הכוכב התגלה בזכות מאמצי 80 אלף משתתפי פרויקט מדע אזרחי בשם "עולמות אחוריים: כוכב הלכת 9" וצוות אסטרונומים מכל רחבי ארה"ב
כוכב תת בהיר מסוג L שהתגלה נמצא במסע יוצא דופן בגלקסיה שלנו.
השמש מקיפה את שביל החלב במהירות של 220 קילומטרים לשנייה, אך כוכב מהיר יותר, J1249+36, התגלה כשהוא נע במהירות של כ-600 קילומטרים לשנייה. הכוכב התגלה על ידי פרויקט מדע אזרחי בשם "עולמות אחוריים: כוכב הלכת 9", ויכול לעזוב את שביל החלב.
כוכב תת-בהיר(Subdwarf Star) הוא כוכב שנמצא בשלב מיוחד של חייו, ומאופיין בכך שהוא חיוור יותר מכוכבים דומים בסדרה הראשית. הסיבה לחיוורון הזה היא לרוב מחסור ביסושות כבדים, מה שהופך את הכוכבים הללו לנדירים ועתיקים ביותר. כוכבים תת-בהירים מייצגים שלב מיוחד בהתפתחות הכוכבים והם בעלי ערך מחקרי גבוה.
תנועת השמש בגלקסיה
ייתכן שהשמש נראית יציבה בזמן שהכוכבים סביבה נעים, אך היא בעצם מקיפה את שביל החלב במהירות מרשימה של כ-220 קילומטרים לשנייה — כמעט 800 אלף קמ"ש. כשהתגלה כוכב אדום עמום חוצה את השמיים במהירות ניכרת, המדענים שמו לב.
בזכות מאמצי פרויקט מדע אזרחי בשם "עולמות אחוריים: כוכב הלכת 9" וצוות אסטרונומים מכל רחבי ארה"ב, התגלה כוכב L תת-כוכב מהיר במיוחד הדוהר בשביל החלב. הכוכב, בשם CWISE J124909+362116.0 ("J1249+36"), התגלה לראשונה על ידי למעלה מ-80,000 מתנדבי מדע אזרחי שסרקו נתונים שנאספו על ידי משימת WISE של נאס"א במשך 14 השנים האחרונות.
ניתוח מהירות והרכב הכוכב
J1249+36 התבלט מיד בגלל המהירות שבה הוא נע, שנאמדת בכ-600 קילומטרים לשנייה (2.1 מיליון קמ"ש). במהירות זו, הכוכב יכול לברוח מכוח הכבידה של שביל החלב, מה שהופך אותו לכוכב "מהיר במיוחד".
כדי להבין את טבע הכוכב, פנה פרופסור אדם בורגרסר למצפה הכוכבים קק במאונקה, הוואי, כדי למדוד את ספקטרום האינפרא אדום שלו. הנתונים חשפו שמדובר בכטכב צצ בהיר L נדיר.
הבנת הרכבו של J1249+36 התאפשרה בזכות מודלים אטמוספריים חדשים שנוצרו על ידי רומן גראסימוב, בוגר UCSD, שעבד עם חוקר UC LEADS אפריין אלוורדו.
מה נתן לכוכב הזה בעיטה?
החוקרים התמקדו בשני תרחישים אפשריים להסברת המסלול הלא רגיל של J1249+36. בתרחיש הראשון, הכוכב היה במקור בן זוג בעל מנסה נמוכה של כוכב לבן שהתפוצץ כסופרנובה, ובכך שחרר את הכוכב במהירות גבוהה. בתרחיש השני, הכוכב היה במקור חבר בצביר כוכבים כדורי, ובעיטה כוכבית גרמה לו לעוף מחוץ לצביר.
כדי לקבוע אם אחד מהתרחישים או מנגנון אחר מסביר את המסלול של J1249+36, אמר בורגרסר שהצוות מקווה לבחון את הרכב היסודות שלו מקרוב. גילוי כזה יספק הזדמנות חדשה ללמוד על ההיסטוריה והדינמיקה של שביל החלב.
עוד בנושא באתר הידען:
