סיקור מקיף

דברים שיורמים יודעים: למה אנחנו תתרנים בחלום?

יהודית מדווחת בפליאה על חלום בו הריחה לחם טרי ושואלת האם באמת יש חלומות ריחניים?

גור כלבים חולם על נקניק.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
גור כלבים חולם על נקניק. המחשה: depositphotos.com

התשובה היא: אולי.

מחמשת החושים בהם בורכנו החלומות בנויים בעיקר מדימויי ראייה ושמיעה: חוש המישוש וחושי הטעם והריח מקופחים. בניסויים בהם מתבקשים אנשים לנהל יומן חלומות או כאשר מעירים אנשים משנתם מייד לאחר שלב תנועות העיניים המהירות ( REM ) המלווה בד"כ בחלומות   דרמטיים ועשירים בהתרחשויות ובדימויים ,נמצא כי כמעט 100% מהחלומות מכילים תמונות, רובם מלווים בפס קול אך פחות מעשירית מסיפורי החלום כוללים תחושת מגע. אצל גברים מופיע ריח רק באלפית מהחלומות ואצל נשים בכ 1.5% מהם. תחושת טעם מדווחת במעט פחות מאחוז אחד מהחלומות בלי קשר למין. בניסוי מעניין בו נותחו 11,180 סיפורי חלום של אדם אחד שטרח לתעד את חלומותיו כל לילה מספטמבר 1984 ועד יולי 2014 התברר כי טעמים וריחות דווחו רק ב 33 מהם (0.3%) רוב הדיווחים הללו היו דווקא של ריחות לא נעימים. כרבע מבני האדם זוכרים לפחות חלום אחד במהלך חייהם בו הריחו או טעמו ומאלה רובם מדווחים על ריחו של מזון.

למה החלומות כל כך סטרילים מבחינת ריח?

יתכן שהחלומות נטולי ריח לגמרי ומה שבכל זאת מדווח הם ריחות אמיתיים שחדרו לנחירים תוך שינה. יש מי שטוען כי האבולוציה צנזרה מעלילת החלום חלק מהתחושות כדי שתחושות "אמיתיות" מהעולם החיצוני העשויות לרמוז על סכנה יעירו אותנו. כך למשל רוב הקולות בחלום הם דיבור וכך צליל השעון המעורר לא יהפוך לרוב לחלק מעלילת החלום אלא יבצע את תפקידו ויעיר אותנו. חוש המישוש, על פי קו מחשבה זה ממלא תפקיד שולי כל כך בעלילת החלום כדי שמגע אמיתי, כזה של טורף יקפיץ אותנו מהמיטה, דלות התחושה בחלום היא הבסיס לאמירה "צבטתי את עצמי להיווכח שאינני חולם". חושים נוספים שאינם משתתפים בחלום הם הפרופריוספציה (Proprioception ) -תחושת המיקום של חלקי הגוף זה ביחס לזה והקינסתזיה (kinesthesia ) תחושת התנועה היחסית של חלקי גוף. החושים הללו פשוט לא הולכים לישון ומאפשרים לנו לנו כשהתעוררנו משינה לדעת בעינים עצומות מה תנוחת גופינו ולהתעורר כשמטלטלים אותנו. אם ריח חדש עשוי לבשר סכנה מתקרבת הרי שהגיוני להשאיר אותו מחוץ לעלילת החלום. הבעיה עם ההסבר הזה היא שניתן להעיר אדם משנתו  ע"י קול, מגע או הזזת חלק גוף אבל קשה עד בלתי אפשרי לבסס שעון מעורר על ניחוח כלשהו: נעים או דוחה. בדיקת פעילות המח בשינה מראה תגובה לריח אבל שום השפעה על עומק השינה.  ואכן, שינה בלתי מופרעת מנפיחות עומדת בבסיס היכולת האנושית לכונן זוגיות יציבה ומאפשרת קיומו של מוסד המשפחה.

אפשרות אחרת היא שהריח פשוט נשמט מהזיכרון ומסיפור החלום עליו אנו מדווחים. הריח שונה מכל חוש אחר באופן בו המידע מעובד ונשמר. כאשר אנו לומדים משהו באמצעות חוש הראיה או השמיעה אנחנו נותנים לו שם: מילה שתעלה בזיכרון את העצם. כשלמדנו שהיצור השעיר הנובח הוא "כלב" הרי שהמילה "כלב" בכתב או בעל פה תעלה במוחנו תמונה של בעל החיים והמילה "נביחה" את הצליל המוכר. לעומת זאת קשה לדמות ריח של ורד גם כשמתבקשים בפירוש לעשות זאת. ריחות המזדמנים לנו מעלים שפע זכרונות ואסוציאציות אבל הכיוון ההפוך חסום: הריח מתפוגג כשאינו נוכח פיזית. הנתק בין חוויות הטעם והריח לשפה מודגם, למשל, בקושי של משתתפי "מאסטר שף" לקרוא בשמם של מרכיבי תבשיל ממנו אכלו וללא תחושת המרקם שתרם חוש המישוש הייתה המשימה הזו אתגרית בהרבה. בניגוד לחושים אחרים אי אפשר לבנות במחשבה צירופים של דימויי ריחות וטעמים. מי שבוחר שולחן בחנות מצליח לדמיין איך הוא יראה עם הכיסאות שבבית אבל רק יחידי סגולה יכולים לדמיין נגיסה בתות שדה עם חרדל.

כולנו מכירים תעתועים של חוש הראייה אבל מסתבר שחולשת הזכרון והדמיון של ניחוחות מביאה לכך שקל עוד יותר לתעתע  בחוש הריח. כיוון שקשה לשחזר ריח בזכרון הוא תלוי הקשר וקל להשפיע על השיפוט באמצעות מידע חיצוני. דוגמה משעשעת הוצגה כבר במאה ה19: פתח בקבוק בושם בפינת החדר ובקש מהנוכחים להרים יד כשהריח מגיע אליהם, תוך כמה דקות יתרוממו רוב הידיים גם אם הבקבוק יכיל מים נקיים. מתיחה טלוויזיונית שבישרה לצופים על טכנולוגיה לשידור ריח אל המקלטים הביתיים לא רק שהביאה צופים רבים לחוש בניחוח הטלויזיוני אלא אפילו לתלונות של צופים נרגזים על תגובה אלרגית ל"ריח" שהציף את הסלון.

שפע מחקרים הראו כי ריחות רבים יישפטו כנעימים או דוחים בהתאם לשם המוצמד להם. אפילו חומצה בוטירית חומר נדיף האופייני לחמאה מקולקלת דורג ע"י נחקרים כריח נעים כשנאמר להם שהם מריחים גבינת פרמז'ן. הריח נקשר לזכרונות רגשיים שהוא מעורר בנו, המנטול מזוהה בארה"ב בעיקר עם תרופות אסוציאציה שהופכת אותו בלתי נעים לאמריקנים, אותו חומר בדיוק נתפש כנעים באירופה שם הוא נקשר לממתקים.

בלוטת הריח שבמח קשורה ישירות לאמיגדלה המעבדת רגשות וזכרונות שהיא חלק מהמערכת ה"לימבית" הפרימיטיבית של המח. כך עוקפים הריחות את מערכת עיבוד המידע המבוססת על קידוד של הקלט למילים בשפה. בניסוי בו נחשפו נחקרים ישנים בשלב הREM לריח נעים (ורדים) ולמימן גופרתי שריחו כשל בייצים סרוחות התברר שהחלומות נותרו חסרי ריח אבל מי שהריח בשנתו ורדים דיווח על חלומות נעימים יותר ומי שזכה למנת מימן גופרתי חווה רגשות שליליים בחלום.

יתכן שריחות החלום, בדומה לריחות העולם האמיתי, פשוט לא מיתרגמים למילים אלא לזיכרונות שהם מעלים ולרגשות שהם מעוררים ולכן נעדרים גם הסיפור שאנו מספרים לעצמנו ולאחרים על החלום באמצעות השפה.

תודה ל Dr. Rachel S. Herz  על עזרתה.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. יש לי חלום החוזר על עצמו, שגורם לי, לעתים, להתעורר: אני חולם שאני מתגייס לצה"ל בשנית ללא יכולת להוכיח שכבר שירתי שירות מלא פלוס חצי שנה בגדנ"ע-ים. מדי פעם אני חולם את מסלול טירונות חי"ר טירונות ים ואת ההצבה הראשונה בכלי שיט. יש בחלום הרבה יזע ודמעות (אולי בגלל חוסר היכולת לשכנע) אבל אין בו ריחות האופייניים לריחות הים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן