מחקר מראה כי סיגנלים צבעוניים, כמו צבעי אזהרה וצבעי חיזור, הפכו לנפוצים באבולוציה לפני כ-100 מיליון שנה, והשפיעו על תקשורת והישרדות בממלכת החי
צבעים בולטים מהווים חלק בלתי נפרד מתקשורת בין בעלי חיים, והם משמשים למגוון מטרות כמו חיזור, התרעה על סכנה ואף עידוד הפצת זרעים ואבקה בצמחים. טווס, לדוגמה, מציג בגאווה את זנבו המרשים כדי למשוך נקבות, ודוגמאות נוספות כוללות צפרדעים רעילות בדרום ובמרכז אמריקה ונחשים צבעוניים המפחידים טורפים.
במחקר חדש מאוניברסיטת אריזונה, בראשות פרופ' ג'ון ויינס, החוקרים ניתחו את ציר הזמן האבולוציוני של ראיית צבעים בבעלי חיים ואת תפקידי "צבעים בולטים" כמו אדום, צהוב, כתום, כחול וסגול. הממצאים, שפורסמו בכתב העת Biological Reviews, מצביעים על כך שראיית צבע התפתחה לפני כ-500 מיליון שנה, הרבה לפני הופעתם של פירות ופרחים צבעוניים.
המחקר מתמקד בשני סוגים עיקריים של סיגנלים צבעוניים בבעלי חיים – סיגנלי אזהרה וסיגנלי חיזור, וכן בסיגנלים צבעוניים של צמחים בפירות ופרחים. החוקרים גילו כי סיגנלי אזהרה התפתחו לפני כ-150 מיליון שנה, בעוד סיגנלי חיזור הופיעו רק לפני כ-100 מיליון שנה.
"ראינו התפרצות דרמטית של סיגנלים צבעוניים באבולוציה של 100 מיליון השנים האחרונות," ציין ויינס. החוקרים מעריכים כי קבוצות מפתח כמו דגים סנפיריים בסביבות ימיות, עופות וזוחלים ביבשה הם שהניעו את התפשטות סיגנלי האזהרה.
מעניין לציין כי סיגנלי אזהרה נפוצים פי חמישה מאשר סיגנלי חיזור, ואינם מצריכים ראיית צבע מפותחת מצד בעל החיים המשדר. מנגד, סיגנלי חיזור דורשים ראייה מתקדמת כדי לאפשר תקשורת צבע בין זכרים לנקבות, ולכן הם נפוצים רק בקבוצות שיש להן עיניים מפותחות, כמו חולייתנים ופרוקי-רגליים.
החוקרים מבקשים להעמיק את ההבנה של הגורמים ליכולת ראיית צבעים ספציפיים כמו אדום או כחול בעתיד.
עוד בנושא באתר הידען:
