סיקור מקיף

מה יקרה אם כולם פתאום יהיו חכמים?

הפצה פתאומית ומהירה רחבת מימדים של תכונה בעלת סטטוס גבוה – ניתוח סוציולוגי של סיטואציה מעניינת בספר המדע הבדיוני משנות השבעים – גל מוח מאת פול אנדרסון

עטיפת הספר גל מוח מאת פול אנדרסון, הוצאת מעריב 1980
עטיפת הספר גל מוח מאת פול אנדרסון, הוצאת מעריב 1980

תכונה פרטנית יצרנית (עיונית או מעשית) בין שהיא נרכשת או מורשת, נפיצותה בין הפרטים השונים בחברה היא שקובעת את היחס אל נושאי תכונה זו. ככל שנפיצותה גדולה יותר כך גם היחס אל נושאיה מתמעט יותר ולהיפך.

ככל שנושאיה מתמעטים כך גם יוקרתה בחברה עולה (אם כי יתכן ותהיינה תכונות שבכל רמת תפוצה תהיינה בעלות סטטוס נמוך או חסרות סטטוס בכלל). התפשטותה הגיאוגרפית של תכונה פרטנית היא מטבעה הדרגתית. מספר רוכשי ההשכלה הגבוהה במרחב נתון הוא פונקציה של מערכת חינוך תואמת וערכיה של החברה המעודדת השכלה זו. הפצתה של התכונה היא איטית מטבעה, כל שכן כאשר מדובר במנת משכל גבוהה. תכונה זו, כתכונה מורשת היא נדירה יותר. ככל שמנת המשכל גבוהה יותר, כך גם מספר נושאיה של תכונה זו יורד.

הספר “גל מוח” (אנדרסון: 1980) מתאר מצב מיוחד בו כתוצאה מסיטואציה מיוחדת במינה מספרם של בעלי מנת המשכל הגבוה מופץ במהירות על פני רוב אוכלוסיית כדור הארץ ואת ההיבטים החברתיים של תופעה זו. “כתוצאה משדה כוח אלקטרומגנטי בחלקו שנוצר כתוצאה מפעילות ג’ירומגנטית של חלקיקים גרעיניים באזור מרכז. . . הגלקסיה. . . שמערכת השמש נכנסה לתוכו. . . חלה. . . קפיצה מדהימה ברמת האינטלגנציה של כל יצור חי בעל מוח. . . לפתע הוסר הבלם שפעל על כל יצור חי ושאליו היה מותאם. . . המבנה הפיסי של המוח מותאם למערכת אחת של מהירויות. . . ופתאום משתנה המהירות” (עמ. 61-60). התוצאה היתה קפיצת רמת המשכל לרמה של 400 והיותה לתופעה רווחת. תופעה זו מוצאת את ביטויה בשתי רמות המושפעות הדדית זו מזו-רמת הפרט ורמת החברה.

 

רמת הפרט

מונחי מנת המשכל המקובלים “תקפים רק בטווח מסוים. דיבורים על מנת משכל של 400 נקודות הם חסרי כל משמעות. אינטלגנציה ברמה זו עשויה להיות כבר משהו שונה לחלוטין ממה שאנו מכירים”

(עמ. 39). היתה זו תקופת מעבר לקראת משהו חדש. בתקופה זו הפרטים היו חסרי מנוחה לחלוטין “כל חוסר הטעם של חייו של הפרט-התחוור לו פתאומית העליבות של עבודתו, הגבולות הצרים וחסרי המשמעות של אמונותיו ומוסכמותיו-והוא הסיר את כל אלה מעליו בהיקף זרוע” (עמ. 56). “האנושות כולה נמצאת בשלב חיפושים ומנסה למצוא משעולים בעולם שאיבד את האופק” (עמ. 106). בפני הפרט נפתח עולם חדש של חזון ותפישה והבנה (עמ. 106 ). התפתחה הכרה למצוא אתגרים חדשים (עמ. 121).

“האדם לא יפסיק להיות מונע-אבל הבחירה תהיה הכרת אישיותו, תתאים עצמה באופן אינטלקטואלי לכל מצב נתון. האדם לא יהפןך לרובוט, בוודאי שלא אבל הוא גם לא ידמה למה שהיה בעבר” (עמ. 135).

יתפתח “אדם הלובש צורה כרצונו-האדם האינטלקטואלי-האינסוף” (עמ. 135).

כתוצאה משינויים אלה אנשים עזבו את משרותיהם בכל הדרגים מאחר שהן נראו חסרות חשיבות, מאחר שיש בחיים דברים מעניינים יותר (עמ. 57, 62). “החיפזון הקדחתני של ימים עברו נעלם ואיננו. . . למרות שהיה זה אמצע השבוע היתה התחושה של יום מנוחה” (עמ. 146). כל אמות המידה הקטנוניות של העבר וההווה שונו (עמ. 82). “מיום ליום פחתה חשיבותה של החיצוניות המלאכותית. . . היתה גם נינוחות לא פורמלית בביגוד-חולצות בעלות צווארון פתוח ומכנסי ג’ינס ולצידם נסיונות ססגוניים חדשים” (עמ 106). חלק מההולכים ברחובות היו עירומים כמעט לחלוטין (עמ. 146). יחד עם זאת “משהו הלך לאיבוד, משהו הקשור בתמימות הישנה שאיננה עוד. הדברים ששמרנו עליהם בכל משמר נלקחו מאיתנו בכוח, ואנחנו עומדים חשופים בפני עצמו” (עמ. 108). “העולם החדש הזה של אינטלקט מחוסר שורשים איבד את כל החלומות והאהבות הישנות” (עמ. 107 ). “זו היתה אחת האבידות שלנו-אובדן האינטימיות שבהתקשרות לפינת אדמה אחת קטנה” (עמ. 180 ).

תקשורת

כתוצאה מעלייתה של מנת המשכל התפתחו צורות תקשורת בלתי מילוליות. די היה במילה אחת או בתנועה מלווה אליה כדי להעביר מסר שלם. “סגנון השיחה. . . השתנה לחלוטין. . . די היה במילה אחת, בתנועת יד, רמז בהבעת פנים, כדי להעביר מסר בין אנשים המכירים זה את זה וביעילות מירבית” (עמ. 59, 65, 90, 92, 106, 119). “בעולם כולו נוצרו לבטח מיליוני קבוצות כאלו, יוצרות את ניביהן הפרטיים בלי להסתמך על עבר המשותף לאנושות כולה או לחלק גדול ממנה. אלא רק על עבר משותף פרטי אינדבדואלי” (עמ. 92). “שירותי הדואר איבדו את משמעותם”-הוחל השימוש בטלפטים להעברת תשדורות (עמ. 153 ).

רמת החברה

המספר הגדול של העובדים שעזבו את משרותיהם פגע במנגנון העדין של חברה המבוססת על טכנולוגיה. “כשכריית הפחם נפסקת, שובתות כל תעשיות הפלדה, אפילו נמצאים די פועלים המוכנים להמשיך בעבודה” (עמ. 46 ). “אמצעי התחבורה הולכים ומושבתים עם התפטרותם של אלפי פועלים” (עמ. 46).

“תחנות הרכבת ריקות וחשוכות מטונפות בגלי אשפה לא מפונים” (עמ. 54). “עיתונים לא הופיעו כלל, לא היה מי שיפעיל את מכונות הדפוס” (עמ. 45). “חלק ניכר מאנשי המפתח בוושינגטון נטשו את משרותיהם כנראה החליטו שיש בחיים דברים מעניינים יותר מאשר הפיקוח על ביצועו היעיל יותר של חוק מספר כך וכך. . . (עמ. 62 ). “קיצוב החשמל הלך והחריף. רק תחנות כוח בודדות פעלו עדיין מאויישות ומאובטחות בידי מתנדבים” (עמ. 65 ).

“כל חברה מבוססת על מערכת כל שהיא של חוקים והגבלות, חלקם בהכרח שרירותיים וחסרי הגיון. עתה חשו יותר מדי אנשים בבת אחת בשרירותיות זו, החליטו בעצמם מהם החוקים המבוססים על הגיון ומהם החוקים שאינם מבוססים, והחלו להפר בשיטתיות את אלה שלא מוצאים חן בעיניהם” (עמ. 57 ).

“וושינגטון מאבדת את הכוח שבידה מיום ליום. פחות ופחות אנשים מגיבים בכלל על הוראות הנשיא ובקשותיו. הכוח שבידו הולך ונעלם. כבר הוכרז ממשל צבאי בכמה אזורים, אך כל ניסיון לכפות אותו יצית מלחמת אזרחים. הארגון מחדש יצטרך להתבצע על בסיס מקומי” (עמ. 62, 73 ).

“המשבר הכלכלי הולך ומחריף , מהומות מזון בפריס, דבלין , רומא והונג קונג” (עמ. 46 ). בניו יורק מתפתחות כיתות דתיות ומהומות בהרלם (עמ. 45 ).

“כבר לא נותרה הצדקה כלכלית לקיומם של כרכי ענק” (עמ. 92 ). “נשברו מיתוסים, סמלים וחלומות” (עמ. 99). “לפתע הסתבר שכל איש, אישה וכלב רוצים לגור בכפר, התפתחות התחבורה והתקשורת חישלו את הגורמים המבודדים” (עמ. 143). “העיר סיימה את תפקידה” (עמ. 147).

מסקנות

שינוי בסביבה החיצונית גורם להעלאת רמת המשכל “ואינטלגנציה ברמה זו עשויה להיות כבר משהו שונה לחלוטין ממה שאנו מכירים”. חלים שינויים במערכי הדימויים, התפישות והציפיות של הפרטים ואמנם נשברו מיתוסים, סמלים וחלומות. התוצאה-שינויים גם במהותו של מקום החיתוך, קרי שינויים מהותיים בתכניה של החברה. מציאות זו היא “עולם חדש של ותפישה והבנה”. המוטיבציות נושאות עתה בקרבן אתגרים ותכנים חדשים. מתפתח טיפוס חדש של אדם-האדם האינטלקטואלי. ניתן אפילו לדבר על חברה אינטלקטואלית. גם בהצגתם של הפרטים את עצמם חל שינוי. קיימת נכונות רבה יותר להציג את עצמם כמות שהם תוך אי התחשבות במה שסביבתם חושבת עליהם. מתפתחים יחסי דרישה / נכונות מוסווים להצגה עצמית טבעית-נכונות לדרוש מסביבתם לקבל אותם כפי שהם ונכונות לראות את הסביבה כפי שהיא. יחסים אלה מוצאים את ביטוים בהפחתת “חשיבותה של החיצוניות המלאכותית. . . היתה גם נינוחות לא פורמלית בביגוד-חולצות בעלות צווארון פתוח ומכנסי ג’ינס ולצידם נסיונות ססגוניים חדשים” וחלק מההולכים ברחובות כמעט עירומים לחלוטין.

ה”עולם החדש של חזון ותפישה והבנה” מגמד את אופי עבודתם ומטרותיהם של הפרטים כנגד הפוטנציאל האינטלקטואלי העומד בפניהם וכישוריהם שהתפתחו זה עתה. רובם מתפטרים בכדי להביא לידי סיפוק את מניעיהם. התפטרויות המוניות אלו חותכות את כל דרגי החברה והעבודה החל בכורי הפחם וכלה באנשי מפתח בממשל. כל חלוקת העבודה מתמוטטת. השינויים התוכניים במציאות גורמים שינויים בתפישתה של מערכת החוקים וההגבלות. הפרטים “החליטו בעצמם מהם החוקים המבוססים על הגיון ומהם החוקים שאינם מבוססים”-המערכת השלטונית מתמוטטת והראיה לכך היא “שפחות ופחות אנשים מגיבים בכלל על הוראות הנשיא ובקשותיו. הכוח שבידו הולך ונעלם. . . הארגון מחדש יצטרך להתבצע על בסיס מקומי”.

התפתחות התקשורת הבלתי מילולית הביאה להיווצרותן של מיליוני קבוצות “היוצרות את ניביהן הפרטיים בלי להסתמך על עבר המשותף לאנושות כולה או לחלק גדול ממנה, אלא רק על עבר משותף אינדבדואלי”. הדיפרנציאציה היא על בסיס פרטי אינדבדואלי. קבוצות קבוצות שהמלכד אותן הוא ניביהן הפרטיים ופירושם שלהם את החוקים, מה עוד שהקשר בין הפרטים לבין עצמם, בין פרטים לבין קבוצות ובין קבוצות לקבוצות נעשה על בסיס טלפתי. אין צורך במערכת תקשורת פיזית להעברת תשדורות. כל קבוצה רוצה לחיות לעצמה. העיר הופכת לחסרת משמעות. תורמים לכך ההתפטרויות ההמוניות שבעקבותיהן מושבתים מפעלים, מושבתים העיתונים, מודממת פעולתן של הרכבות וההפסקות ההולכות וגדלות באספקת החשמל. כולם רוצים לגור בכפר-מתמוטטת גם מערכת ההתיישבות המקובלת. התקבצותם של פרטים על בסיס ניביהם הפרטיים ופירושם שלהם את החוקים תוך נכונות לעבור מצורת חיים עירונית לצורת חיים כפרית מביאים בהכרח לבעלות משותפת על הקרקע ושיתוף פעולה בתחומים מידיים ככלכלה וחברה. נוצרות מסגרות פעולה-גמיינשפט (קימן 1979 :163-160 )כל קבוצה היא גמיינשפט לעצמה. קיימת דיפרנציאציה לגמיינשפטים. החברה הנסוגה מגזלשפט לגמיינשפט. קיימת סבירות שזאת אפילו נסיגה מליכוד אורגני לליכוד מכני (דורקהיים 1979: 136-138 ). בשל התמוטטותן המערכות כולן, יכולה כל קבוצה לפתח כללים נוקשים לשמור על קיומה.

סיכום

“גל מוח” מתאר כאמור את המתרחש בחברה כאשר תכונה בעלת סטטוס גבוה מועצמת במספר סדרי גודל ומופצת בפתאומיות, במהירות ובהיקף גלובלי. במצב כתיקונו , דהיינו בחברה המוכרת, מספרם של בעלי משכל גבוה-כאשר רמת משכל של 160 נחשבת כגבוהה ביותר-הוא קטן וניתן להתייחס אל נושאיהם כאנשים בעלי כריזמה, כאשר הכריזמה מואצלת עליהם מכוחה של תכונה זו. כאשר תכונה זו מופצת בחברה כולה, ההתייחסות אל אנשים אלה כאנשים כריזמתיים פוחתת נוצרת כאן השגרה (רוטיניזציה) של התכונה. מתרחש כאן תהליך בעל יחס ישר. ככל שמספרם של האנשים נושאי תכונה כריזמטית גדל, מידת ההשגרה הולכת וגדלה.

כאשר התכונה מועצמת משתנה גם המציאות. התפתחותו של עולם חדש של חזון ותפישה והבנה מביאים לשבירת מיתוסים, סמלים וחלומות תוך כדי יצירת טיפוס חדש של אדם – האדם האינטלקטואלי. השגרה של התכונה והעצמתה הם שלב הכרחי במעבר מהאדם החושב לאדם האינטלקטואלי. תהליך זה יכול להיות איטי ויכול להיות מהיר ביותר כפי שהוא מוצג ב”גל מוח”. התהליך המהיר מוגדר כסובלימציה של התכונה. סובלימציה של תכונה עלולה לגרום להתמוטטות החברה כולה בכל מערכותיה-בחלוקת העבודה, במבנים התישבותיים ובמערכת השלטונית. תהליך אפשרי הוא הערכות חדשה של האוכלוסיה על בסיס של קבוצות קטנות-מספר גדול מאוד של קבוצות כדוגמת המקרים שמוצגים בספר. לכל קבוצה ניביה היא ופירושה שלה את החוק. כל קבוצה והמציאות שלה. ביחידת זמן נתונה מספר המציאויות הוא כמספר הקבוצות. במצב בו מסגרות חברתיות גדולות כערים ומדינות מתפרקות למספר גדול מאוד של קבוצות ברמה שיכולה להיות קטנה אפילו מרמה שבטית, סביר להניח שלא תהיה נקודת חיתוך משותפת לכל או לרוב מערכי הדימויים, התפישות והציפיות. יהיה מספר גדול מאוד של נקודות חיתוך.

מסקנה שהתקבלה בתיאור המסקנות של היצירה תארה מצב של נסיגה לליכוד מכני בשל הרצון לשמור על קיומן של הקבוצות. יתכן מצב נוסף. “גל מוח” מתאר את האדם האינטלקטואלי כ”אדם הלובש צורה כרצונו”. ברגע שאדם הנמצא בקבוצה נתונה ימצא לנכון שפירושיה של קבוצתו את החוקים פוסקים מלהיות פירושיו ו/או יפתח ניב פרטי משלו הוא יפרוש ממנה ויחפש לו שותפים אחרים. השיוך לקבוצה כל שהיא הוא שיוך נזיל. שיוך זה יוצר “עולם חדש. . . של אינטלקט מחוסר שורשים שאיבד את כל החלומות והאהבות הישנות”;”אובדן האינטימיות שבהתקשרות לפינת אדמה אחת קטנה”.

סובלימציה מהירה של מנת המשכל עלולה לגרום לשינויים נסגניים במבנה החברה. מעבר מחברת גזלשפט לחברת גמיינשפט ומעבר מחברת ליכוד אורגני לחברת ליכוד מכני. כאשר השיוך הוא קבוע יהיו לקבוצה מאפיינים של חברת גמיינשפט או ליכוד מכני. כאשר השיוך הוא נזיל וקצר טווח החברה היא חברה נזילה ומאפייני הגמיינשפט או הליכוד המכני הם מאפייני אד-הוק.

מקורות

  • אנדרסון פול-גל מוח הוצאת מעריב 1980 185עמ.
  • קימן צ’רלס-התיאוריה הסוציולוגית הקלסית הוצאת דקל 1979 208 עמ.

12 תגובות

  1. הרעיון של הספר מעניין, אבל הביצוע עלוב. אני זוכר שקראתי את הספר ומאוד לא התרשמתי, לא מהכתיבה, לא מהעלילה ולא מהפשטנות שבה מנותחת הסיטואציה החברתית.

  2. לזיו ולמגיבים אשר לא קראו את הספר או אולי כבר שכחו – בסופו של סיפור בני האדם כן עושים משהו עם היכולת החדשה הזו שלהם, ובונים ספינות חלל איתן הם יוצאים ונוטשים את כדור הארץ.
    כמובן שהספר אינו בונה עולם ספרותי מושלם, ויש בו סדקים. למשל העובדה שהמפגרים נותרו על כדור הארץ כי עכשיו הם בני אדם רגילים כפי שהיו בעבר, היא מופרכת. הרי ילדיהם יהיו שוב בעלי רמת משכל אדירה.

  3. הספר “גל מוח” הוא למעשה אלגוריה במתכונת של סיפורת מתחום המדע הבדיוני המתייחסת לתופעה חברתית שהחלה להתפתח בשנות ה-70 של המאה ה-20 של אנשים הרוצים לממש את עצמם. הספר בודק את התופעה ובוחן מה קורה כאשר הולכים עם רצון זה עד הסוף בלי להתחשב באנשים אחרים. התוצאה הסופית היא התפרקות החברה. ספרי המדע הבדיוני במקרים רבים הם התייחסות של כותבי היצירות לתקופתם הם. המסגרת הספרותית היא אמנם מדע בדיוני , אולם הכוונה היא בעצם לכאן ועכשיו. אם ניקח למשל את ספרו הקלסי של פרנק הרבט “חולית” ובמקום הסם שמחפשים נשים במקומו נפט התופעה המתוארת תהיה מוכרת. הספר מתייחס לתופעות אקולוגיות והוא משמש עד היום ציון דרך בתנועות החברתיות האקולוגיסטיות.

    מה שאני עושה במאמר הוא ניתוח סוציולוגי של הספר. מאמר זה הוא למעשה פרק מתוך ספר שכתבתי אשר עדיין לא יצא לאור ושמו “עיונים סוציולוגיים בספרות המדע הבדיוני”.

  4. להלן מויקפדיה בעיברית ההגדרה של המושג מנת משכל:-

    מנת משכל (באנגלית Intelligence Quotient, ובקיצור IQ; מכונה לרוב: איי קיו) – תוצאה מספרית המושגת בסדרת מבחנים קבועים, שפותחו במטרה למדוד את מידת התבונה (יכולת שכלית, אינטליגנציה) של הנבדק, בהתאם לקבוצת הגיל ביחס לשאר האוכלוסייה. במבחנים אלה מוצגות שאלות לוגיות, מרחביות, מתמטיות ומילוליות.
    כלומר גם אם מנת המשכל של כולנו תקפוץ פי ארבעה הרי מעצם ההגדרה הם יהיו שוב מסביב לסיפרה 100 כי ההגדרה היא :- אתה יחסית לשאר קבוצת הגיל שלך. כך שנכון שנהיה עם מנת משכל פי ארבעה מאבותינו אבל ביננו לבין עצמנו יהיו יותר חכמים- הגאונים, פחות חכמים- המפגרים, והממוצעים אלה שיקבלו את המנת המשכל 100.
    ולגבי השאלה מי ינקה רחובות?, זאת לא תהיה בעיה כי אנשים כל כך חכמים וודאי ווודאי שימצאו פתרונות.
    ומה יהיה עם השאלה אם יש מסה ואנרגיה אפלים?- קרוב לוודאי שגם לזה יהיה כבר פתרון כמו לשאר הבעיות המדעיות!
    שבוע טוב
    סבדרמיש יהודה

  5. לדעתי הרעיון מבריק, בגלל שהוא פותח פתח לתחום חדש של בעיות והתמודדיות.
    מצד שני התאור של התוצאות מוזר במקרה הטוב ומלא סתירות במקרים אחרים.
    למשל.. נניח שמנת משכל היא המדד היחידי של יכולת תקשורת והבנה בין אישית.. אז ודאי סכסוכים נעלמים מעצמם ובעיות חסרות ערך מתמוססות..
    אבל שקיימת כזו רמת תקשורת, והבעייות נפתרות.. עם כל התבונה הזו. איך לא פתרו את בעייות יצור האנרגיה והמזון בקלות רבה יותר… ואם לא פתרו, הרי זה מה שהיה אמור לעניין את אותם גאונים (בעיה לא פתורה…ומורכבת…)
    לסכוןם דעתי , רעיון מבריק, פיתוח… גרוע…

  6. כותבי המאמר והספר לא עמדו על כך שמקרה כגון המתואר כבר קיים במציאות. אומנם זה לא התרחש בהיזק צונמי, אלא במשך מיליוני שנים. לפני 6 מיליוני שנים האינטלגנציה הגבוהה ביותר הייתה שימפנזית בקירוב, והנה כיום כל אדם ממוצע יש לו מה שהיה נחשב גאוני באופן מדהים בין שימפנזים. רק מי שמצליח ליצר תוצאות יוצאות דופן נהנה מיוקרה, כל האחרים כורים וחופרים.

  7. יאיר:
    לא דובר על כל תכונה אלא על “תכונה יצרנית”.
    “יצרנית”, אגב, צריך להילקח באופן מאד מופשט ומוכלל כי גם יופי (שבוודאי זוכה להערכה) אינו יצרני במובן הפשוט של המילה.

  8. הרעיון שמוצג במאמר מופרך לגמרי, כיוון שתכונות מכל סוג מקבלות יוקרה לא בגלל קיום מופשט – כגון רמת משכל – אלא בגלל עבודה ותוצאותיה. אנשים בעלי רמת משכל גבוהה, או נניח חזקים במיוחד, שאינם עובדים באמצעות תכונתם ואינם משיגים תוצאות יוצאות דופן, לא נהנים משום יוקרה.

  9. נדמה לי שהמילה “תפוצה” עדיפה בהקשר הנוכחי על “נפיצות” כי “נפיצות” משמשת לתיאור נטייה להתפוצץ.

    נכון שיוקרתן של תכונות חיוביות גדלה עם נדירותן אבל לא כך הדבר לגבי תכונות שליליות.
    אין כל סיבה שיוקרת העיוורון, למשל, תעלה עם נדירותו. בחברה האנושית אפילו ההיפך הוא הנכון – כלומר – ככל שיש יותר עיוורים נאלצת החברה ללמוד להתייחס אליהם כהלכה.
    זו לדעתי המוטיבציה לכך שמחבר המאמר סייג את דבריו ל”תכונה יצרנית” ולא דיבר על תכונה כלשהי.

    בכל מקרה זה נראה יותר בדיוני ממדע.

  10. אז הספר הוא בעצם סוג של מדע בדיוני.
    אבל לדעתי – מדע בדיוני גרוע. מפני שאין בו יסודות הגיוניים חזקים, ונשמע כאילו המתואר לקוח מהזיות הלילה של המחבר. “הוחל השימוש בטלפטים להעברת תשדורות” – נו באמת … 🙁

    אולי זה יותר יעניין סטודנטים לסוציולוגיה, אם מראים שם את היישום של תיאוריות סוציולוגיות על מקרים חדשים לגמרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.