סיקור מקיף

מה קורה במח של חולדות אמפתיות?

מחקר חדש חושף את הרשת המוחית המעורבת בהטייה חברתית בחולדות * כאשר החולדה שזקוקה לעזרה מזן אחר ובלתי מוכר – החולדות לא עוזרות לה ומערכת התגמול לא פועלת

האם יונקים, ובפרט חולדות, מסוגלים לגלות אמפתיה אחד לשני, לנקוט בהתנהגות פרו-חברתית ולסייע לאחרים במצוקה? ד"ר ענבל בן-עמי ברטל מבית-הספר לפסיכולוגיה ובית-הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב ערכה סדרת מחקרים בנושא והגיעה לגילויים מפתיעים. במחקר חדש שהתפרסם בימים אלה בעיתון המדעי eLife החוקרת גילתה שחולדות מפעילות את מערכת התגמול במח בזמן שהן פועלות לעזרת חברה לכודה. בנוסף, המחקר חשף כי כאשר החולדה הלכודה היא מזן אחר ובלתי מוכר – החולדות לא עוזרות לה ומערכת התגמול לא פועלת.

המחקר שבוצע על ידי חוקרת מאונ' תל-אביב בשיתוף עם חוקרים בברקלי, סטנפורד ואונ' טורונטו, משלב שיטות חדשניות במדעי המח כדי לתאר את הפעילות המוחית של חולדות בזמן "מבחן התנהגות עוזרת". במהלך המבחן, חולדה אחת לכודה במלכודת וחברתה החופשיה יכולה לעזור על-ידי פתיחת דלת המלכודת מבחוץ. מחקר זה חושף כי מערכת התגמול קשורה למוטיבציה פרו-חברתית לפעול למען האחר

במחקר הראשון בסדרת המחקרים, מבחן התנהגות עוזרת בחולדות, שפיתחה החוקרת הישראלית במהלך הדוקטורט באונ' שיקאגו עם פרופ' פגי מייסון ופרופ' ג'אן דסטי והתפרסם בעיתוןScience נבדקה הנכונות של חולדה לחלץ חברה במצוקה. במבחן זה, חולדה אחת לכודה במלכודת ואחרת יכולה לשחרר אותה על ידי פתיחת דלת המלכודת מבחוץ. כשחולדות לומדות לפתוח את המלכודת הן ממשיכות לעשות זאת במהירות ובעקביות בימים הבאים, גם אם אין מגע בין החולדות לאחר העזרה.

"גילינו שלעזור לחולדה השנייה מתגמל כמו לאכול שוקולד, אם לא יותר" – מספרת ד"ר בן-עמי ברטל. "המחקר קיבל חשיפה עצומה, לאור הטענה שהחולדות מונעות על-ידי אמפתיה לחולדה הלכודה. כלומר החולדה מגיבה למצוקה של החולדה הלכודה והיא רוצה לעזור לה כדי להסיר את גורם המצוקה. במחקרי המשך נמצא שהחולדות מראות עליה ברמת הלחץ בזמן המטלה, גם אצל החולדה הלכודה וגם החופשיה, ועזרה מורידה את הלחץ לשתיהן. עוד נמצא כי מתן חומרים נוגדי-חרדה מוריד את ההסתברות שהחולדות יעזרו, אולי כי הן לא חשות את המצוקה של החולדה הלכודה".

מאז יצאו עשרות מאמרים על אמפתיה בעכברים וחולדות, והיום יש הרבה יותר קבלה של הרעיון שחיות, במיוחד יונקים חברתיים, מרגישות ומשקפות את המצוקה של אחרים. הייחוד של המודל הזה הוא שהחולדות לא רק "נדבקות" במצוקה של האחר, אלא גם מנסות, ולרוב מצליחות, לסייע לחולדה הלכודה להשתחרר.

"אבל אז נוסף "טוויסט" וגילינו שכמו בני אדם, חולדות לא נחמדות סתם לכל אחד. במחקר עוקב נוסף שהתפרסם ב-  eLife ב-2014, הראנו שחולדות מראות הטיה חברתית בהתנהגות פרו-חברתית, עוזרות לבני קבוצת השייכות שלהן ולא לחולדות מקבוצות אחרות, מזן אחר בעל פרווה שחורה. הסלקטיביות הזו של התנהגות פרו-חברתית אצל החולדות מזכירה מאד את ההטיה החברתית שרואים בבני-אדם, שנוטים לחוש אמפתיה ולעזור לבני קבוצת השייכות שלהם יותר מלקבוצות אחרות. בנימה מעודדת, מגורים משותפים של שבועיים עם חולדה מהזן השני גרמה לשינוי גורף במוטיבציה הפרו-חברתית, וחיות עזרו לא רק לבת זוגן לכלוב אלא אף לחיות זרות מהזן השני לאחר היכרות עם חולדה אחרת" – מסבירה ד"ר בן-עמי ברטל

הבדל התנהגותי זה העלה את השאלה מה שונה במח של חולדות "אמפתיות" לעומת חולדות שלא עוזרות וזה בדיוק מה שנבדק. במחקר החדש, שהחל במהלך הפוסט-דוקטורט אצל פרופ' דניאלה קאופר מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, המדענית מאונ' תל-אביב בדקה את הבסיס המולקולרי של ההתנהגות הזו, בתוך התמקדות בפעילות המוחית בשני התנאים האלה.

ראשית, בעזרת סימון זרחני של נוירונים שהיו פעילים בזמן המטלה, סומנו נוירונים שהיו פעילים בזמן שחולדות היו בנוכחות חולדה לכודה מקבוצת השייכות שלהן, או מהזן השני, ונעשה ניתוח סטטיסטי וגרפי של הרשתות המוחיות הפועלות בכל תנאי. כמו כן, נעשו הקלטות של פעילות מוחית על-ידי אות סידן שמשתחרר כשנוירונים פעילים. בשתי הקבוצות, גם בקבוצה שלא עזרה, הופעלה מערכת מוחית שקשורה לעיבוד מצוקה של אחרים, כולל אזורי מח דומים לאלו שפועלים בשעה שבני אדם חשים אמפתיה. אבל רק בחולדות שראו חולדה מהזן שלהן, נראתה התנהגות עוזרת והפעלה של מערכת התגמול, זוהי רשת מוחית שמעוררת מוטיבציה לבצע דברים חשובים שתורמים להישרדות כמו אוכל או בני זוג, בכך שהיא גורמת להם להרגיש טוב. 

"מחקר זה מראה שלמערכת התגמול תפקיד חשוב בהתנהגות עוזרת, ואם אנחנו רוצים להגביר את ההסתברות להתנהגות פרו-חברתית יש לתגבר תחושת שייכות יותר מאשר אמפתיה. מחקר נוסף שנערך אצלנו עכשיו מנסה לבדוק מה קורה במח של חולדות מהקבוצות השונות בשבועיים שהן גרות יחד ונהיות חברות, ואיך אפשר באמצעות גירוי מלאכותי של המח לגרום לחולדות להיות אמפתיות למצוקה של חולדות מהזן השני" – מסכמת ד"ר בן-עמי ברטל.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן