מדינות רבות בעולם משקיעות כספים כדי לספק עבודה למובטלי הקורונה, ולשקם את הטבע לאחר שנוכחו כי משבר האקלים והרס הטבע היו הקרקע הפוריה להתפתחות הקורונה
מדינות רבות בעולם משקיעות כספים כדי לספק עבודה למובטלי הקורונה, ולשקם את הטבע לאחר שנוכחו כי משבר האקלים והרס הטבע היו הקרקע הפוריה להתפתחות הקורונה.
בעקבות המשבר ב1929- שפגע בכלכלה העולמית וכדי לחלץ את ארה”ב מהמשבר ולשקם את כלכלתה חתם נשיא ארה”ב רוזוולט ב-1933 על צו ביצוע שמפנה 10 מיליון דולר להעסקת מיליוני מובטלים בעבודות לשימור הטבע. ב-1950 נאבקה דרום-קוריאה ברעב ובקליטת פליטים בין היתר ע”י יצירת מאות אלפי מקומות עבודה לאנשים שעסקו בשיקום יערות ואדמות חקלאיות.
יש מי שלמד מהעבר וגם היום יש ארצות שמשתמשות בשיקום הטבע כמנוע להמרצת ודירבון שיקום הכלכלה ולהעסקת מובטלים, שיקום ירוק יעזור למאבק בהתחממות העולמית, ויהווה דחיפה לשיקום קרקעות, יערות, שטחים לחים ובתי-גידול שנפגעו ע”י “פיתוח”.
להלן דוגמאות מארצות שכבר היום מוציאות לפועל יוזמות שכוללות פעילות לשיקום : יערות, שטחים-לחים, קרקעות, בד-בבד יוזמות להפוך ערים מזוהמות ומזהמות לירוקות.
בפקיסטן נשכרו עשרות אלפי אנשים שאיבדו את פרנסתם בגלל המגיפה כדי לנטוע עצי-סרק ועצי פרי, כדי ליישם יוזמה שהושקה ב-2018 לנטיעת 10מיליארד עצים. בצרפת הוקצבו 120מיליארד דולר כדי להאיץ כלכלה ירוקה, בצד השקעות בבניה ירוקה ובחקלאות סביבתית.
היזמה כוללת יעוץ, לימוד ואשראי ליישום חקלאות אורגנית, לתמיכה בייצור מזון מקומי ולחקלאות-עירונית, כמו גם לנטיעות צמחי-בר ולשיקום מאות קילומטרים של שולי שדות חקלאות.
ניו-זילנד הקציבה 750 מיליון דולר לשיקום הסביבה ע”י יצירת 11,000מקומות עבודה, לאנשים שיעסקו בשיקום שטחים לחים, נטיעות של צמחים מקומיים, שליטה וסילוק של מיני צמחים וטורפים פולשים.
בבריטניה (יחד עם צפון אירלנד) יש תכנית להשקיע עד כ-50 מיליון דולר בקרן שיקום ירוקה.
הקרן מיועדת לתמוך בקבוצות סביבתיות ורשויות ציבוריות שיעסיקו כ 5,000 אנשים בשימור ושיקום הסביבה והטבע, כאשר המיקוד יהיה נטיעות עצים ושיקום שטחי כבול, כמו כן יש פיתוח של שיטה להערכת “הון הטבע”. מה שיאפשר להבין טוב יותר את בתי-הגידול ולספק הנחיות למקבלי ההחלטות.
אירלנד הכריזה על תוספת של 180 מיליון דולר כדי להאיץ מיזם לשיקום 330 קמ”ר של שטחי כבול שנפגעו בגלל ״פיתוח״, במפת דרכים שהותוותה כדי להגדיל שטחי הכבול שיהוו בתי-גידול עבור מינים בסכנת הכחדה.
באתיופיה כבר מתבצעת יוזמה לנטיעת 5 מיליארד עצים השנה והכוונה היא להכפיל את מספר הנטיעות עד 2030. בשילוב עם הוועדה הכלכלית של אפריקה מתמקדת אתיופיה ביצירת אלפי מקומות עבודה לאנשים שיעסקו בשיקום יערות, תוך כדי כך נקבע באתיופיה שיא עולם כאשר ביום אחד ניטעו 350 מיליון עצים זאת כחלק מיזמת הנשיא למורשת ירוקה.
בפינלנד כוללים מאמצי ההבראה הצעה להקציב של כ 75 מיליון דולר לשטחי נופש בטבע, לשימור יערות וגופי מים, לשיקום בתי-גידול ולפיתוח תיירות-טבע. התקציב מיועד עבור גופי-מדינה שתפקידם מיתון פליטות פחמן והגנה על המגוון הביולוגי.
בקולומביה כוללים מאמצי השיקום חידוש יערות ותמיכה בחקלאות ברת-קיימא, כדי לעצור את ברוא היערות ואת שינויי האקלים, הממשלה מתכננת לנטוע 180מיליון עצים מהם כ 50 מיליון לפני תום 2020, ״החבילה״ כוללת קרנות לקידום חקלאות-חורש ומרעה-חורש, טכנולוגיות חקלאות שיאפשרו שיקום קרקעות ומערכות סביבתיות כל זאת כמובן שוב ע”י העסקת נפגעי המגיפה.
איסלנד הקציבה 1.5 מיליון דולרים למיזם לתפיסת פחמן, להרחבת חורשי הליבנה, ולשיקום שטחים-לחים, איסלנד מקדמת איסור לשימוש בפלסטיק-חד-פעמי.
בקניה נשכרו חסרי כל כדי לעסוק בנקיון הפארקים והנחלים, לדברי נושאי תפקידים בעיריית ניירובי (הבירה) אחרי שפונו כ-1,200 טון אשפה רואים שיפור כאשר דגים חוזרים לאכלס את נהר ניירובי.
כך מנצלים בארצות רבות את המצב המיוחד שנוצר בגלל המגיפה ומפנים תקציבים להעסקת מובטלים ביוזמות ובעבודות למען הטבע והסביבה.
אצלנו ? קטונתי מלהציע פתרונות כלכליים ובכל זאת ראוי כי מקבלי החלטות ילמדו מיוזמות בארצות אחרות, ראוי כי במקום לחלק ״מתנות״ ומענקים חד-פעמיים תקציב הממשלה סכומים משמעותיים לטובת שיקום הכלכלה ע”י שיקום הטבע.
ראוי כי מומחי כלכלה, אקולוגים ואנשי טבע יתכנסו ויעבדו מתווה שיתן פתרונות כלכליים ע”י פיתוח מקורות תעסוקה שיתמכו בסביבה, בטבע, במיתון ההתחממות ובהכנות לתוצאותיה. כך למשל שינוי מערכות הניקוז בערים כדי שמי גשמים (והצפות) יספגו בקרקע ויעשירו מי-תהום, כך גם ראוי להאיץ את המעבר לשימוש באנרגיה ירוקה. לתגבר את העושים ביעור, שימור ושיקום באזורים פתוחים.
בעבר ידענו את המושג “עבודות-דחק”. ראוי לשנות את השם והמיתוג ל”עבודות לשיפור הסביבה” ולהפעיל מובטלים לטובת הכלכלה והסביבה כאחד.
עוד בנושא באתר הידען:
