סיקור מקיף

חשיפה לקרני השמש מגבירה את התשוקה הרומנטית בבני אדם

החוקרות מאוניברסיטת תל אביב גילו כי חשיפה לשמש משפיעה בין השאר גם על ויסות המערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשת ההורמונים) המינית בקרב בני אדם.

תמונת השער שנבחרה לעיתון המדעי CELL REPORTS- קרדיט: עיצוב התמונה צפנת עוזרי וצילום אבי לוין
תמונת השער שנבחרה לעיתון המדעי CELL REPORTS- קרדיט: עיצוב התמונה צפנת עוזרי וצילום אבי לוין

מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב גילה כי חשיפה לקרינה על-סגולה מהשמש מגבירה את התשוקה הרומנטית בבני אדם. במסגרת המחקר גברים ונשים (נסיינים) נחשפו לקרינת UVB (קרינה על-סגולה) בתנאים מבוקרים והממצאים היו חד משמעיים: אצל שני המינים נמצאה עלייה בתשוקה הרומנטית. החוקרים גילו כי חשיפה לשמש משפיעה בין השאר גם על ויסות המערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשת ההורמונים) המינית בקרב בני אדם.

המחקר נערך בהובלת הדוקטורנטית רומה פאריק ואשחר שורק מהמעבדה של פרופ' כרמית לוי מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב. הטיפול של הנסיינים שטופלו בפוטותרפיה (טיפול בחשיפה לאור) ב-UVB נעשה במרכזים הרפואיים איכילוב ואסותא. התגלית פורצת הדרך פורסמה ככתבת שער בכתב העת היוקרתי Cell Reports.

פרופ' לוי מסבירה כי "במשך שנים רבות ידוע במחקר כי קרינה על-סגולה מהשמש מגבירה את רמות הטסטוסטרון בקרב גברים וברור לנו שחשיפה לשמש משחקת תפקיד מרכזי בוויסות המיניות – הן ההתנהגותית והן ההורמונלית. אלא שהמנגנון האחראי על הוויסות הזה היה עד כה בגדר תעלומה מדעית. אנחנו הצלחנו לראשונה להבין טוב יותר את המנגנון שמפעיל אותן".

השלב הראשון של המחקר נעשה במודל חיות, והוא כלל חשיפה לקרינת UVB – קרינה על-סגולה (UV) מסוג B, כלומר קרני שמש באורכי גל של 320 עד 400 ננומטר. ההשפעות היו דרמטיות: החשיפה העלתה את רמות ההורמונים של הנקבות, הגדילה את שחלותיהן והאריכה את תקופת ייחומן. זאת ועוד, הן הנקבות והן הזכרים נמשכו זה לזו יותר, והיו פתוחים יותר למגע מיני.

(מימין לשמאל): הדוקטורנטית רומה פאריק ופרופ' כרמית לוי-קרדיט: אוניברסיטת תל-אביב.
(מימין לשמאל): הדוקטורנטית רומה פאריק ופרופ' כרמית לוי-קרדיט: אוניברסיטת תל-אביב.

בשלב השני חזרו החוקרים על הניסוי במודל חיות, אך הפעם הניסוי כלל הסרה מהעור של חלבון בשם p53, חלבון אשר אחראי על זיהוי נזקי הדנ"א ועל הפעלת מערכת הפיגמנטציה של העור בזמן חשיפה לשמש. הסרת החלבון ביטלה את השפעות חשיפת ה-UVB על התנהגותם המינית של החיות שנבדקו, כך שלפרופ' לוי ולעמיתיה אין ספק כי החשיפה לקרינה דרך העור היא שהביאה לשינויים ההורמונליים, הפיזיולוגיים וההתנהגותיים שנצפו – וכי מערכת זו אחראית גם על ויסות המיניות.

השלב האחרון של המחקר נעשה על בני אדם והוא כלל 32 נסיינים שקיבלו שאלוני התנהגות מתוקפים של תשוקה רומנטית ואגרסיביות. הנסיינים קיבלו פוטותרפיה (טיפול בחשיפה לאור) ב-UVB במרכזים הרפואיים איכילוב ואסותא. אצל שני המינים נמצאה עלייה בתשוקה הרומנטית, ואילו הגברים העידו על עלייה ברמות האגרסיביות.

תוצאות דומות התקבלו כאשר נסיינים נתבקשו להימנע מאור השמש במשך יומיים, ולאחר מכן השתזפו במשך כ 25 דקות. בבדיקות דם שנערכו נמצא כי החשיפה לשמש הביאה להפרשה מוגברת של הורמונים כמו טסטוסטרון בהשוואה לבדיקות הדם שנערכו יום לפני החשיפה. עלייה בטסטוסטרון אצל גברים בקיץ נמצאה גם באנליזה של מידע הנאסף בקופות החולים מכבי וכללית.

פרופ' לוי: "בעור יש מנגנונים שונים שנועדו להתמודד עם קרינת השמש, אחר מהם הוא גורם השעתוק p53. צריך לזכור שחשיפה ל-UV מסוכנת ועלולה לגרום לנזקים בדנ"א, כמו במקרה של סרטן העור. יחד עם זאת כמובנה יש בעור שתי תוכניות אשר מופעלות בעקבות חשיפה לשמש ואשר נועדו להגן מפני נזקי דנ"א, והן: מערכת תיקון הדנ"א ומערכת הפיגמנטציה.  p53 אחראי בין היתר על תיקון הדנ"א לאחר חשיפה וכן על הפיגמנטציה של העור, השיזוף, בהתאם לרמות החשיפה – וכך הוא מווסת את רמות נזקי הדנ"א. כעת גילינו שאותה מערכת בדיוק פעילה גם בהפעלת המערכת האנדוקרינית של רבייה ומיניות. גורם השעתוק הזה מזהה את השמש, ספציפית את תחום ה-UVB בקרינת השמש, ומביא כנראה להפרשה מוגברת של ההורמונים שגורמים לנו להשתוקק ולהתאהב יותר".

לתגלית החדשה מאוניברסיטת תל אביב יש תקווה להשלכות מעשיות, כמו טיפול בהפרעות מיניות שמקורן הורמונלי באמצעות הקרנת UVB, אך יידרש עוד מחקר על מנת ליישם את הגילויים. לדברי פרופ' לוי, פריצת הדרך תוביל לתגליות נוספות במדע הבסיסי. "אנחנו פותחים פה שורה של שאלות מדעיות ופילוסופיות. הרי לנו בני האדם אין פרווה, העור שלנו חשוף לקרינת השמש הרבה יותר מעורו של בעל חיים פרוותי ואנחנו רק מתחילים להבין מה חשיפה של השמש עושה לנו, ובאילו תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים החשיפה הזאת משחקת תפקיד מפתח. מדובר בקצה הקרחון".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. זה ידוע מזמן כבר..
    תמיד אחרי שיזוף או מכונת שיזוף, אני מרגיש עלייה בליבידו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן