האם הירח אירופה ישיב? החללית ג’ונו גילתה חמצן בירח של צדק

החללית ג’ונו של נאס”א מדדה ישירות מולקולות טעונות של חמצן ומימן מהאטמוספרה של אירופה, אחד מהירחים הכי גדולים של צדק. לפי מחקר חדש של מדענים מ-SwRI ופרינסטון, התצפיות האלה סיפקו מגבלות חשובות על החמצון הפוטנציאלי של האוקיינוס התת קרקעי שלו

החללית ג’ונו של נאס”א מדדה ישירות מולקולות טעונות של חמצן ומימן מהאטמוספרה של אירופה, אחד מהירחים הכי גדולים של צדק. לפי מחקר חדש של מדענים מ-SwRI ופרינסטון, התצפיות האלה סיפקו מגבלות חשובות על החמצון הפוטנציאלי של האוקיינוס התת קרקעי שלו.

“לממצאים האלה יש השלכות ישירות על הישיבוּת הפוטנציאלית של אירופה”, אמר החוקר הראשי של ג’ונו ד”ר סקוט בולטון מ-SwRI. “המחקר מספק את את המדידה הישירה בשטח הראשונה של רכיבי מים שקיימים באטמוספרה של אירופה, שנותנת לנו תחום צר שיכול לתמוך בישיבות”.

ב-2022 ג’ונו השלימה יעף ליד אירופה, והתקרבה עד כדי 352 ק”מ ממנו. המכשיר JADE שבג’ונו זיהה כמויות משמעותיות של חמצן ומימן מולקולריים טעונים שהאטמוספרה מאבדת.

“לראשונה הצלחנו לזהות באופן מוחלט חמצן ומימן באמצעות מדידות בשטח ולקבל אישור נוסף שהאטמוספרה של אירופה מורכבת בעיקר ממולקולות חמצן ומימן”, אמר ד”ר רוברט אברט מ-SwRI.

חושבים שמקור המולקולות האלה הוא קרח מים על פני אירופה. הקרינה המשתוללת של צדק מפרקת את הקשרים המולקולריים של H₂O, ומשאירה חמצן ומימן. מולקולות החמצן הכבדות יותר נשארות מוגבלות יותר לקרקע או לאטמוספרה הקרובה לקרקע, ואילו המימן הקל יותר נמלט ברובו לאטמוספרה ומעבר לה.

החמצן שנוצר בקרח אובד מהאטמוספרה ו/או מאוחסן בקרקע. החמצן שנשאר בקרח של אירופה עשוי להגיע לאוקיינוס התת קרקעי שלו כמקור אפשרי של אנרגיה מטבולית.

“מעטפת הקרח של אירופה סופגת קרינה, ומגינה על האוקיינוס שמתחת. הספיגה הזאת גם מפיקה חמצן בתוך הקרח, כך שבאופן מסוים מעטפת הקרח פועלת כריאה של אירופה, ומספקת מקור חמצן פוטנציאלי לאוקיינוס”, אמר ד”ר ג’יימי שאלאי, המחבר הראשי של המחקר.  “המגבלות הצרות שאנו מטילים על תפוקת החמצן הכוללת באירופה הן כעת בסביבות 12 ק”ג בשנייה. לפני ג’ונו, ההערכות הקודמות נעו בין כמה ק”ג בשנייה ליותר מאלף ק”ג בשנייה. הממצאים מראים באופן חד משמעי שחמצן מופק ברציפות על פני השטח, רק בכמויות קטנות יותר משציפינו”.

המדידות החדשות עוזרות להבין טוב יותר את אירופה וסביבתו, ופותחות פתח למודלים חדשים ומדויקים יותר. ההערכה החדשה במחקר לגבי כמות החמצן שמופקת על פני אירופה, למשל, יכולה לספק מידע למחקרים עתידיים הקשורים לאוקיינוס התת קרקעי שלו ולישיבות פוטנציאלית. התצפיות האלה מספקות את המדידות הראשונות של הרכב החלקיקים הטעונים בסביבת אירופה, ולכן מאפשרות חלון חדש וחשוב אל האינטראקציה המורכבת של הירח עם סביבתו.

“אירופה הוא עצם מרתק כי המדענים בטוחים שקיים אוקיינוס נוזלי בחלקו הפנימי שלו”, אמר אברט. “מים חשובים לקיום חיים ונמצאים בעצמים עם מאפיינים משתנים. אירופה הוא מקום טוב לחפש מים במערכת השמש שלנו”.

עוד בנושא באתר הידען:

• החללית ג’ונו נתקלת בגלים מתערבלים ענקיים בקצה המגנטוספרה של צדק
• החללית ג’ונו צפתה מקרוב בסערות על צדק ו”שמעה” את הירח של צדק גנימד – האזינו ליעף הדרמטי ליד ירח הקרח
• ג’ונו חושפת את מעמקי הכתם האדום הגדול של צדק