מוזיאון הננו מושק השבוע באוניברסיטת בר אילן

מוזיאון חדש ויחיד מסוגו בישראל יושק באוניברסיטת בר-אילן: מוזיאון ננו * ייפתח עם התערוכה: "שפות חדשות"

מה הקשר בין 150 אלף גומיות משרדיות לשיקום רשת נוירונים פגומים? מה קורה לטיפת מים חרדתית ומה הקשר לנפש האדם? כיצד 16 נגני כינור מוכיחים את תיאורית הכאוס?

מדענים ואמנים יוצאים למסע גילויים המוביל ליצירת עבודות משותפות במוזיאון חדש במכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.

מותחת גבולות - מוזיאון ננו באוניברסיטת בר אילן. צילום מיכאל עמר.
מותחת גבולות – מוזיאון ננו באוניברסיטת בר אילן. צילום מיכאל עמר.

מוזיאון ע"ש פטר לאמנות ולמדעי הננו, מוזיאון חדש ויחיד מסוגו בישראל, מציג עבודות אמנות שהן חלק ממחקר מתפתח פרי שיתוף פעולה בין אמנים ומדענים. המוזיאון מציע חוויה של גילוי, סקרנות והרחבת הדעת בחלל המתפרס על פני שבעת קומותיו של המכון לננוטכנולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, עם עבודות שיוצגו בין המעבדות, בחללים ציבורים ועוד.

התערוכות המוצגות במוזיאון הן תוצאה של עבודה ארוכה ומשותפת בין אמנים עכשוויים לבין חוקרים מתחומי הביולוגיה, הפיזיקה, הכימיה, ההנדסה ומדעי המחשב, וחושפות את המבקרים למחקר חי ופועם המתקיים בעשרות המעבדות ולדיאלוג המתקיים בין החוקרים לאמנים.

חזונו של המוזיאון הוא לאפשר לחוקרים ולאמנים לדון יחד במחקר העוסק בעולם הננו הבלתי נראה ובהשלכות מרחיקות הלכת של מחקר זה על המציאות בעולמנו הנראה. השינוי העצום בקנה המידה טומן בחובו השלכות על עולם התרבות, האומנות והמדע ..

פתיחה חגיגית לתערוכה "שפות חדשות":  יום חמישי, 8 ביולי בשעה 19:00. אוצרת: טל יזרעאל

בתערוכת הפתיחה של מוזיאון ננו, "שפות חדשות" מוצגים שיתופי הפעולה בין אמנים ומדענים שהבשילו לגוף עבודות חדש. העבודות טרנסדיסיפלינריות, ומציגות את שפת התקשורת הייחודית בין אמנים לבין מדענים, התחבירים החדשים יוצגו לקהל לראשונה לאחר שלוש שנים של עבודה משותפת.

שיטוט מחשבתי, דיזינס (סחרחורת המובילה לגילוי)  וסרנדיפיטי (גילוי במקרה בעת חיפוש אחר דבר מה אחר) הם רגעים שבריריים, הכרחיים ומכריעים המתרחשים בסטודיו האמן ובמעבדת המחקר. מלבדם מתרחשים מהלכים נוספים, כמו פירוק והרכבה מחדש, מהלכי ניסוי וטעייה, פענוח ופרשנות וגם הסקת מסקנות.

מוזיאון ננו מהווה פלטפורמה למהלכים משותפים מעין אלה, המתרחשים בין אמנים לבין מדענים. שיתופי הפעולה מתרחשים לאורך זמן, משתנים בהיקפם ובעומקם. חלקם של שיתופי הפעולה אינם ממשכים ולאחר מפגשים קצרים שבים מדען למעבדתו ואמן אל הסטודיו שלו, וחלקם מתגבשים לידי עבודת אמנות אשר זזה ומשתנה בהתאם למחקר המדעי.

פה ושם. מוצג במוזיאון ננו באוניברסיטת בר אילן. צילום מיכאל עמר
פה ושם. מוצג במוזיאון ננו באוניברסיטת בר אילן. צילום מיכאל עמר

התערוכה הפותחת את מוזיאון ננו תציג את עבודתם המשותפת של הצמדים אמן/ מדען : האמן מחמוד קייס שמקשר בין עץ ומוטיב הערבסק למבנה מרחבי של ננו צינוריות פחמן שחוקרת פרופ' עדי סולומון במעבדתה| עבודה של אמן הסאונד אלעד שניידרמן ופרופ' מוטי פרידמן שמנעו סנכרון בין 16 נגני כינור וגילו דרך כך תגלית מדעית חדשה שקשורה לכאוס אנושי| עבודה של ורדי בוברוב שקשרה 150 אלף גומיות זו לזו בעקבות מחקר על צמיחת נוירונים פגומים, אותם חוקרת פרופ' אורית שפי| האמנית קרוליין מקסוול שציירה באמצעות מי מלח מים המלח ומי מלח מימת המלח מיוטה ארה"ב, שבציור התגבשו והשתנו בתהליכים ננומטריים לאורך מספר שנים והיוו נקודת מוצא למחקר מדעי חדש של ד"ר גילי תאגורי כהן, שחוקרת מבנה גבישי של חומרים באמצעות רנטגן| אילי לוי בראה עולם לטיפת מים שנעה במסלול שכולו ממשטחים הידרופובים (דוחי מים), שמיוצרים במעבדה של פרופ' שלמה מרגל, שהוא אלגוריה למסלולים בחוויה האנושית ולעולמות הנפש החבוטים|  החשיפה אל מחקר, זיהוי מחלות ע"י הקרנות אור ושימוש בננו חלקיקי זהב, המתקיים במעבדתו של פרופ' דרור פיקסלר, הובילו את האמנית אלה גולדמן ליצירת מיצב מרשים שמטעין את הצופה בחוויות חדשות, בהתאם לתנועה ולסיבוביות.

אוצרת התערוכה טל יזרעאל:  "יצאנו למסע אל עולמות רחוקים קונספטואלית וטכנית, ועם זאת קרובים מאוד אל עצם הווייתנו. זהו אשנב לארץ הפלאות של הבלתי נראה לעין. בננו-מדע כמו באומנות, החקר אל תוך החומר ואל תוך המהות מוביל לגילוי תופעות חדשות ועולמות חדשים."

מוזיאון הננו

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. יכול להיות שזה מעניין אבל זה לא ראשון מסוגו בארץ – יש כבר הרבה זמן מוזיאון ננו כחלק ממוזיאון ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן