סיקור מקיף

האם מסחר חוקי בקרני קרנפים מתחדשים יעצור את ההכחדה?

הצרכנים בדרום מזרח אסיה, שם הביקוש העיקרי לקרני קרנף, עלולים שלא להסתפק בקצירת קרניים מקרנפים שיגודלו בשבי כפי שמבקשים מציעי הצעה חדשה שנועדה לעצור את הציד הבלתי חוקי

קרנפים בטבע באפריקה.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
קרנפים בטבע באפריקה. המחשה: depositphotos.com

רבות נכתב ונאמר על הכחדת מינים בכלל ועל השמדת חיות גדולות רק בגלל אמונות תפלות ומסורות אוויליות. אחד המינים שנשחטים בגלל אותן אמונות ומסורות הם הקרנפים.

אמונות ומסורות מיחסות לקרן הקרנף תכונות רפואיות מאגיות, חסרות שחר מאחר שקרן הקרנף היא בעצם רקמת שיער שהתעבתה והתקשתה. החומר המרכיב את הקרן הוא קרטין (Keratin), אותו חלבון שמהווה מרכיב עיקרי בשיער ובציפרניים – גם של האדם. לכן כבר הציעו למאמינים לכסוס ציפרניים במקום לגרום להשמדת קרנפים.

הביקוש לקרני קרנפים בשווקי אסיה ובעיקר בוויאטנם ובסין, הביאו את שארית אוכלוסית הקרנפים בעולם לסף כליה. אם בתחילת המאה ה-20 היו בעולם כחצי מיליון קרנפים הרי שבסוף שנת 2020 נותרו רק כ-30,000. רק בעשור האחרון נשחטו כ-10,000 קרנפים.

יש מי שהציע "לקצור" קרניים מקרנפים חיים, למכרם באופן חוקי וכך לספק את הביקוש. ניתן יהיה לשלוט בסחר על-ידי השתלת "שבב-זעיר" שעוקב אחר הקרן ומוצריה. בתמורה מהסחר ניתן יהיה לממן פעולות למניעת הצייד. אלא שרעיון נתינת תוקף חוקי לסחר בין-לאומי בקרניים מעורר התנגדות וויכוח לוהט בקרב שומרי הסביבה. המתנגדים טוענים כי סחר חוקי יסיר את הקלון שמקושר לשימוש ב"תרופה" וכך יגבר הביקוש לרמה מסוכנת.

על-פי מחקר בו נשאלו צרכנים בוויאטנם מה תהיה בחירתם ברכישת הקרניים והמוצרים, נמצא כי סחר חוקי לא יפחית את הסחר המקביל בשוק שחור אבל  יצמצם אותו.

בשוק השחור מגיע מחירו של ק"ג קרן קרנף ל-400,000 דולרים, כאשר השימושים הנפוצים ביותר הם כתרופות מסורתיות, לניקיון רעלים, להורדת חום, וכמובן להגברת כוח הגברא.

כמויות גדולות של קרניים נרכשות על-ידי סוחרי עתיקות וסוחרי חפצי אמנות, מאחר ש"הסחורה" כה יקרה, הרוכשים הם בעיקר עשירים זקנים שסולדים משיחה בנושא.

סלידה זו מונעת מחוקרים לבדוק את מקורות הרכישות והיא מציבה אתגר בפני מי שמנסה לבדוק מה תהיה ההשפעה של מסחר חוקי.

רוב הצרכנים יעדיפו רכישה חוקית אבל לא כך העשירים שלהם לא איכפת מהו מקור ה"סחורה" ולכן אם אין די "סחורה" חוקית הם ירכשו בשוק השחור. על פי המחקר, צרכנים אינם מעוניינים לרכוש קרניים של קרנפים שגודלו בחוות שכן אלה "נתפסים" כמו פרות או סוסים (כחיות משק). הצרכנים מעדיפים קרניים של קרנפים פראיים מאחר שלפי אמונתם, קרניים של קרנפים שחיים בטבע  טובות יותר לצורך ייצור "תרופות", זאת מאחר שהקרנפים  "אוכלים צמחי מרפא שגדלים בטבע".

לכן, על אף שצרכנים רבים יהיו מוכנים לרכוש "סחורה" חוקית שמקורה יהיה ב"קציר" קרניים מקרנפים שחיים בחוות גידול, יש העדפה חזקה לרכישה בשוק השחור, העדפה שתיצור תחרות. הפחתת הצייד הפראי תהיה תלויה בהספקת קרניים מקרנפים פראיים או מחוות גידול, בהצלחת ההסברה לצרכנים, בהפחתת הדרישה על-ידי הדגשת הקלון ומעל לכל אכיפת איסור הצייד ופיקוח על מערכות ההספקה בשווקים.

לסיכום: התכונות שמאמינים מייחסים לקרני קרנפים נובעות מהיחוד בצורת הקרן אבל יותר מכך מהעובדה שהזדווגות של קרנפים עורכת שעה ארוכה עם אורגזמות רבות. כאשר בורים מקשרים בין הקרן לאורך ההזדווגות נוצרות מסורות ואמונות חסרות בסיס ופוגעניות. מאחר שעל פי כל הבדיקות המדעיות אין לקרני קרנפים ערך רפואי כלשהו, הרי ראוי לחדול מהציד. אפשר לחזור לציפורנים.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן