סיקור מקיף

זן האומיקרון – מה אנו יודעים?

בימים האחרונים העניק ארגון הבריאות העולמי שם ייחודי לזן של נגיף הקורונה, שעבר הרבה מוטציות ועלול לעקוף חלק מההגנות * ד"ר רועי צזנה מסביר מה הסיבה לדאגה

נגיף הקורונה וחיסון על רקע מפת אפריקה. איור: shutterstock
נגיף הקורונה וחיסון על רקע מפת אפריקה. איור: shutterstock

בשבועיים האחרונים התחילו לפנות אליי אנשים ולבקש ממני לכתוב על הזן החדש של נגיף הקורונה, שזכה ממש בימים אלו בשם הרשמי – "אומיקרון". העדפתי שלא לעורר פניקה לשווא, אבל עתה מצטרפים יותר ויותר חלקי פאזל ליצירת תמונה אחת גדולה ומדאיגה. הגיע הזמן לדבר על נגיף האומיקרון שבכל העולם חוששים שיצית את הגל הגדול הבא, ולהבהיר גם מה אנו יכולים לעשות כנגדו.

אם אני יכול לציין דבר אחד טוב שנרחיב עליו בהמשך: בניגוד לזנים הקודמים, ממשלת ישראל כבר לא סתם מחכה שהם ייכנסו למדינה בשפע וייעוררו גל חדש, אלא סגרה מראש את הגבולות והכריזה על מדינות מסוימות כ- "אדומות". נקווה שזה יעזור, למרות שאני לא חדור תקווה.

בואו נתחיל במה שידוע לנו אודות האומיקרון.

הדגימה הראשונה של האומיקרון נאספה בדרום אפריקה בתחילת נובמבר[1] [1]. מאז, הנגיף התפשט לכל פרובינציה כמעט במדינה, והתגלה גם בבוטסוואנה, הונג-קונג, בלגיה (למרות שאליה הוא הגיע בטיסה ממצרים) ו… ישראל.

למה ההתפשטות הזו מטרידה? מכיוון שכרגע, כל זן חדש של נגיף הקורונה אמור להיתקל בשני קירות בצורים שמגבילים את התפשטותו.

הקיר הראשון הוא החיסון, שמפחית את הסיכון להדבקה או למחלה קשה וארוכה במהלכה החולה יכול להדביק אחרים.

הקיר השני, באופן פרדוקסלי, הוא ההצלחה המסחררת של זן הדלתא בעולם. הדלתא התפשט במהירות עצומה והדביק מספר עצום של אנשים. כל אדם שהחלים מהדלתא, הפך להיות עמיד יותר להדבקה מחודשת מצד הדלתא עצמו ומצד זנים קיימים אחרים. התוצאה היא שזן הדלתא כמעט הכחיד זנים אחרים של הקורונה. הוא פשוט שלל מהנגיפים האחרים את הבתים העתידיים שלהם – כלומר, את הגוף שלנו.

העובדה שהאומיקרון מסוגל להתפשט למרות שני הקירות הללו, מעוררת דאגה. הדאגה רק גוברת כשאנו רואים שתוך פחות משבועיים, זן האומיקרון כבר העיף הצידה את הדלתא כ- "זן השולט" בדרום אפריקה, התפשט בקצב גדול יותר מזה של זן הדלתא. כיום הוא אחראי ל- 75 אחוזים מההדבקות במדינה (ובקרוב יגיע לקרוב למאה אחוזים, לפי ד"ר טוליו דה אוליבריה, ראש המרכז לחדשנות ותגובות אפידמיות בדרום אפריקה[2] [2].

ומסבירה מדוע ארגון הבריאות העולמי כבר הכריז על הזן כ- "זן מדאיג" (הניסוח הרשמי שמבהיר שיש לנו בעיה)[3] [3].

זה המקום להרחיב קצת על הדרך בה מגדיר ה- WHO (ארגון הבריאות העולמי) "זן מדאיג" או באנגלית – Variant of Concern.

לפי ה- WHO, "זנים מדאיגים" הינם כאלו שמקושרים לאחד או יותר מהשינויים הבאים בתכונותיהם, בהסתמך על מידע גלובלי [3] –

  • גדילה ביכולת ההעברה של הנגיף, או שינוי שלילי באפידימיולוגיה של קוביד-19.
  • גדילה בקטלניות הנגיף או שינוי במצג הקליני של המחלה.
  • הפחתת היעילות של נהלים חברתיים ושל בריאות הציבור שנועדו להפחית העברה, או הפחתה ביעילותם של חיסונים, תרופות או אמצעי בדיקה.

מכיוון שאין מידע עדיין אודות שני הסעיפים הראשונים, האומיקרון מתיישב היטב בקטגוריה השלישית, לפחות לעת עתה.

הרבה יותר מוטציות בחלבון הקרס (ספייק)

הסיבה המקורית שגילוי האומיקרון גרם למדענים להזדעק, היא שהנגיף הזה עשיר במוטציות. הוא מתהדר בחמישים מוטציות, מתוכן בערך שלושים מרוכזות באזורים המקודדים ליצירת "חלבון הקרס" (spike protein). לשם השוואה, לזן הדלתא יש פחות מעשרים מוטציות[4] [4].

למספר המוטציות הגדול הזה יש שלוש משמעויות.

ראשית, המוטציות עלולות לשנות את המבנה הכללי של הנגיף, ובכך להקשות על נוגדנים שמחלימים פיתחו נגד זנים אחרים, להילחם באומיקרון החדש. במילים פשוטות יותר: מחלימים עלולים להיות פגיעים יותר לאומיקרון.

שנית, מספר המוטציות הגדול בחלבון הקרס של הנגיף, עלול להפחית משמעותית את היכולת של החיסונים להתמודד איתו. הסיבה היא שרוב החיסונים כיום חושפים את מערכת החיסון לחלבון הקרס, על מנת שתייצר נוגדנים כנגדו. אם המוטציות משנות את מבנהו של חלבון הקרס – הרי שהנוגדנים ייתקשו יותר לזהות אותו. במילים פשוטות: חיסונים עשויים להגן פחות מפני האומיקרון.

מה זה אומר? אולי הכל, אולי כלום. עד עכשיו היה לנו מזל-יחסי עם הזנים האחרים של נגיף הקורונה. כן, הם גורמים למחלה נשימתית קשה ואפילו לתופעות מערכתיות מסוימות. כן, יש את תופעת הלונג-קוביד שנמשכת שבועות ואפילו חודשים ארוכים ואולי יותר. אבל הם אינם מזיקים משמעותית, למשל, למערכת הרביה – למרות שתיאורטית הם אמורים להיות מסוגלים להתחבר גם לתאים באשך. שינוי גדול באתר הקישור של חלבון הקרס, עלול להביא לכך שהאומיקרון יוכל להתחבר גם לתאים אחרים בגופינו בהצלחה.

אני רוצה להדגיש: זוהי ספקולציה בלבד, שאינה נתמכת במחקרים קיימים. אבל כמובן שכמעט אין עדיין מחקרים על האומיקרון בכלל. אני מעלה את האפשרות הזו רק כדי להבהיר עד כמה המחלה אליה התרגלנו אינה ברורה מאליה, ושקיימים עוד סיכונים שפשוט איננו יכולים לדעת אותם מראש. ייתכן מאד שהשינוי באתר הקישור של האומיקרון אינו מוביל לשינוי איכותני במחלה. אבל תמיד קיים הסיכוי הקטן שכן, והסכנה המסוימת הזו היא שמדירה שינה מעיניי בשנתיים האחרונות.

עד עכשיו שמעתם בעיקר את דעתי. זו מבוססת על מה שידוע לנו, אבל היא עדיין דעת הדיוט (לא, לא אידיוט. חפשו במילון) בהשוואה לזו של אפידימיולוגים מומחים.

אז מה אומרים המומחים?

פרופ' אנתוני פאוצ'י. איור:  shutterstock
פרופ' אנתוני פאוצ'י. איור: shutterstock

טרחתי וחיפשתי ציטוטים של המדענים המוכרים ביותר שהתראיינו בנושא לעיתונות. חשוב לזכור שעקב טבעה של העיתונות, המומחים המתראיינים נבחרים לרוב לפי רמת הכותרות שהם יכולים לייצר. התוצאה היא שדווקא המדענים המצוטטים עלולים להציג תמונה קיצונית יותר מהקונצנזוס המדעי. אבל נראה שהמצוטטים בכתבות דווקא זהירים בדבריהם, ברובם.

נתחיל בד"ר פאוצ'י המוכר לכולנו לטובה מארצות הברית. פאוצ'י דווקא מגלה אופטימיות. או לפחות, חשש זהיר מאד.

"כרגע, אנחנו מדברים על משהו שעשוי להיות סוג של דגל אדום שזו עשויה להיות בעיה, אבל איננו יודעים. ברגע שנבחן אותו, נדע בוודאות האם הוא מתחמק או לא מהנוגדנים שאנו מייצרים, לדוגמה, כנגד הווירוס באמצעות חיסון או… אחרי שנדבקים."[6] [6]

כמובן שהוא טרח והוסיף ש – "למרות שהמספרים עדיין קטנים, זמן ההכפלה די גבוה, ושיפוע הגדילה הוא באמת גבוה למדי." [7] [7]

מומחים אחרים פחות אופטימיים. ד"וקטור אשיש חה, דיקן בית הספר לרפואה ציבורית באוניברסיטת בראון, מדגיש את ההבדל בין התפשטות האומיקרון לזנים האחרים.

"ראינו הרבה זנים מופיעים בחמשת, ששת החודשים האחרונים, ורובם לא שינו הרבה. זה נראה שונה. הוא מתנהג אחרת, ונראה שהוא אפילו מדבק הרבה יותר מזן הדלתא. … המהירות בה הוא התפשט באמת שונה מכל דבר שראינו בעבר." [6]

ראש הקונסורציום הבריטי לגנטיקה של קוביד-19 אמרה ש- "יש הרבה שאינו ידוע. חשוב מאד להדגיש כמה איננו יודעים כרגע אודות הזן החדש. … אין לנו ראיה חותכת כרגע שהוא מדבק יותר. ישנן מספיק ראיות לגרום לנו לדאוג שיכולת ההדבקה גדולה יותר."[8] [8]

דוקטור אולריך אלינג, מהמכון לביו-טכנולוגיה מולקולרית בווינה – מעבדה שמתמחה בריצוף נגיפי קורונה ובזיהוי זנים חדשים – פסימי הרבה יותר. הרבה, הרבה יותר. לפי ההערכות הראשוניות שציטט, הזן החדש "עשוי להיות מדבק פי חמישה יותר מהדלתא". [9] [9]

בכל מקרה, אף אחד לא מדבר ברצינות על כך שהחיסונים יפסיקו לגמרי לעזור. כפי שאמר ד"ר חה, "אני חושב שזה מאד לא-סביר. השאלה היא, האם יעילות החיסונים תיפגע קלות, או בצורה קשה?" [6]

לורנס יאנג, פרופסור לווירולוגיה ולאונקולוגיה מולקולרית בבית-הספר לרפואה על שם וורוויק בבריטניה, הביע דאגב לגבי זן האומיקרון. "זוהי גרסת הווירוס המלאה ביותר במוטציות שראינו עד כה. הזן נושא שינויים מסוימים שנראו בעבר בזנים אחרים, אך מעולם לא הופיעו כולם ביחד בנגיף אחד. יש לו גם מוטציות חדשות."[10] [10]

דוקטור יחזקאל עמנואל, יו"ר המחלקה לאתיקה רפואית באוניברסיטת פנסילבניה, התייחס גם הוא ליכולת ההתפשטות של הנגיף במונחים שאינם משתמעים לשני פנים.

"העובדה שהוא מגיע לכאן היא בלתי-נמנעת. הסביבה אליה הוא מגיע עשויה שלא להיות בלתי-נמנעת. אנו יכולים לשנות את הסביבה." [7]

מה שמעלה את השאלה: איך באמת אנחנו יכולים לשנות את הסביבה?

ישראל כבר התחילה להיערך לזן החדש, רק ליתר ביטחון. הממשלה הגדירה את רוב מדינות אפריקה כאדומות[11] [11]. המשמעות היא הטלת איסור על טיסות מאותן מדינות, והחזרת מלוניות הבידוד לפעולה[12] [12]. הצרה היא שכבר התגלו ארבעה מאומתים לזן החדש בישראל[13] [13]. לפחות אחת מהם "נעלמה" – כלומר, נמלטה מבידוד – היא אותרה במלון באילת. כמה אנשים הדביקה בדרך, אם בכלל? לא ידוע. אפשר להניח די בוודאות שהזן החדש כבר מתחיל להתפשט בישראל. האם החיסונים יאטו את התפשטותו? כנראה שכן. האם הם יעצרו אותה לחלוטין? אפשר רק לקוות.

בכל מקרה, נשמע שהממשלה מודעת למשמעות החמורה האפשרית של האומיקרון. בנט התנסח בנושא באופן שאינו משתמע לשני פנים – "הווריאנט שהגיע מדרום אפריקה מדאיג ביותר. … אנחנו נערכים לכל תרחיש, כולל התרחיש המחמיר. … אנחנו בפתחו של מצב חירום."

בנט הוסיף ושאל אם כל בדיקות ה- PCR יכולות לגלות את האומיקרון ביעילות. כשנענה בשלילה, הורה לרכוש באופן מיידי עשרה מיליון בדיקות לגילוי הווריאנט.

"מבחינתי להוציא מטוס חיל אוויר. תקנו לפני שהעולם יקפוץ על זה."[14] [14]

אני חייב לציין כאן נקודה לגאווה עבור העתידנים. כפי שאנחנו אומרים כבר זמן רב, שוב ושוב, תפקיד העתידן אינו לחזות את העתיד, אלא לפתח תרחישים אמינים אודות העתידים האפשריים, ולעזור למקבלי ההחלטות להיערך להזדמנויות ולאיומים שבעתידים הללו. אחת הדרכים לעשות זאת, שאני אישית מלמד במספר מקומות, היא באמצעות משחק תפקידים בו המשתתפים עוטים את דמויותיהם של דמויות אמיתיות בתרחיש וצריכים להבין כיצד עליהם לפעול.

זו הסיבה ששמחתי לשמוע שלפני כמה שבועות נערך בישראל משחק תפקידים שבוסס על "תרחיש אומגה". התרחיש מתאר חדירה של זן קטלני חדש של הנגיף לארץ, ואת הניסיון להגיב אליו במהירות. במשחק היו מעורבים מנכ"לי משרדי הממשלה, נציגי המטה לבטחון לאומי, נציגי צה"ל ועוד[15]. כולם נערכו למצב החדש, וכולם למדו והבינו כיצד הם צריכים לחשוב בנוגע לחדירת והתפשטות הנגיף, וכיצד צריכים משרדי הממשלה השונים והגופים האחרים להתנהל ביחד ולחוד.

התוצאות ברורות בשטח. [15] כדברי בנט – "לפני כמה שבועות, כשעשינו את התרגיל הלאומי "אומגה" לתרחיש של וריאנט קטלני חדש, זה היה נראה קצת תלוש. מיותר לציין שזה אחד המהלכים הכי משמעותיים שהכינו אותנו בדיוק למצב שאנחנו עכשיו, אולי, נמצאים בו. כבר אתמול בערב חזרנו לתובנות מהתרגיל והתחלנו ליישם במהירות."[16] [16]

אז כן, אני יודע, בשורות איוב – אבל לפחות העתידנים מרוצים.

החיסונים יכולים תיאורטית לשנות לגמרי את פני המשחק כנגד האומיקרון, כפי שעשו גם נגד הזנים הקודמים. אבל האם הם יצליחו לפעול ביעילות כנגד האומיקרון? זו השאלה הגדולה.

בינתיים, כל יצרניות החיסונים נערכות למצב החדש. מודרנה הודיעה שהיא בוחנת את החיסון שלה כנגד הזן החדש, והתשובות אמורות להגיע בשבועות הקרובים. מדעני החברה בוחנים אפשרות לספק לאנשים בוסטר במינון גבוה יותר, או לשלב שני סוגים אפשריים שונים של בוסטרים – שכל אחד מהם פותח כנגד מוטציות אחרות – כדי לראות אם הם מגינים טוב יותר כנגד האומיקרון.

פייזר וביונטק בוחנים גם הם את החיסון והשפעותיו על הנגיף, כמו גם אסטרהזניקה וג'ונסון-אנד-ג'ונסון.

בעצם, אין כאן הפתעות גדולות. כולן מנסות להבין מה משמעות הנגיף על החיסונים שלהן, וכולן מודות שעדיין אינן בטוחות[17]. [17]

כרגע, כפי שכבר כתבתי, נראה שממשלת ישראל יודעת בדיוק מה לעשות. תמיד ייתכן גם שמדובר בהתרעת שווא – ושכולנו נחזור לשגרה מחר בבוקר. אבל נראה שהסיכויים לכך קטנים עם כל יום שעובר, ולכן כדאי להיערך לתרחישים הפחות-סימפטיים.

לכו להתחסן

קו האחריות האחרון נמצא בפתחו של כל אחד ואחת מאיתנו, ואפשר לסכם אותו בשתי מילים: לכו להתחסן.

כן, אני יודע שקיים סיכוי לא-רע שהאומיקרון מסוגל לעקוף חלק מההגנה של מערכת החיסון. אבל אפילו אם הוא מסוגל לעשות זאת, האמונה הרווחת היא שהחיסון מספק לפחות הגנה חלקית כנגדו. ראינו כבר שהחיסון הקטין דרמטית את נזקי המחלה במבוגרים ובילדים, ושהפחית את יכולת ההדבקה בנגיף. סביר להניח שהוא יעשה כך גם עבור הזן הזה, במידה זו או אחרת.

אל תחכו למחקרים אודות האומיקרון. יש לכם חיסון בטוח ביד, למול נגיף שהשפעותיו המלאות עדיין לא ידועות במלואן. אם עוד לא התחסנתם בבוסטר – זה הזמן.

והחשוב מכל, להורים: לכו לחסן את הילדים. לכו עכשיו. אל תחכו לזן החדש שיתפשט בישראל. הניחו שהוא כבר התחיל להתפשט. אל תקבעו תור לעוד חודש. למערכת החיסון של הילדים לוקח מספר שבועות לפתח את העמידות, כך שאתם רוצים לחסן אותם מוקדם ככל האפשר.

לכו להתחסן. לכו לחסן.

בואו נעצור ביחד את הגל החמישי, שאם לשפוט מהמתרחש בדרום-אפריקה כרגע, יש לו את הפוטנציאל להיות החמור מכולם.

——————————————-


[1] https://businesstech.co.za/news/government/535178/5-important-things-happening-in-south-africa-today-1160/

[2] https://twitter.com/Tuliodna/status/1463911571176968194

[3] https://www.who.int/news/item/26-11-2021-classification-of-omicron-(b.1.1.529)-sars-cov-2-variant-of-concern

[4] מידע מוויקיפדיה, ולא הצלחתי לאמת אותו בחיפוש מהיר

[5] https://fortune.com/2021/11/26/new-covid-variant-south-africa-nu-mutations-delta-dominant-strain/

[6] https://edition.cnn.com/2021/11/26/health/omicron-variant-what-we-know/index.html

[7] https://www.nytimes.com/live/2021/11/26/world/covid-vaccine-boosters-variant

[8] https://www.wsj.com/articles/omicron-coronavirus-variant-raises-questions-among-scientists-11637954249

[9] https://www.dw.com/en/covid-what-we-know-about-the-omicron-variant/a-59948143

[10] https://edition.cnn.com/2021/11/26/africa/new-covid-variant-discovered-south-africa-b11529-intl/index.html

[11] https://www.ynet.co.il/news/article/h100m8h000f

[12] https://www.ynet.co.il/news/article/hkqsyu6ut

[13] https://www.ynet.co.il/news/article/syyt2za00y

[14] https://www.ynet.co.il/news/article/h100m8h000f

[15] https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-876840

[16] https://www.ynet.co.il/news/article/syyt2za00y

[17] https://edition.cnn.com/2021/11/26/health/omicron-variant-what-we-know/index.html

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן