מהמחקר המשותף לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב וממכללת תל חי עולה שבעיצומו של הגל השני (אוקטובר 2020) כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סובל מתסמיני חרדה גבוהה או גבוהה מאוד
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל-חי חושף כי מאז התפרצות נגיף הקורונה חלה החרפה משמעותית בתסמיני חרדה ודיכאון באוכלוסייה: מהמחקר עולה שבעיצומו של הגל השני (אוקטובר 2020) כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סובל מתסמיני חרדה גבוהה או גבוהה מאוד. הנתונים מצביעים על עלייה חדה בשיעור החרדה ביחס לסגר שהוטל בגל הראשון של המגפה (מאי 2020), אז כמעט אחד מכל ארבעה נשאלים (23%) דיווח על רמת חרדה בינונית-גבוהה או גבוהה מאד. לשם השוואה, בחינה של רמת החרדה בישראל ב-2018, כשנתיים לפני משבר הקורונה, העלתה כי רק אחד מכל עשרה (כ-12%) דיווחו על רמת חרדה גבוהה או גבוהה מאד.
רמת חרדה | מדידה 2018 | יציאה מהסגר הראשון (מאי 2020) | בין הסגרים (יולי 2020) | עיצומו של הסגר השני (אוקטובר 2020) |
---|---|---|---|---|
נמוכה ונמוכה מאוד | 60% | 41% | 35% | 36% |
בינונית | 28% | 36% | 38% | 35% |
גבוהה וגבוהה מאוד | 12% | 23% | 27% | 29% |
המחקר נערך בהובלת ד"ר ברוריה עדיני מהחוג לניהול מצבי חירום ואסון בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב, וחוקרי המרכז לחקר הדחק והחוסן במכללה האקדמית תל-חי: פרופ' שאול קמחי, פרופ' יוחנן אשל וד"ר הדס מרציאנו.
במסגרת המחקר, החוקרים עקבו אחר ההתמודדות של האוכלוסייה היהודית הבוגרת עם משבר הקורונה. המחקר כלל מדגם של 805 משיבים. מהנתונים עולה בנוסף כי רמת הדיכאון עלתה במידה מובהקת במהלך השנה האחרונה: בעיצומו של הגל השני (אוקטובר 2020) נמצא שאחד מכל חמישה אנשים (20%) בישראל סובל מרמת דיכאון גבוהה וגבוהה מאד. בזמן היציאה מהסגר שהוטל בגל הראשון (מאי 2020), רק 14% מהמשיבים (1 מכל 7 אנשים) דיווחו על רמת דכאון גבוהה או גבוהה מאוד. לשם השוואה, בשנת 2018, רק 9% מהאוכלוסייה (כמעט 1 מכל 10 אנשים) דיווחו על רמת דיכאון גבוהה או גבוהה מאד.
רמת דיכאון | מדידה 2018 | יציאה מהסגר הראשון (מאי 2020) | בין הסגרים (יולי 2020) | עיצומו של הסגר השני (אוקטובר 2020) |
---|---|---|---|---|
נמוכה ונמוכה מאוד | 70% | 59% | 57% | 51% |
בינונית | 21% | 27% | 25% | 28% |
גבוהה וגבוהה מאוד | 9% | 14% | 18% | 20% |
לדברי החוקרים: "המחקר ממחיש את השפעתו של משבר הקורונה והפגיעה הקשה בחוסן הנפשי של הציבור. העלייה החדה בשיעור האזרחים הסובלים מתסמינים של רמות חרדה ודיכאון מטרידה מאוד ועל פי רוב מדובר בנזקים נפשיים, סמויים מהעין, שלא מקבלים את המענה הראוי. חשוב להדגיש שהחרדה ובעיקר הדיכאון עשויים לפגוע בתפקוד היום-יומי של האזרחים, החל בניהול משק הבית, בעבודה, בחיי הקהילה ועוד. ככל שאנשים סובלים יותר מתסמינים של דכאון, כך קטנים המוטיבציה והרצון שלהם לשתף פעולה ולהקפיד על הנחיות הריחוק החברתי של הממשלה.
בנוסף, המחקר מעלה שאלות האם המערך הפסיכולוגי והפסיכיאטרי הקיים המדינה מסוגל להתמודד עם תופעה זו בהיקפים האלו, ואכן ערוך למתן טיפול יעיל להיקף כזה של נתונים בחרדה ובדיכאון. נשאלת גם השאלה האם אנשים שחשים מדוכאים וחרדים ניגשים בכלל לקבל עזרה למצבם הנפשי, האם יש בידי מערכת הבריאות דרכים אפקטיביות לאתר אותם ולטפל בהם מבעוד מועד לפני שמצבם יחמיר עוד, ומה עלולה להיות ההשלכה ארוכת הטווח של ההשפעות הנפשיות הללו על מי שסובל מהם, על סביבתו הקרובה והרחוקה ועל המדינה בכלל. שאלות אלה מחייבות התייחסות מידית".
עוד בנושא באתר הידען: