סיקור מקיף

מערכת החיסון המזדקנת: האם אפשר להחזיר את הגלגל לאחור?

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון פענחו היבטים חדשים בהזדקנות מערכת החיסון – וגילו כי אפשר להשיב לה את נעוריה

תאי פלסמה - תאי B של מערכת החיסון תוקפים נגיפים. <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
תאי פלסמה – תאי B של מערכת החיסון תוקפים נגיפים. המחשה: depositphotos.com

מגפת הקורונה שעברה על העולם בשנה האחרונה אימתה את מה שידענו תמיד: אוכלוסיית המבוגרים פגיעה וחלשה יותר מאוכלוסיית הצעירים. עובדה זו התבטאה לא רק בתחלואה קשה יותר ובתמותה רבה יותר; אפילו התגובות לחיסון כנגד נגיף הקורונה היו חלשות יותר בקרב בני הגיל השלישי ונמשכו זמן קצר יותר.

מדוע? חוקרים בטכניון מציגים כעת ממצאים חדשים ומפתיעים בעניין תהליך ההזדקנות של מערכת החיסון. ד"ר רים דווירי, בהנחייתו של פרופ' דורון מלמד מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, מצאה תשובה לשאלה האמורה; במאמר שהתפרסם בכתב העת Blood היא מסבירה כיצד פועל מנגנון ההזדקנות של מרכיבי מערכת החיסון ויתר על כן, מציגה דרכים "לעורר" אותה באדם המבוגר כך שתגיב טוב יותר לאיומים חדשים.


המחקר הנוכחי התמקד בתאי B, האחראים לייצור נוגדנים כנגד פתוגנים (מחוללי מחלה כגון חיידקים ונגיפים). כאשר תאים אלה נחשפים לפתוגן חדש, שאינו מוכר להם, הם מתמיינים והופכים לתאי זיכרון – תאים מאריכי חיים, המשמרים את הזיכרון החיסוני לאורך זמןכאשר הגוף ייחשף שוב לאותו פתוגן, תאי הזיכרון יזהו אותו ויגיבו במהירות ובעוצמה. למעשה, החיסונים הניתנים לנו כיום נועדו להשיג אפקט דומה – לייצר זיכרון חיסוני הדומה לזה שמייצרת החשיפה לפתוגן הרלוונטי.

כיום אנו יודעים שהיווצרותם של תאי B באדם המבוגר אינה יעילה כמו בגיל הצעיר, וכתוצאה מכך, האדם המבוגר חשוף יותר לפתוגנים – בעיקר פתוגנים חדשים כמו נגיף הקורונה. כעת, במאמר בכתב העת Blood, מסבירים ד"ר דווירי ופרופ' מלמד את המנגנון הגורם לדעיכה זו במערכת החיסון.


חוקרי הטכניון מצאו כי בדומה לכל מערכות הגוף, גם מערכת החיסון פועלת לשימור הוֹמֵאוֹסְטָזִיס – כלומר מצב יציב ומאוזן. הם מראים בעבודתם כי כחלק מהתהליך ההומאוסטטי, תאי זיכרון ותיקים בולמים יצירה של תאי B צעירים על ידי הפעלת מסלול הורמונלי ייחודי. כתוצאה מכך, מערכת החיסון של האדם המבוגר אומנם יכולה להגיב ביעילות לפתוגנים שהיא פגשה בעבר, אך מתקשה לזהות ולהתמודד עם איומים חדשים כגון נגיף הקורונה. מסיבה זו בדיוק, גם יעילותם של חיסונים בהגנה מפני פתוגנים חדשים אינה גבוהה כל כך בקרב אנשים מבוגרים.

בעקבות הממצאים החדשים, והבנה של מנגנון העברת האותות הגורם לאותה דעיכה בזיכרון החיסוני, החליטו החוקרים לבדוק אם אפשר להפוך את הגלגל, כלומר להשיב למערכת החיסון המבוגרת את היכולת לזהות פתוגנים חדשים ולפעול נגדם. בעבודה משותפת עם המחלקות לראומטולוגיה ולהמטולוגיה בקריה הרפואית רמב"ם ובמרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב) הם בחנו אפשרות זו בעכברים ובבני אדם.


חוקרי הטכניון הראו כי על ידי דילול של אוכלוסיית תאי הזיכרון הוותיקים מופעל מחדש המסלול ההורמונלי המביא לייצור תאי B חדשים. באנשים מבוגרים הוביל תהליך זה לשיקום של מערכת החיסון וליצירה של תאי B צעירים המסוגלים לזהות פתוגנים חדשים ולפעול נגדם בדומה למערכת החיסון של אדם צעיר. 

לדברי פרופ' מלמד, "אנחנו מאמינים שהממצאים שלנו סוללים דרכים חדשות להבנת תהליכי הזדקנות במערכת החיסון. לא פחות חשוב, מבחינה יישומית אולי יהיה אפשר להוביל, על ידי התערבות במסלול ההורמונלי שמצאנו, לייצור תאי B צעירים באנשים מבוגרים ובכך להבטיח לא רק אריכות חיים אלא גם בריאות."


למאמר בכתב העת המדעי  Blood

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן