חוקרים משערים שלפינגווין הייתה צורה של ספירלה. היום, המרכז הגלקטי שלו זורח כמו עין, הזרועות הלא מסודרות שלו כעת מעצבות כמקור, ראש, עמוד שדרה וזנב פרוס. הגלקסיה האליפטית שנראית כמו ביצה לא השתנתה מתהליך ההתמזגות
צמד הגלקסיות באינטראקציה מציין את יום השנה השני לפעילות המדעית של טלסקופ החלל 'ג'יימס ווב', אשר מבצע תצפיות קבועות, כולל תמונות ונתונים מפורטים במיוחד הנקראים ספקטרות. פעילותו הובילה לשורה של תגליות על-ידי אסטרונומים ברחבי העולם.
"מאז שנשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וסגנית הנשיא קמלה האריס חשפו את התמונה הראשונה מטלסקופ החלל 'ג'יימס ווב' לפני שנתיים, הטלסקופ המשיך לחשוף את סודות היקום," אמר מנהל נאס"א ביל נלסון. "עם תמונות מרהיבות מפינות היקום, החוזרות כמעט לתחילת הזמן, יכולותיו של 'ווב' שופכות אור חדש על סביבתנו השמיימית ומעוררות השראה לדורות הבאים של מדענים, אסטרונומים וחוקרים."
"בשנתיים בלבד, 'ווב' שינה את השקפתנו על היקום, ואיפשר לבצע מחקר ברמה עולמית שהניעה את נאס"א להפוך את המשימה הזו למציאות," אמר מארק קלמפין, מנהל אגף האסטרופיזיקה במטה נאס"א בוושינגטון.
"'ווב' מספק תובנות על תעלומות מתמשכות לגבי היקום הקדום ומביא עידן חדש של חקר עולמות רחוקים, תוך החזרת תמונות שמדהימות אנשים ברחבי העולם ומציגות שאלות מרתקות חדשות לפתרון. הטלסקופ מאפשר לחקור היבטים של היקום שעד לתחילת הפעלתו לא היה ניתן לחקור."
ההתמחות של הטלסקופ בלכידת אור אינפרא אדום – שהוא מעבר למה שהעיניים שלנו יכולות לזהות – מראה את הגלקסיות הללו, הידועות באופן קולקטיבי בשם Arp 142, שבויות בריקוד קוסמי איטי. התצפיות של 'ווב', המשלבות אור אינפרא אדום קרוב ובינוני ממצלמת האינפרא אדום הקרוב של 'ווב' (NIRCam) והמכשיר האינפרא אדום הבינוני (MIRI) בהתאמה, מראות בבירור כי הן מחוברות בעזרת ערפל המיוצג בכחול שהוא שילוב של כוכבים וגז, כתוצאה מהתערבבותן.
האינטראקציה המתמשכת שלהן החלה לפני 25 ל-75 מיליון שנה, כאשר הפינגווין (המוכר באופן אינדיבידואלי כ-NGC 2936) והביצה (NGC 2937) סיימו את המעבר הראשון שלהם. הן ימשיכו להתפתל ולהסתובב, וישלימו מספר לולאות נוספות לפני שיתמזגו לגלקסיה אחת תוך מאות מיליוני שנים מעכשיו.
חוקרים משערים שלפינגווין הייתה צורה של ספירלה. היום, המרכז הגלקטי שלו זורח כמו עין, הזרועות הלא מסודרות שלו כעת מעצבות כמקור, ראש, עמוד שדרה וזנב פרוס.
כמו כל הגלקסיות הספירליות, הפינגווין עדיין עשיר מאוד בגז ובאבק. ה"ריקוד" הגרביטציוני משך את האזורים הדקים יותר של גז ואבק של הפינגווין, וגרם להם להתנגש בגלים וליצור כוכבים. חפשו את האזורים הללו בשני מקומות: מה שנראה כמו דג במקורו וה"נוצות" בזנבו.
מסביב לכוכבים החדשים הללו יש חומר דמוי עשן הכולל מולקולות המכילות פחמן, הידועות כפחמימנים ארומטיים פוליציקליים, ש'ווב' מצטיין בגילויים. אבק, הנראה כקשתות כתומות חלשות יותר, גם הוא מתעופף מהמקור לנוצות הזנב.
לעומת זאת, צורתה הקומפקטית של הביצה נשארת במידה רבה ללא שינוי. כגלקסיה אליפטית, היא מלאה בכוכבים מזדקנים ויש בה הרבה פחות גז ואבק שניתן למשוך מהם כדי ליצור כוכבים חדשים. אם שתיהן היו גלקסיות ספירליות, כל אחת הייתה מסיימת את ה"טוויסט" הראשון עם יצירת כוכבים חדשים והתפתלות שנקראת זנבות גאות.
סיבה נוספת למראה הבלתי משתנה של הביצה: לגלקסיות הללו יש בערך אותה המסה או כובד, וזו הסיבה שהאליפטית הקטנה יותר לכאורה לא נבלעה או עוותה על-ידי הפינגווין.
הערכה היא שהפינגווין והביצה נמצאים במרחק של כ-100,000 שנות אור זה מזו – די קרוב במונחים אסטרונומיים. למען ההשוואה, גלקסיית שביל החלב והגלקסיה הקרובה אלינו, גלקסיית אנדרומדה, נמצאות במרחק של כ-2.5 מיליון שנות אור זו מזו. גם הן יתנגשו, אך לא ב-4 מיליארד השנים הקרובות.
כעת, הביטו בצד ימין למעלה כדי לראות גלקסיה שאינה חלק מהאירוע הזה. הגלקסיה הזו, הנקראת PGC 1237172, נמצאת במרחק של 100 מיליון שנות אור קרוב יותר לכדור הארץ. היא גם די צעירה, מלאה בכוכבים כחולים חדשים.
עברו לתמונה באינפרא אדום בינוני בלבד של 'ווב' כדי לראות את PGC 1237172 כמעט נעלמת. אור אינפרא אדום בינוני לוכד בעיקר כוכבים קרירים וותיקים וכמות אדירה של אבק. מכיוון שאוכלוסיית הכוכבים של הגלקסיה צעירה כל כך, היא "נעלמת" באור אינפרא אדום בינוני.
קחו גם רגע לסרוק את הרקע. התמונה של 'ווב' מלאה בגלקסיות רחוקות. חלקן בעלות צורות ספירליות ואובליות, כמו אלו המבצבצות דרך "נוצות הזנב" של הפינגווין, בעוד אחרות מפוזרות כשנקודות חסרות צורה. זוהי עדות לרגישות ולרזולוציה של מכשירי האינפרא אדום של הטלסקופ. (השוו את התצפית של 'ווב' לתצפית משנת 2018 המשלבת אור אינפרא אדום מטלסקופ החלל 'שפיצר' של נאס"א שפרש ואור אינפרא אדום קרוב ואור נראה מטלסקופ החלל 'האבל' של נאס"א)
על-אף שתצפיות אלו לקחו רק כמה שעות, 'ווב' חשף הרבה יותר גלקסיות רחוקות, אדומות ומאובקות מאשר טלסקופים קודמים – עוד סיבה אחת לצפות ש'ווב' ימשיך להרחיב את ההבנה שלנו על כל דבר ביקום.
עוד בנושא באתר הידען:
