סיקור מקיף

נתונים חדשים על חולי קורונה עם סוכרת: 20% מתים תוך 28 יום מהכניסה לבית החולים

במאי 2020 תוצאות מקדמיות מ-CORONADO עם מדגם קטן יותר, הראו ש-10% מהחולים עם סוכרת וקורונה מתו תוך 7 ימים מהכניסה לבית החולים.

אינסולין ותא אנושי.  <a href="https://depositphotos.com. ">איור: depositphotos.com</a>
אינסולין ותא אנושי. איור: depositphotos.com

תוצאות מעודכנות מהמחקר CORONADO, שמנתח את התוצאות של חולים עם סוכרת שאושפזו בבית חולים עם קורונה, מראות שחולה אחד מחמישה מת תוך 28 יום ואילו בערך כמחצית משתחררים. המחקר מתפרסם ב-Diabetologia (כתב העת של האגודה האירופית למחקר של סוכרת [EASD]) וכתבו אותו פרופסור ברטרן קאריאו ופרופסור סמי הג’ג’, מומחים לסוכרת במכון בית החזה, בית החולים האוניברסיטאי ננט, INSERM, CNRS, והאוניברסיטה של ננט, צרפת, ועמיתים.

במאי 2020 תוצאות מקדמיות מ-CORONADO עם מדגם קטן יותר, הראו ש-10% מהחולים עם סוכרת וקורונה מתו תוך 7 ימים מהכניסה לבית החולים.

הניתוח המעודכן הזה כלל 2796 משתתפים מ-68 מרכזים ברחבי צרפת: כמעט שני שלישים (64%) היו גברים, גיל ממוצע 70 שנה, עם מדד מסת גוף ממוצע של 28 ק”ג/מ”ר (בתחום של משקל יתר). סיבוכי סוכרת בכלי דם קטנים וגדולים נמצאו אצל 44% ו-39% מהמשתתפים, בהתאמה.

תוך 28 יום, 1405 (50%) מהחולים שוחררו מבית החולים עם משך חציוני של השהות בבית החולים של 9 ימים, ואילו 577 חולים מתו (21%). מהחולים הנותרים, 12% נשארו בבית החולים ביום ה-28, ואילו 17% הועברו למתקנים שאינם בית החולים הראשון שלהם.

מודל ממוחשב חשף גורמים שונים כמו גיל צעיר יותר, טיפול שגרתי בסוכרת בתרופה מטפורמין ומשך ארוך יותר של התסמינים בכניסה שהיו קשורים לסיכוי גדול יותר לשחרור מבית החולים.

היסטוריה של סיבוכים בכלי דם קטנים, טיפול מונע קרישה שגרתי (למניעת קרישי דם), קוצר נשימה בכניסה, רמות חריגות של אנזימי כבד, ספירת כדוריות דם לבנות גבוהה יותר ורמות גבוהות יותר של הסמן לדלקת מערכתית חלבון מגיב C היו קשורים כולם לסיכוי קטן יותר לשחרור וסיכון גדול יותר למוות. לחולים שהסוכרת שלהם טופלה באופן סדיר באינסולין (אינדיקציה אפשרית למצב מתקדם יותר של סוכרת) היה סיכוי גדול ב-44% למוות בהשוואה לאלה שלא טופלו באינסולין.

ממצא לא רגיל מהמחקר הזה היה גידול של 42% בסיכון למוות אצל חולים עם סוכרת שקיבלו טיפול בסטטינים לכולסטרול גבוה – אבל המחברים מבהירים שהיות שזה מחקר תצפיתי, קשה להסיק מסקנות פסקניות לגבי קשר כלשהו לסטטינים, או לכל טיפול אחר.

במחקר גם נמצא ששליטה ארוכת טווח ברמת הסוכר בדם שהוערכה באמצעות המוגלובין מסוכרר (HbA1c) לפני הכניסה או בכניסה לא השפיעה על הגורל של חולי קורונה, ללא קשר מובהק למוות או לשחרור תוך 28 יום. לעומת זאת, רמה מוגדלת של סוכר בפלזמה בכניסה הייתה מנבא חזק של מוות, ובהתאם, של סיכוי קטן יותר לשחרור.

המחברים מסכמים: “הזיהוי של משתנים חיוביים שקשורים לשחרור מבית החולים ומשתנים שליליים שקשורים למוות יכול להוביל לסיווג מחדש של החולים ולעזור להשתמש במשאבים מתאימים  לפי הפרופיל של החולה הספציפי”.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.