החל מלפני 4,500 שנה שלוש אוכלוסיות טיבטיות שונות מאוד כבשו את האזורים הצפון-מזרחיים, הדרומיים-מרכזיים והדרומיים והדרום-מערביים של הרמה אבל הם נושאים גן משותף המאפשר להם לתפקד באיזורים גבוהים ודלילי חמצן. ייתכן שהגן הזה הגיע מהאדם הדניסובי
הרמה הטיבטית, הרמה הגבוהה והגדולה ביותר מעל פני הים, היא אחת הסביבות הקשות ביותר שיושבו על-ידי בני אדם. יש בה סביבה קרה וצחיחה, וגובהה עולה לעתים קרובות על 4000 מטר מעל פני הים (masl). הרמה משתרעת על פני מרחב גדול באסיה – כ-2.5 מיליון קמ”ר – והיא ביתם של יותר מ-7 מיליון בני אדם, המשתייכים בעיקר לקבוצות האתניות הטיבטית והשרפה.
עם זאת, הבנתנו את מקורותיהם וההיסטוריה שלהם ברמה לוקה בחסר. למרות קשר ארכיאולוגי עשיר המשתרע על הרמה, דגימות דנ”א משרידים של בני אדם קדומים הוגבלה לחלק קטן של הרמה הדרום-מערבית בהרי ההימלאיה.
כעת, מחקר שפורסם בכתב העת Science Advances ב-17 במרץ בראשותו של פרופ’ FU Qiaomei מהמכון לפליאונטולוגיה ופליאואנתרופולוגיה של בעלי חוליות (IVPP) של האקדמיה הסינית למדעים מילא את הפער הזה על-ידי ריצוף הגנומים של שרידים של 89 בני אדם קדומים החל משנת 5100 לפנה”ס מ-29 אתרים ארכיאולוגיים המשתרעים על-פני הרמה הטיבטית.
החוקרים מצאו כי בני אדם קדומים שחיו מעבר למישור חולקים מוצא יחיד, שמקורו באוכלוסייה בצפון-מזרח אסיה שהתערבבה עם אוכלוסייה אנושית מסוכסכת מאוד, אך לא נחקרה.
לדברי פרופ פו: “דפוס זה נמצא באוכלוסיות מאז לפני 5,100 שנה, לפני הגעתם של צמחים מבויתים אל הרמה”, כי הכנסת מוצא צפון-מזרח אסיה לאוכלוסיות מישורים התרחשה לפני שהוכנסו שעורה וחיטה ולא הייתה קשורה לחקלאים נודדים של חיטה או שעורה.
השוואה מעמיקה יותר על-פני הרמה מגלה דפוסים גנטיים שונים לפני שנת 2500 לפנה”ס, מה שמצביע על כך ששלוש אוכלוסיות טיבטיות שונות מאוד כבשו את האזורים הצפון-מזרחיים, הדרומיים-מרכזיים והדרומיים והדרום-מערביים של הרמה, כאשר אוכלוסיות הרמה שנדגמו קודם לכן, שייכות רק לקבוצה האחרונה.
ניתן לראות דינמיקות אוכלוסייה שונות בשלושת האזורים הללו. אוכלוסיות צפון-מזרחיות המתאורכות לפני 4700 לפנה”ס מראות זרם של מוצא צפון-מזרח אסייתי נוסף באזורים בגובה נמוך יותר (~3000 מטר מעל פני הים) כגון אגן גונגה. עם זאת, זרם זה אינו נצפה באוכלוסיות גבוהות יותר (~ 4000 מטר מעל פני הים) המתוארכות ל-2800 לפני זמננו רק 500 ק”מ משם.
רשת מורחבת של בני אדם חיה גם לאורך נהר יארלונג צאנגפו, עם מוצא משותף שנמצא באוכלוסיות דרומיות ודרום-מערביות המתוארכות ל-3400 לפנה”ס, אוכלוסיות מערביות ממחוז נגארי המתוארכות לשנת 2300 לפנה”ס, ואוכלוסיות דרום-מזרחיות ממחוז ניינגצ’י משנת 2000 לפני הספירה. ההשפעה המורחבת של אוכלוסיות אלה מראה את התפקיד החשוב שמילא עמק הנהר הזה בהיסטוריה הטיבטית.
“בין שתי הקבוצות הללו, אוכלוסיות מרכזיות לפני שנת 2500 לפנה”ס חולקות מוצא שונה מאלו שמצפון ומדרום. עם זאת, דגימות של אוכלוסיות מרכזיות לאחר 1600 לפנה”ס מראות שהן חולקות קשר גנטי הדוק יותר לאוכלוסיות דרום ודרום-מערביות. הדפוסים האלה לוכדים דינמיות באוכלוסיות אנושיות על הרמה”, אמרה מלינדה יאנג, עוזרת פרופסור באוניברסיטת ריצ’מונד ופוסט-דוקטורנטית לשעבר ב-IVPP.
“בעוד שאוכלוסיות מישורים עתיקים מראות בעיקר מוצא מזרח אסיאתי, ניתן למצוא השפעות מרכז אסיאתיות בכמה אוכלוסיות מישורים עתיקות”, אמר וואנג הונגרו, פרופסור במכון לגנומיקה חקלאית בשנזן ופוסט-דוקטורנט לשעבר ב- IVPP. “אוכלוסיות מערביות מראות מוצא חלקי ממרכז אסיה כבר בשנת 2300 לפנה”ס, ופרט המתוארך ל-1500 לפנה”ס מהרמה הדרום-מערבית מראה גם מוצא הקשור לאוכלוסיות מרכז אסיה”.
טיבטים ושרפים של ימינו מראים השפעה רבה מאוכלוסיות מזרח אסיה בשפלה, עם רמות שונות של זרימת גנים בקורלציה עם קו אורך. דפוס זה אינו נצפה באוכלוסיות של טרנסקטים קדומים יותר, כולל אלה המתוארכים לשנים 1200-800 לפנה”ס, מה שמצביע על כך שזרימת הגנים של מזרח אסיה בשפלה הייתה במידה רבה תוצר של הגירה אנושית חדשה מאוד.
מחקרים קודמים הראו כי אוכלוסיות הרמה של ימינו הן בעלות שכיחות גבוהה של וריאנט של חלבון תחום האנדותל שמאפשר התאמה לחיים בגבהים גבוהים וככל הנראה מקורו באירוע תערובת בעבר עם בני האדם הארכאיים המכונים דניסובנים. “בני אדם ממחקר זה מראים מוצא ארכאי האופייני למזרח אסיה בשפלה, אך האדם העתיק ביותר המתוארך לשנת 5100 לפנה”ס הוא הומוזיגוטי עבור הווריאנט ההסתגלותי”, לדברי פרופ’ פו. “לפיכך, הגעתו של וריאנט זה התרחשה לפני 5100 לפנה”ס באוכלוסייה הקדומה והפכה לנפוצה בכל אוכלוסיות הרמה”.
באמצעות הסקירה המרחבית הרחבה שלהם של דנ”א אנושי עתיק מהרמה הטיבטית, פרופ’ פו וצוות המעבדה חשפו שושלת טיבטית שתחילתה לפחות לפני 5100 שנה ברמה הטיבטית. האוכלוסייה הקדומה התפשטה במהירות, כך ששלוש קבוצות אזוריות מראות דפוסים היסטוריים ייחודיים שהחלו להתמזג לאחר 2500 לפני הספירה.
“זהו המחקר הגדול ביותר שנערך בתחום של גנטיקה עתיקה ברמה הטיבטית עד כה”, אמר LU Hongliang, פרופסור באוניברסיטת סצ’ואן. הראיות החדשות במחקר זה על היווצרותם של מרכיבים ייחודיים באוכלוסיות העתיקות מרמת צ’ינגהאי-טיבט מסתמכות במידה רבה על שיתוף פעולה בין צוותים של ארכיאולוגיים וגנטיקאים רבים. פרופ’ LU מציין כי “ניתוח דנ”א עתיק מאפשר לנו לחרוג ממחקר האינטראקציה התרבותית תוך שימוש בראיות ארכיאולוגיות בלבד, ולהעלות רעיונות חדשים למחקר ארכיאולוגי על הרמה”.
דגימה עתידית עדיין נחוצה, שכן מקורו של המוצא הלא-דגום, המתפצל עמוקות, שנמצא בכל אוכלוסיות הרמה, עדיין אינו ידוע. בנוסף, עדיין לא ידוע מתי והיכן אלל EPAS1 ההסתגלותי חדר לראשונה לאוכלוסייה הטיבטית הקדומה.
אבל המחקר הזה הוא צעד בכיוון הנכון. “הגנומים האלה חושפים היסטוריה עמוקה ומגוונת של בני האדם ברמה הטיבטית”. לדברי פרופ’ פו “הממצאים האלה מספקים לנו הבנה הרבה יותר טובה של חלק חשוב מההיסטוריה האנושית באסיה”.
עוד בנושא באתר הידען:
