מכך, המחקר תורם להבנתנו את הגיוון הגנטי כמרכיב יסודי במגוון הביולוגי, ומדגיש את תפקידו הקריטי בהתאמה, עמידות והישרדות ארוכת טווח של אוכלוסיות מול שינויים סביבתיים.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

• בטבע, הגיוון יכול להזיק למגוון
• בנק הזרעים הבינלאומי הראשון
• יערות דורשים גיוון! יער עם מיני עצים שונים זה מזה סופג פחמן דו-חמצני טוב יותר
• ניסוי קליני מוצלח לחיסון מותאם אישית כנגד מלנומה (סרטן העור)