סיקור מקיף

דברים שיורמים יודעים: האם צורת ההליכה מסגירה את האישיות?

זאב מספר "יש לי תכונה מולדת של ניתוח אופיו של אדם ע"פ דרך הליכתו מגיל הילדות המוקדמת עמדתי על הסגולה לנחש אופיו של כל אדם ואפילו ממרחק של מאות מטרים,מה קווי  האופי העיקרים והבולטים שלו" ותוהה אם הוא ניחן בסגולה ייחודית

הליכה. . <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>ש
הליכה. צילום: depositphotos.com

כנראה שאינך מיוחד כל כך. אנחנו משדרים מידע לעולם כל הזמן על זהותנו, רגשותינו, מעמדנו וכוונותינו באינספור דרכים שרק מיעוטם מילולי ומוחנו עסוק בלא הרף בפענוח וניתוח של מידע כזה מאחרים. הפרצוף הוא, ללא ספק, לוח המודעות הראשי של התקשורת הזו: לכל אחד מהרגשות הבסיסיים: פחד, כעס, עצב, שמחה, גועל והפתעה יש הבעת פנים ייחודית שכל אדם, ללא תלות בתרבות או בניסיון החיים מתוכנת לזהות.  אבל לא רק הפנים מוסרות מידע: אנשים מקטלגים ושואבים אינפורמציה על סביבתם החברתית מתוך אינספור רמזים בשפת הגוף. כך למשל ניתן ללמוד על כוונות מתוך תנוחות גוף ותנועות: מהסתכלות באדם השולח ידו לספל קפה יכול צופה אנושי להעריך אם המטרה היא לשתות, להגיש את המשקה לאחר או להסיר את הספל מהשולחן. כל זאת עוד לפני שהוזז העצם ממקומו כשהמקור היחיד למידע הוא תנועת היד: המהירות, זרימת התנועה (משך ההאצה בתחילת התנועה ו"מרחק הבלימה" של כף היד לפני המגע בידית) וזוויות המרפק וכף היד.

לכל אחד מאיתנו הליכה ייחודית

ומה בדבר יכולתך המסתורית לזיהוי מרחוק? ההליכה היא מאפיין אישי הקשור למבנה הגוף, הבריאות ומצב הרוח. לכל אחד מאיתנו הליכה ייחודית וקשה מאוד להתחזות על ידי שינוי מכוון של התנועה. האדם נע על שתי רגליים ולכן משקל הגוף נישא בכל צעד פעם על רגל ימין ופעם על רגל שמאל. האופן בו מועבר העומס הזה מצד לצד הוא "טביעת האצבע" שאותה קל לזהות וקשה לזייף. כאשר אתה רואה אדם הולך מרחוק אתה יכול ללמוד עליו לא רק מהליכתו אלא גם מלבושו, ממבנה גופו ואלי גם מטון הקול שלו ומיחסם של אחרים אליו. כדי ללמוד על התרומה הייחודית של סגנון ההליכה לזיהוי ולהכרה של תכונות נדרש להפריד את ההליכה מהאדם ההולך.

המשימה נראית כבלתי אפשרית אבל מתברר שדי בתזוזה יחסית של כמה נקודות זוהרות כדי שהמח ייחס לכל נקודה מפרק בגוף ויפרש את התזוזה הזו כתנועת גוף אנושי במרחב (כמודגם בסרטון מעל פסקה זו). מניסויי סריקת מח מתברר שדי באותם כתמי אור כדי להפעיל את המנגנונים האחראים לזיהוי אנושי ולחיזוי תכונות וכוונות. באופן זה ניתן להוכיח כי לא רק אתה, זאב, אלא כל אדם כמעט יוצר במוחו דמות בעלת תכונות, רגשות וכוונות על סמך פריטי מידע כדוגמת אורך הפסיעה, גובה הרמת הברך, תזוזת הידיים או גלגול כף הרגל.  ניתוח גיאומטרי מפורט של תנוחות גוף הראה כי הערכה מדויקת למדי על עצב, פחד, כעס או שמחה מופקת מזוויות ההטיה של הצוואר, המרפק והברך ומ "הפרש הפאזה" כלומר ההבדל בזווית הפתיחה של מפרקים שונים הנעים בו זמנית. למעשה מוחנו מתוכנת כל כך לחפש מאפייני אישיות מתוך רמזים של תנועה עד שאפילו צורות גיאומטריות מופשטות יזכו לאופי ולאישיות אם רק ינועו באופן שניתן לייחס לו מאפיינים של הליכה אנושית. האנתרופולוג מרקוס קופנשטיינר הרחיק לכת והציג בפני נחקרים תמונת כדור דו מימדי הנע על מסך המחשב בתנועת גל פשוטה (סינוס). מתברר שעל ידי שינוי בהירות האופקית והאנכית, אורך הגל או הוספת "רעידה" לתנועה הגלית ניתן לתת לכדור לא רק "מצב רוח" אלא אישיות של ממש. הפסיכולוגים מבחינים ב5 תכונות יסודיות יציבות שקומבינציה שלהן בונה את ה"אישיות" הייחודית של כל אדם ("חמש התכונות הגדולות"):  מופנמות (או מוחצנות), נועם הליכות, מוכוונות (חריצות ואחריות), יציבות רגשית (נוירוטיות) ופתיחות מחשבתית. די בכך שהכדור יזוז מצידו השמאלי של המסך לצידו הימני בגלים קצרים ורועדים כדי שנזהה "חוסר יציבות" ואם נעלה את המהירות ואת משרעת גל הסינוס (בכיוון האנכי) יקבל הכדור גם מוחצנות. הייתה הסכמה בין הנחקרים כיצד לבנות את תנועת הכדור כדי שיקבל "אופי" כזה או אחר.

תוצאות הדירות אך לא מדויקות

אבל עד כמה מדויקת אותה קביעה אינטואיטיבית  של מאפייני האישיות על פי אופן התנועה? כאשר מתעדים את אופן הליכתו של אדם ומבקשים מצופים להעריך את אופיו מתברר שהתוצאות הדירות אך לא מדויקות: צופים שונים העריכו באופן דומה את אופיו של האדם שתנועתו מיוצגת על ידי הנקודות המתנועעות על המסך אבל הקשר בין ההערכה הזו למאפייני אישיות  שהוערכו בנפרד חלש למדי. המאפיין היחיד שהצופים הצליחו להעריך ברמת דיוק גבוהה היה המין 85% מהגברים זוהו כך על סמך הליכתם וכ70% מהנשים. כשהתבקשו הצופים להעריך את הגיל התגלתה טעות שיטתית: הדמויות ההולכות הוערכו כמבוגרות מגילן האמיתי. יתכן כי ריקוד מספק מידע אמין יותר על הרקדן מסתם הליכה   המוזיקולוג Geoff Luck בדק את אופי התנועה לצלילי מוזיקה של אנשים שעברו אבחון אישיות באמצעות מבחן פסיכולוגי סטנדרטי. על פי המחקר הזה אכן יש סיגנונות ריקוד הקשורים לתכונות אופי יסודיות: אנשים הנוטים לתנודות מהירות במצבי הרוח רקדו בתנועות תזזיתיות וקטועות. תנועות "חלקות" ומעוגלות היו קשורות לפתיחות ולנועם הליכות (נטייה כללית לשיתוף פעולה ולאדיבות). מי שקיבל ציון גבוה ב"מוכוונות" כלומר באחריות, משמעת עצמיה וחריצות נטה לתנועות גוף רחבות יותר ובפרט הזיז יותר את הראש והרחיק יותר בתנועות הידיים. מוזיקה לטינית הייתה הז'אנר שהפיק את מירב ההבדל בתנועה על פי מאפייני האישיות.

 אופן ההליכה אינו מספיק כדי לדייק בהערכ מאפיין מורכב כאופי אבל בכל זאת ניתן להפיק ממנו אינפורמציה חשובה. כך למשל התברר כי שודדי רחוב  המחפשים קרבן נוח לתקיפה משתמשים, גם אם לא במודע, בניתוח אופן ההליכה. אצל "נשדדים סדרתיים" ניתן לזהות מאפייני תנועה המרמזים על יכולת מאבק נמוכה. כאשר הוצגו סרטונים של אנשים הולכים ברחוב לשודדים מורשעים הם זיהו נכון את הקרבנות. על שודד בשלב איתור ה"טרף" מוטלת משימת ליהוק קשה :  עליו להחליט אם לצרף את עובר האורח ל"נבחרת הנשדדים" על סמך הופעה קצרה בחושך, והוא מסתמך על רמזים שמשדרים השרירים והמפרקים. גם סרטון המראה תנועה בנקודות אור בלבד מאפשר לזהות קרבנות קלים לתקיפה. ניתוח השוואתי העלה שהליכה בצעדים ארוכים ביחס לגובה, הרמת ברך, הנפת יד נגדית,  ותנועת מפרקים חלקה וקפיצית משדרת לשודד שכדאי לחכות למועמד הבא.

לסיכום זאב, אתה לא לבד. גם אם לא כולנו מודעים לכך אנו עורכים הכרות מפורטת עם אנשים עוד לפני שראינו אפילו את פניהם, כולנו משדרים די הרבה אינפורמציה על כל צעד  אבל את השיפוט על האופי כדאי להשהות עד שניתן להולך הזדמנות לעצור ולדבר.

עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. לא בטוח אם מותר לפרסם פה קישור ליוטיוב, אבל יש במאית מפורסמת בעולם האנימציה היפנית שקוראים לה "אומנית הרגליים", והיא אוהבת להעביר אופי ורגשות של אנשים דרך רגליים. בקישור שאני מפרסם יש 5 דקות של הפתיחה של הסרט ששם היא מעבירה את הסיפור דרך הרגליים בלי לומר מילה. אפשר לראות איך הדמות הראשית ביישנית, הססנית, והולכת בדרך של הדמות השניה, שהיא חיונית ומלאת ביטחון עצמי. כל זה כמעט בלי לומר מילה. ממש יצירת אומנות.
    הקטע נקרא Liz and the bluebird walking

    https://youtu.be/vQBMJLLujqc

  2. ניתן לזהות על פי מבנה גופם והליכתם אנשים המוכרים לנו ממרחק רב בהרבה מזה שנזהה אותם לפי מראה פניהם.
    נחשפתי לעובדה זו מקריאת ספרו של קצין המוסד הבוגד ויקטור אוסטרובסקי by way of deception, ולפחות בעניין זה הוא צדק לחלוטין. כדי להימנע מזיהוי על פי הליכתך אוסטרובסקי המליץ על פטנט כמו הטמנת אבן בנעל, שמכריחה את ההולך לשנות מאופן הליכתו הטבעית

  3. מה קרה לתגובות באתר?
    דווקא את מה שכתבתי לא פרסמו וזו הייתה שאלה לגיטימית

  4. אפשר קישור למחקר של קופנשטיינר? גוגל לא מכיר איש כזה. לפחות לא איך שאני כותב…

  5. בס"ד
    שבוע שעבר יצא לי להסתכל על הליכה של מישהי
    הסתכלתי עליה והדבר הראשון שראיתי זה הנחישות שלה לצעוד
    ולהראות "הלו אני פה, אני כבשתי ואני נמצאת בשטח……"
    אז הבנתי שהרבה שכל אין לה בראש
    אם מה שהיא מציגה בראש ובראשונה זה את הנוכחות החיצונית שלה!

  6. גיליתי משהו בתחום דת בקשר לבריאת עולם, שנתיים אחרי זה האזנתי ביו טיוב להרצאה של הרב זמיר כהן וגיליתי שכל הרבנים יודעים מזמן. בילדותי קישקתי משהו על דף משובץ
    ואח"כ רצתי לספר למורה והיא אמרה שאחד בשם פיטגורס גילה ליפני…
    ולעיניני סודה צבאית- בבקשה להפסיק להעליב ציבור. אם אתון זקנה שכמותי יכולה לדעת
    אז כולם יודעים.

  7. אפשר לזהות על פי כל דבר, אבל…יום אחד כשעברתי במיגרש חניה של הבינין וראיתי שכן
    יוצא מאוטו חדש ומבריק בצבע ירוק מגעיל, רציתי לברך את השכן על אוטו חדש בלי לומר
    לו דעתי על צבע, השכן היקדים אותי והתנצל על שמקום עבודה לקח מכוניות מליסינג וזה
    מה שהוא קיבל בלי שניתן לו ליבחור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן