מחקר חדש קובע: הקורונה אינה פוגעת במערכת השמיעה של החולים

"יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק" מסבירה פרופ' קרן אברהם מאוניברסיטת תל אביב השותפה למחקר ביחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע מבית החולים זיו והפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת

תרשים האוזן הפנימית. קרדיט: ד"ר עמיאל דרור
תרשים האוזן הפנימית. קרדיט: ד"ר עמיאל דרור

מאז פרוץ הקורונה היו לא מעט דיווחים בספרות המקצועית על כך שנגיף הקורונה עשוי לגרום לירידה בשמיעה בקרב חולים ומחלימים. מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף המרכז הרפואי גליל סותר את הדיווחים וקובע כי בבדיקה של איכות השמיעה בקרב חולי קורונה – לא נמצאה כל עדות לפגיעה במערכת השמיעה. 

את המחקר ערכו פרופ' קרן אברהם מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב יחד עם ד"ר עמיאל דרור וד"ר אייל סלע מהמרכז הרפואי לגליל ומהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר אילן. תוצאות המחקר התפרסמו בכתב העת היוקרתי Otology & Neurotology.

פרופ' אברהם מסבירה ש"מפרוץ המגפה היה ברור שלמחלה יש תופעות ארוכות טווח, כמו אובדן חוש הטעם. לצד זאת החלו חילוקי דעות בין הרופאים בשטח בשאלת חוש השמיעה, כאשר כמה מהם דיווחו בספרות המקצועית על ירידה בשמיעה בקרב חולים ומחלימים של COVID-19. השאלה הייתה האם הסימפטומים שדווחו נגרמו מהמחלה עצמה, כלומר האם המחלה מובילה לפגיעה גם במערכת השמיעה, או שמא מדובר בליקוי שמיעה זמני הנובע מנוזלים באוזן תיכונה ותחושת אטימות באוזניים כפי שקורה לעיתים קרובות בהצטננות".

לאור חשיבות הנושא, החוקרים הזדרזו להתחיל במחקר כבר במהלך הגל הראשון שפגע בישראל, כשמספר החולים והמחלימים עדיין היה נמוך באופן יחסי. המחקר נערך בקרב שמונה נדבקי קורונה א-סימפטומטיים (ושמונה מתנדבים לקבוצת הביקורת), ללא כל רקע של ירידה בשמיעה, וסיפק לראשונה מדדים כמותיים לאיכות השמיעה לאחר חשיפה לנגיף.

ד"ר דרור מוסיף: "במחקר שלנו בדקנו האם הקורונה עשויה לגרום לנזק עצבי או תחושתי קבוע ולא מצאנו עדויות לנזק כזה. כדי לחקור את התופעה בצורה כמותית ואובייקטיבית, לא הסתפקנו בדיווחים של הנבדקים, אלא השתמשנו ברישומים חשמליים מגזע המוח כדי לבחון את כל המסלול של גלי הקול באוזן – מהרגע שבו גירוי אקוסטי נכנס לתעלת השמע, פוגע בעור התוף, מרעיד את עצמות השמע ומתקדם לתוך השבלול ועד לקליטת הגלים החשמליים במוח. בנוסף בדקנו את פעילות תאי השערה החיצוניים, שמגבירים ומכוונים את הקול, ולא מצאנו כל הבדל בין נדבקי הקורונה לקבוצת הביקורת".

"אומנם מדובר במחקר שכלל בשלב הראשון שמונה מחלימים א-סימפטומטיים", מסבירה פרופ' אברהם, "אבל מחקר מדעי אובייקטיבי מצריך זמן רב – ואנחנו התחלנו לגייס את המתנדבים שלנו עוד באפריל, בשיא הגל הראשון בישראל. יש כל כך הרבה ספקולציות לגבי הנגיף הזה והנזק שהוא מחולל, ואנחנו הראנו שלפחות במערכת השמע – כרגע לא נצפה נזק". בימים אלה, פרופ' אברהם וד"ר דרור עורכים מחקר המשך, מקיף הרבה יותר, הכולל מאות מטופלים – לרבות מחלימים שהונשמו – במטרה להרחיב את הממצאים לשאלות נוספות.

"חשוב מאוד לבסס את הידע על הנגיף ממחקרים אובייקטיבים ולהימנע ממסקנות חפוזות", אומר ד"ר דרור. "במדיה החברתית הלבישו על הקורונה מחלות רבות ותסמינים מסוגים שונים, כאשר במקרים רבים מידע זה אינו מבוסס ומוביל למתח מיותר ולעומס על מערכת הבריאות".

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן