מעורבות הציבור ותמיכה פוליטית חיוניים להצלחה במאבק של כל מדינה במשבר האקלים

כך עולה ממחקר שהוצג במסגרת סדנת מומחים בין-לאומית מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה.בדיון הוצגו עקרונות מנחים לחקיקת אקלים בישראל, מרכיבי המפתח לחקיקה יעילה ומה ניתן ללמוד ממדינות שכבר השלימו חקיקת אקלים

מדינות רבות בעולם זיהו בשנים האחרונות את החשיבות של חקיקת אקלים ליישום יעדי האקלים שלהן. כשני שלישים ממדינות ה-OECD כבר אימצו חוקים שנועדו לקבע את מחויבותן למאבק בשינוי אקלים ולמעבר לכלכלת דלת-פחמן או מתכננות לעשות זאת בשנים הקרובות.

בימים אלה, המשרד להגנת הסביבה, בראשות השרה גילה גמליאל, שוקד על גיבוש חוק אקלים היסטורי שיעגן את יעדי האקלים של ישראל וייתן ודאות ארוכת טווח למשק בדרך ליישום המעבר לכלכלה דלת פחמן.

על רקע זה, המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI) והמשרד להגנת הסביבה, בהשתתפות גורמי מקצוע מובילים מישראל וגרמניה, קיימו באחרונה סדנת מומחים בנושא חקיקת אקלים שבה נבדקו שאלות מקצועיות שונות, בהן: אלו מודלים של חקיקת אקלים נוסו בהצלחה בעולם? אלו מרכיבי מפתח צריכים להיכלל בחוק האקלים הישראלי הראשון? מה תפקידה של החברה האזרחית בקידום חוק אקלים וכיצד ניתן לשלב את קולות הציבור הישראלי באופן יעיל במסגרת התהליך?

מחקר חדש מטעם המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI), שהוצג לראשונה בסדנה, סקר מודלים של חקיקת אקלים שיושמו במדינות אירופה, בכוונה לזהות את הפרקטיקות המיטביות (Best Practices) בכל הנוגע לקביעת מטרות, עיצוב תהליכים ליישומן והערכת ההתקדמות שהושגה במסגרת החקיקה.

המסרים העיקריים של המחקר

• משבר האקלים דורש תגובה ממשלתית יעילה. עם זאת, רוב הממשלות אינן ערוכות להתמודד עימו כראוי.
• טיפול מקצועי ויעיל במשבר האקלים מחייב חלוקת אחריויות וקביעת נהלים ברורים; לכן מדיניות האקלים זקוקה למסגרת חקיקתית-לאומית ייעודית ומתפקדת.
• כינון מדיניות אקלים לאומית במסגרת חוק ייעודי מחזק את המדיניות ומשדר מאמץ כן. אגב כך, הפעולה הממשלתית נעשית יעילה ומקצועית יותר.
• לכמעט שני שלישים ממדינות ה-OECD כבר יש מסגרת חקיקתית-לאומית לטיפול בנושא משבר האקלים, או שהן דנות בהקמתה; כל מדינה אחרת השוקלת אימוץ של חוק אקלים כזה תימצא בחברה טובה.

סדנת המומחים התקיימה כחלק מפעילות המשרד להגנת הסביבה להובלת המשק הישראלי לכלכלה דלת פחמן עד לשנת 2050 וכן במסגרת הפרויקט “מעבר לכלכלה דלת פחמן: פרספקטיבות מישראל וגרמניה”, בהובלת המכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI), בשיתוף קרן היינריך בל תל אביב ובתמיכת קרן האקלים הגרמנית, המיוצגת על-ידי שגרירות גרמניה בישראל. הפרויקט כולל פרסום שורה של מחקרים בנושא מעבר לכלכלה דלת-פחמן בישראל וגרמניה כמו גם קיום סדנאות בהשתתפות מומחים משתי המדינות.

המלצות המחקר

המחקר מזהה חמישה מרכיבי מפתח בחקיקת אקלים (הגדרת מטרות ברורות, עיצוב צעדים ומדיניות, ניטור התקדמות, הגדרת אחריות מוסדית ועידוד שיתוף הציבור), ובוחן את היישום שלהם בעשר מדינות: דנמרק, פינלנד, צרפת, גרמניה, הונגריה, איסלנד, הולנד, ספרד, שבדיה ובריטניה. הניתוח מעלה 20 פרקטיקות מיטביות, בהן קביעת יעדים ספציפיים לכל ענף תעשייה, עיצוב מנגנונים לעדכון היעדים, הגדרת חובת דיווח לכל ענף תעשייה, וקידום אפיקים למעורבות של שחקנים לא-ממשלתיים. תובנות נוספות מדגישות את החשיבות של עיגון החוק בתמיכה ציבורית רחבה, לרבות מצד שחקנים פוליטיים, נציגים מהתעשייה, המגזר הפרטי והחברה האזרחית, והאפשרות לשלב את הציבור הרחב בהערכת היעדים שנקבעו והצעדים להשגתם.

עקרונות החוק שמגבש המשרד להגנת הסביבה

במסגרת הסדנה, הדגיש ד”ר גיל פרואקטור, מנהל תחום אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה, את הצורך בחקיקת אקלים בישראל ככלי שנועד לעגן מטרות ארוכות טווח, להבטיח את מימוש החזון של מדינת ישראל לעתיד ירוק יותר ולייצר ודאות ואופק תכנוני והשקעתי עבור המשק.

במהלך הסדנה הציג פרואקטור עקרונות מפתח של החקיקה המסתמנת בישראל, הצפויה לכלול צעדים המשקפים היערכות להשלכות הצפויות של שינוי האקלים (adaptation) וכן צעדים שנועדו לצמצם את פליטת גזי החממה (mitigation). כמו-כן, חוק האקלים צפוי להגדיר חזון ארוך-טווח לצד מטרות ספציפיות לשנים 2030 ו-2050, ולהתוות את הדרך למעבר לכלכלת דלת פחמן. החקיקה תקבע, לצד אסטרטגיה ברורה ליישום המטרות שהוגדרו, גם מנגנונים לעדכון אסטרטגיה זו בהתאם להתפתחויות ולניטור ההתקדמות שהושגה במסגרת החוק כדי להבטיח עמידה ביעדים. החקיקה גם תבטיח שקיפות בפני הכנסת והציבור בישראל.

צוות מומחים בראשות מוסד שמואל נאמן הדגיש בסדנה את עיקרון השקיפות והאחריות בחוק המתגבש, לצד הצורך בקביעת יעדים ברורים ומדידים. הדיונים במהלך הסדנה חזרו והדגישו את החשיבות של קביעת יעדים ארוכי-טווח להפחתת פליטות גזי חממה וקביעת מנגנונים משקיים כגון תמחור פחמן, אשר נדרשים לייצר ודאות תכנונית והשקעתית למשק.

עקרון מרכזי נוסף שחזר ועלה בדיון הוא הצורך בקביעת חובות דיווח ובקרה לצורך הגברת  השקיפות בהתקדמות הממשלה לקראת יישום הצעדים והתקדמות הממשלה לקראת עמידה ביעדים הלאומיים. כמו כן, הודגשה החשיבות של ועדת מומחים חיצונית ועצמאית שתייעץ לממשלה בקביעת היעדים במסגרת החוק ותסייע בביצוע ניטור והערכות.

תרומת האקדמיה והחברה האזרחית לקידום חקיקת אקלים

בדיון שהתקיים בפאנל של נציגי החברה האזרחית מישראל ומגרמניה, בהשתתפות נציגים מהמכון הישראלי למדיניות ציבורית (IPPI), אדם, טבע ודין, מוסד נאמן וארגון ברית האקלים הגרמני (Climate Alliance Germany), נדונו החשיבות והדרכים האפשריות לשילוב נציגים של הציבור ושל ארגונים שאינם ממשלתיים בדיונים סביב קביעת המטרות והצעדים להשגתן במסגרת חוק האקלים. במהלך הדיון עלתה הנקודה כי ארגונים לא ממשלתיים יכולים לתרום לקידום המטרות שיוגדרו במסגרת החקיקה, למשל בכך שיסייעו להבהיר לנבחרי ציבור את “הערך האלקטורלי” של קידום מדיניות ירוקה, או בכך שיאתגרו מדיניות וצעדים שמקדמים משרדי ממשלה אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם היעדים שיוגדרו בחוק.

נייר זה מציג סקירה של יותר מ-20 דוגמאות של נוהגים מיטביים שנלקחו מתוך עשרה חוקי אקלים במדינות ה-OECD (המשתייכות כולן גם לאיחוד האירופי), שיש בהם תכנון ארוך טווח (עד אמצע המאה). הממצאים המוצגים בנייר זה עשויים לסייע לממשלות הנמצאות בתהליך של עיצוב (או עיצוב מחדש) של מדיניות האקלים שלהן, במיוחד אם הן שוקלות ניסוח טיוטה של מסגרת חקיקתית ייעודית, או נמצאות כבר בתהליך כזה.

המסרים העיקריים של מסמך העמדה:

• משבר האקלים דורש תגובה ממשלתית יעילה. עם זאת, רוב הממשלות אינן ערוכות להתמודד עימו כראוי.
• טיפול מקצועי ויעיל במשבר האקלים מחייב חלוקת אחריויות וקביעת נהלים ברורים; לכן מדיניות האקלים זקוקה למסגרת חקיקתית-לאומית ייעודית ומתפקדת.

כינון מדיניות אקלים לאומית במסגרת חוק ייעודי מחזק את המדיניות ומשדר מאמץ כן. אגב כך, הפעולה הממשלתית נעשית יעילה ומקצועית יותר.

• לכמעט שני שלישים ממדינות ה-OECD כבר יש מסגרת חקיקתית-לאומית לטיפול בנושא משבר האקלים, או שהן דנות בהקמתה; כל מדינה אחרת השוקלת אימוץ של חוק אקלים כזה תימצא בחברה טובה.

רוב חוקי האקלים שנבחנו כוללים קבוצה של מרכיבי ליבה: יעדים, תכנון ומדיניות, ניטור התקדמות, אחריות מוסדית, ייעוץ חיצוני ומעורבות ציבורית. חוקי אקלים שמחסירים את המרכיבים הללו מוגבלים מבחינת היכולת שלהם לסייע לממשלות לקדם מדיניות אקלים באופן יעיל ומקצועי.
בחוקים הקיימים יש דרכי פעולה טובות רבות. אלו עשויות לשמש משאב והשראה למדינות אחרות, ואפשר להתאימן להקשר הלאומי בכל מדינה ומדינה.

תמיכה פוליטית היא תנאי בסיסי בחקיקת אקלים ובהפיכת החוקים לעמידים בפני שינויים בממשלה ובפני התפתחויות פוליטיות וכלכליות אחרות. אפשר להשיג תמיכה כזאת בתהליך פיתוח החוק וביישומו על ידי עירוב מערך נרחב של שחקנים פוליטיים ושל בעלי עניין.

חוק אקלים לאומי עשוי להיות הן התוצאה הן האמצעי ליצירת קונצנזוס לאומי ולשימורו בכל הנוגע לניהול משבר האקלים. מעורבות הציבור אינה מופיעה במפורש בכמה מהחוקים שנותחו, אף כי תמיכה ציבורית היא מרכיב הכרחי בשינוי חברתי-כלכלי מוצלח. מדינות אחדות מתנסות בתהליכי שיתוף נרחבים יותר, כגון אסיפות אזרחים, כדי לערב את הציבור באופן משמעותי ובלתי אמצעי בעיצוב מדיניות האקלים הלאומית.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: ” משבר האקלים הוא לא רק סוגיה סביבתית בוערת, אלא גם סוגיה כלכלית, חברתית וביטחונית. שינוי האקלים וההידרדרות הסביבתית, מהווים איום קיומי על ישראל ועל העולם. על מנת להתגבר על האתגרים הללו, ישראל זקוקה לאסטרטגית צמיחה חדשה שתהפוך אותה למדינה עם כלכלה, מודרנית ותחרותית. אנו מקדמים בימים אלה את הצעת המחליטים לכלכלה דלת פחמן בישראל, ובהמשך בכוונתנו להעביר חוק אקלים, לראשונה בישראל”.

להורדת המחקר:

• אנגלית 
• עברית

עוד בנושא באתר הידען:

• ביל גייטס בספר חדש: איך להימנע מאסון האקלים?
• מידבור המזרח התיכון כתוצאה ממשבר האקלים יביא למלחמות
• העיר שלך לא מוכנה למשבר האקלים
• האם אפשר לעצור את אסון משבר האקלים?
• המשרד להגנת הסביבה בוחן מנגנונים לתמחור פליטות פחמן על רקע משבר האקלים
• עת הקורונה, עידן משבר האקלים