מחקר חדש הופך את החסה ל ”סופר פוד”

העתיד כבר כאן- חוקרים באוניברסיטה העברית הצליחו לערוך גנטית חסה ולהפוך אותה לבריאה במיוחד ועשירה בערכים תזונתיים. חמישה עלים מהחסה המשופרת ביום, יספקו את תצרוכת וויטמין המומלצת לאדם

חסה היא ירק מאכל פופולרי שכולנו מכירים, אך מעניין לדעת שלמרות שיש לה דימוי בריא, בהשוואה לעלים ירוקים אחרים שאנחנו אוכלים, היא ענייה יחסית בערכים תזונתיים. היא מכילה כמות קטנה יחסית של חומצה פולית (בתרד יש פי 4), ויטמין K (בעלי סלק ומנגולד יש פי 8), או ויטמין C (בקייל יש פי 20). מחקר חדש משפר את הערך התזונתי של החסה באמצעות טכנולוגיית “עריכה גנטית” והופך אותה לירק אטרקטיבי יותר מבחינה תזונתית.

במחקר, הצליחה הדוקטורנטית ירין עקנין, בליווי פרופ’ סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, לערוך גנטית עלי חסה ולהוסיף להם וויטמינים וערכים תזונתיים חשובים. לדוגמא, העלים החדשים מכילים עד פי 4 יותר ויטמיןC  או כ- 50% יותר בטא קרוטן, ממנו הגוף מפיק ויטמין A, לעומת הגידולים המקוריים.

הטכנולוגיה בה השתמשו החוקרים, מאפשרת לגשת לחומר התורשתי (ה-DNA) של החסה, ולעשות שינויים קטנים מאוד, אך משמעותיים ליכולת הצבירה של ויטמינים. “היתרון בטכנולוגיה הוא שאפשר להחליט מראש בדיוק מה השינוי שרוצים לעשות ולקבל אותו בזמן קצר יחסית ל’דרך הטבעית'”, הסבירה ירין. “הטכנולוגיה קיימת כבר כמה שנים ומתאפשרת בזכות מערכת שנקראת CRISPR. למערכת יש פוטנציאל רב גם בעולם הרפואה, עבור ריפוי מחלות גנטיות וגם בתחומי החקלאות והסביבה, עבור ייצור זני צמחים עם תכונות רצויות משופרות, כמו הגדלת ערכים תזונתיים, שיפור טעם וריח, הגדלת יבול ועמידות טבעית למזיקים שתחסוך בריסוס”.

“בחרנו בכוונה להשתמש בחסה מסוג ‘נגה’, זן מסחרי של חסה רומית (‘חסה ערבית’) המותאמת לגידול באקלים הישראלי, בעלת עלים ירוקים בהירים וטעם עדין. הכוונה הייתה לייצר חסה משופרת שתוכל לצאת במהרה מגבולות המעבדה והלכה למעשה לתרום לתזונה בריאה יותר”, המשיכה ירין. “ייתכן כי כבר בקרוב נוכל לראות חסה משופרת ועשירה בערכים תזונתיים ברשתות השיווק”.

”חוץ מהיתרון הברור של אכילת חסה בריאה יותר, אני חושבת שההשפעה החשובה של המחקר היא ההוכחה שאכן אפשר להשתמש בטכנולוגיית העריכה הגנטית בפרקי זמן קצרים יחסית כדי להשביח גידולים חקלאיים. חברות הזרעים והחקלאים מעוניינים בשיפור תכונות של הגדלת יבול ועמידות למזיקים, אבל לצרכן בבית אולי יותר חשוב שהאוכל שלו יהיה בריא, מזין וטעים יותר.”

בנוסף למעבדתו של פרופ’ סשה ויינשטיין מהפקולטה לחקלאות, לקחו חלק במחקר גם פרופ’ יוסי הירשברג, דור אגמון, טל מקוב-בואניש וד”ר יוליוס בן-ארי מהאוניברסיטה העברית, וד”ר ארי שפר, ילנה יסלסון, ד”ר דנה חרובי וד”ר ויווקאננד טיווארי ממכון וולקני.